טיול על ארבע: עם הדוברמן ברחבי כפר סבא

מידע שימושי:

אורך המסלול: כ-5 ק"מ.

אופי המסלול: הליכה מעגלית קלה.

נקודות התחלה וסיום: חניית תחנת הרכבת הוד השרון - סוקולוב, אליה ניתן להגיע עם רכבת ישראל, או עם אוטובוס מס' 571 של אגד מתל אביב ומכפר סבא. אפשר גם להגיע בקו מס' 3 של אותה החברה מהוד השרון. המסלול הוא מעגלי, ולכן ניתן להתחיל אותו ולסיימו גם בתחנת הרכבת כפר סבא - נורדאו. לבאים באוטובוס יהיה נוח להתחיל ולסיים בתחנה המרכזית של כפר סבא, ברחוב ויצמן בעיר.

למפת הטיול של אורי וכלבו בכפר סבא (באדיבות אתר openstreetmap) 

כפר סבא, עיר נהדרת לשוטטות. היא נקייה, מטופחת ומשולטת בקפידה כמעט ייקית. למען האמת, אפשר ליהנות בעיר הזו מהליכה חסרת מטרה - עשרות גנים ואין-ספור מעברים מוצלים להולכי רגל, העוברים בין הבתים ומחברים ביניהם, מצטרפים לחזיתות המסחריות של רחוב ויצמן ורחוב טשרניחובסקי, שלאורכם מעברים מקורים בקשתות. כל אלה מבטיחים טיול נעים גם ביום חם. אבל יש בכפר סבא גם אתרים היסטוריים מעניינים שמספרים את סיפורו של היישוב החקלאי הקטן שהפך לעיר.

עצי אקליפטוס

ממש כמוני, גם חברי ההולך על ארבע אוהב את כפר סבא, והוא הספיק לבקר בה פעמים מספר. חנינו במגרש החנייה החופשית ליד תחנת הרכבת הוד השרון - סוקולוב (1). חזרנו אל צומת הכניסה אל החניון ופנינו ימינה (צפונה) אל רחוב סוקולוב. מיד מימין מטפסת רמפה המוליכה אל תחילתו של רחוב ארלוזורוב, ושלט על החומה ממול מודיע על סוף שטח השיפוט של הוד השרון.

ברחוב ארלוזורוב פנינו ימינה (מזרחה) ובין בית מס' 6 ל-8 - שוב ימינה (דרומה) אל מעבר מרוצף המוליך בין שני המבנים (2), דרומה אל דרך עפר. זו מובילה בהמשך מזרחה, במקביל לכביש 531 בצילם של עצי אקליפטוס גבוהי צמרת, ההופכים עד מהרה לחורשה נסתרת – חורשת פסקל-אוסישקין.

מקורם של עצי האיקליפטוס בחורשה בפעולתו של יהודי תושב פתח תקווה בשם פרץ פסקל, אשר ביוזמתו נטעו העצים כדי להעלות את ערך הקרקע ולהשתמש בהם כחומר גלם. במלחמת העולם הראשונה הקימו תושבי תל אביב, יפו ומושבות נוספות שגורשו לכאן על ידי הטורקים את סוכותיהם בצל העצים, ובקצה החורשה ניצב מגדל מים עגול (3) שעליו העתק ציורו המפורסם של נחום גוטמן, המתאר את הסוכות. התבוננו בצער בפגעי הזמן והוונדליזם שנוספו לציור.  

מראה עצוב: גוטמן עם תוספות (צילומים: אורי תאר)

לאחר מגדל המים מתחלף שביל העפר ברחוב סלול שנקרא בעבר "הצברים", אך שמו הוחלף ל"תל אביב-יפו" בתחילת שנת 2010, לרגל יובל המאה של העיר העברית הראשונה. מיקומו של הרחוב נבחר בשל ההקשר ההיסטורי של המקום. מימין לנו הבחנו בבתי המגורים הגבוהים של "מתחם 200" החדש בהוד השרון ולאחריהם בבית הקברות הישן של מגדיאל. משמאל ניצבות שתי בריכות מים עגולות נוספות המסמנות את שיאה של הגבעה (4), ומכאן גולש הרחוב בשיפוע לא תלול מזרחה, ונוף פנורמי של השרון הדרום-מזרחי, עד ראש העין בדרום, ושל מורדות השומרון, ליווה אותנו בדקות הבאות. חלפנו על פני המבנה הענקי של בית האבות "גיל פז", שהזכיר לי יותר מכל את מנזר השתקנים בלטרון, והגענו אל מגרשי החניה של תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו.

שואה ותקומה

מולנו השתרע בית הקברות החדש של כפר סבא. פנינו שמאלה (צפונה) אל רחוב נורדאו שאותו חצינו, וצעדנו לאורך חומת בית הקברות. במקום בו מסתיימת החומה ניצבת אנדרטה גדולה במרכזה של רחבה (5). על האנדרטה, שצורתה כשל תיבה מלבנית גדולה הניצבת על שני בסיסי בטון, רשום רק שמה של הפסלת – אסתר אייזן, ואין אזכור מה היא מנציחה; אולם דמות אדם בבגדי פסים, גדרות תיל ושורת מספרים בצידה המערבי, מבהירים כי היא הוקמה לזכר קורבנות השואה. האנדרטה רצופה בסמלים נוספים שעליהם ניתן לקרוא באתר "אנדרטאות ואתרי הנצחה לשואה". סרטון על אודות סיפורה המרגש והטרגי של הפסלת אסתר אייזן, ניצולת שואה, זמין לצפייה ביוטיוב. 

האנדרטה רצופה בסמלים

המשכנו לאורך רחוב נורדאו, חצינו את רחוב רופין ופנינו שמאלה לסמטת הגדוד העברי - מעבר להולכי רגל המוביל אל גן הזכרון. בגן הזיכרון ניצבת האנדרטה המרכזית לבני העיר שנפלו במערכות ישראל (6), ולידה תותח ישן שעליו שלט שהוצב ב-1962 עם הקדשה "מהיחידה המאמצת" לתושבי העיר.

רומנטיקה, ועצות-חינם ששוות זהב

בגן פגשנו כלבת פוינטר חומה וחמודה בלווית בעליה. הכלבים סקרו זה את זה ורחרחו, והבחור הביט בחברו הטוב ביותר ופתח עימי בשיחה. "אני יכול להגיד לך משהו?" שאל והמשיך מבלי להמתין לתשובה: "הקולר של הכלב שלך, הוא לא מתאים לו, אתה צריך קולר אחר. תראה את הקולר של הכלב שלי, הוא בא על הצוואר שלו הרבה יותר טוב. הקולר הזה הוא מחנות של חבר שלי, כאן בכפר סבא. אתה יכול להגיד לו שדודי שלח אותך והוא גם יביא לך הנחה".

"אבל מה לא בסדר בקולר שיש לי?", תמהתי. 

"אני לא אומר", השיב דודי, "הוא גם בסדר, אבל כמו שלי יותר טוב".

"אני חושב שאני אשאר עם מה שיש לי", השבתי, "נראה לי שלכלב נוח איתו".

"איך שאתה רוצה", אמר דודי באכזבה, "חבל שאתה לא מוכן לנסות. פשוט, אתה תרגיש את ההבדל תוך יומיים-שלוש".

גן הזכרון והאנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל

עצות לא חסרות - במגוון תחומים, ונראה שלכל אחד יש מה לומר: "תיתן לכלב אוכל חצי יבש בקופסאות של החברה הזו. הם עושים גם משלוחים הביתה ותמיד באים בזמן"; מאמני כלבים שאין כמוהם, מברשות ומסרקים, אמפולות להדברת פרעושים וקרציות, מי פה ומשחקי לעיסה לחיזוק ולניקוי השיניים, כלובי הטסה, מטהרי אוויר לרכב, כלים לאוכל ולשתייה, וכל מה שלא תרצו - תמיד הכי טוב, תמיד במחירים לא-מהעולם-הזה.

הכלב נשאר בחוץ, אבל יש מה לראות

המשכנו לצעוד בגן לכיוון צפון, לעבר רחוב ויצמן, וממש לקראת סופו, מצד שמאל, מוביל שער אל בית הקברות הצבאי של כפר סבא. בבית הקברות שדרה החולפת על פני חלקות הקבורה, ובערך בתווך, שוכנת חלקת מצבות חלקות מכיתוב ומסימן, שבה נטמנו חלק מ-240 מגורשי תל אביב, יפו ומושבות יהודיות אחרות, אשר מצאו את מותם במגפת טיפוס לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה. השלט במרכז החלקה מכריז כי "אלה המצבות לפליטי החרב מיפו והמושבות שנספו ברעב ובדבר בשנים תרע"ד-תרע"ט. ונטמנו כאן מבלי לציין שמותיהם". המצבות החלקות ממחישות את אלמוניותם של הקורבנות.

לתשומת לב בעלי הכלבים, שלט בכניסה למקום מבקש להמנע מהכנסתם, אך בית הקברות נראה היטב מהמדרכה הסמוכה שלאורך רחוב ויצמן. חצינו את רחוב העמק והמשכנו מערבה ברחוב ויצמן לאורכו של גן קטן משמאל כשהתחנה המרכזית של כפר סבא מימין לנו, עד רחוב תל חי.

המשכנו מערבה ברחוב ויצמן, הפעם בצידו הצפוני והגענו אל "בית החאן" (ויצמן 135). בית החאן הוא מבנה הקבע הראשון שהוקם ביישוב. עד הקמתו ב-1906 התגוררו הפועלים בצריפים ובסופי שבוע שבו לפתח תקווה. במבנה שכנו חדרי מגורים, אורוות וחדר אוכל, ומאוחר יותר שימש כבית חולים, בית ספר, תחנת נוטרים, סניף דואר וכבית ועד היישוב. כיום משמש המבנה הקטן בעל הקירות הלבנים, גג הרעפים האדום והחלונות בעלי המסגרות החומות את עיריית כפר סבא, לשכות ראש העיר וסגנו שוכנות בו.

מבנה הקבע הראשון שהוקם בכפר סבא. בית החאן

הקפנו את המבנה עם כיוון השעון, והבחנו בשני עצי האקליפטוס העתיקים ששרדו ליד המבנה. יתר העצים שניצבו כאן בעבר נכרתו על ידי הטורקים כדי להסיק את מנועי הקטרים במלחמת העולם הראשונה, ושני העצים הגבוהים מופיעים בסמלה של העיר.

מפאת גודל המעמד מנעתי מחברו הטוב ביותר מלהתקרב אל העצים ולעשות מעשה. מאחורי החאן ניצב בית הבאר הראשונה של כפר סבא (7), המשמש כיום כבניין מזכירות העירייה. הבאר בעומק של 17 או 18 מטרים - תלוי את מי שואלים - נחפרה ב-1906 כדי להתגבר על הצורך בהבאת המים ליישוב מכפל מל"ל או מקבר בנימין שבמזרחה של העיר כיום. כאשר שופצה הבאר גילו בה סליק. הבאר גלויה דרך חלון גדול גם לניצבים מחוץ לבניין.

לפחות 17 מטר עומק. בניין הבאר הישנה

פנינו שמאלה (צפונה) אל סמטת אלתרמן והגענו אל גן אלתרמן שבו ניצבים הפסל "זרימה באבן" לזכרו של יצחק פרייס שנהרג במלחמת יום הכיפורים (8) וגן משחקים. בהמשכו של הגן פנינו שמאלה (מערבה) אל סמטת צאלון, שהובילה אותנו אל רחוב הרצל, רחובה הראשון של העיר, והלאה לסימטת האלה המגיעה אל גן נוסף – גן גיבורי ישראל.

המשך השביל בצידו האחר של הגן נמצא מעט שמאלה (דרומה) ביחס לנקודת הכניסה אליו, בין בתים מס' 9 ו-11. הסימטה ממשיכה וחוצה את רחוב רוטשילד ומגיעה אל גן כנרת שבמרכזו פרדס קטן של עצי הדר, זכר לענף ההדרים, שהיה הענף הכלכלי החשוב ביותר בכפר סבא במחצית הראשונה של המאה ה-20. בצידו הצפוני של הגן, ברח' כנרת 9, ניצב המבנה הייחודי של בית הכנסת "נצח ישראל" (9), ומהכניסה אליו ממשיך השביל מערבה לעבר מדרחוב ירושלים. זהו מדרחוב מסחרי רחב, המוליך דרומה (שמאלה) לעבר רחוב ויצמן. מימינכם שני מבני ציבור גדולים. במבנה הראשון – בית ספיר (רח' ירושלים 33) שוכן המוזיאון הארכאולוגי של כפר סבא שבו מוצגים רצפות פסיפס וממצאים נוספים משני תילים שנחפרו בשטח העיר; ו"חדר הראשונים" עוסק בתולדות העיר. המוזיאון פתוח בתיאום מראש ולקבוצות בלבד בימים ראשון עד חמישי בשעות 9:00 - 14:00. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר המוזיאון. המבנה שמדרום לו – "היכל התרבות העירוני", משמש גם כבית יד לבנים (10).  

כיכר העיר ליד הקניון. כמעט סוף המסלול

הגענו לרחוב ויצמן ופנינו ימינה (מערבה). מימיננו הבחנו ב"בית שרה", הידוע גם בכינוי ה"ארמון" (ויצמן 73). הוא נבנה על ידי זוג הפרדסנים בן ציון ושרה אהרונוביץ' (אהרוני) ושימש להם כבית קיץ, עד שענף הפרדסנות ביישוב גווע. החזית המערבית של המבנה היא המרשימה ביותר, ולאורכה מרפסת מקורה, ובה חמישה פתחים נושאי קשתות. העמודים התומכים בתקרת המרפסת מסתיימים בכותרות קורינתיות, שלא ממש משתלבות בהיסטוריה ובסגנון המקומי.

המשכנו מערבה וחלפנו על פני "כיכר העיר" - רחבת גדולה שבה בימת מופעים וסביבה משטחי דשא. ממערב לרחבה ומצפון לה משתרע מרכז מגורים ומסחר גדול, ומצפון להם מוליך גשר להולכי רגל (11) אל קניון ערים. גם המרכז המסחרי הפתוח שבו שתי קומות של חנויות וגם קניון ערים שמצפון לו, מעוצבים באופן יוצא דופן ביחס לקניונים דומים ברחבי הארץ, אבל היצע החנויות ובתי האוכל הוא ב"שטאנץ" הקבוע. זהו, ברמזור הקרוב פנינו שמאלה אל רחוב סוקולוב - גם הוא מוצל בעצים רחבי צמרת, ולאחר הליכה של כ-600 מטרים הגענו בחזרה אל צומת הכניסה אל תחנת הוד השרון. 

לכתבה הראשונה בסדרה:

• טיול על ארבע: סיור בחולון עם חברו הטוב ביותר
  

• יש לכם עוד רעיונות למסלול מעניין עם ההולכים על ארבע? תוכלו להציע בטוקבקים