החרמת שעון החורף: "לא חילונים מול דתיים"

ואף על פי כן, נועו ינועו המחוגים? שמעון אקהויז הוא אמנם יזם היי-טק מצליח, שקצר בתחומו לא מעט הישגים שהביאו לו תהילה, אבל עד לסוף השבוע האחרון הוא היה אלמוני עבור רוב הישראלים. אלא שבימים האחרונים, וביתר שאת מאז פרסום הכתבה בנושא הלילה (יום א') ב-ynet, הפך האיש שהשיק את העצומה להחרמת שעון החורף לאדם שמאיים לשנות סדרי עולם - ואת מחוגיו, ושגם שר הפנים, אלי ישי, לא יכול להתעלם ממחאתו.

"ציפיתי וכיוונתי גבוה, ולכן כתבתי שאני מצפה ל-300 אלף חתימות, אבל לא האמנתי שזה יצטבר כל-כך מהר", סיפר היום אקהויז ל-ynet, שישה ימים אחרי שהעלה את העצומה לרשת, וכשרף החותמים עליה חצה כבר את המספר 100 אלף. "אני מאמין שהעצומה תשנה משהו", הוא נשמע אופטימי, "היא יצרה השפעה שקשה להתעלם ממנה".

אקהויז מספר כי תחושת האבסורד, או "הטמטום" כמו שהוא קורא לזה, היא שהניעה אותו. "אנחנו משלמים כל הזמן, אז שמו לנו עד משהו על הראש, ואנחנו מקבלים גם את זה. אומרים 'לא נורא', וממשיכים הלאה. כבר כמה שנים אני שואל את עצמי מה היה קורה אם כולנו היינו מתעלמים מהכרזת הממשלה על שעון החורף, ולא מזיזים את השעון. אז השנה אמרתי, בוא נעשה את זה ונראה מה יקרה. מה זה הדבר האידיוטי הזה? למה כשאני חוזר הביתה בשש, פתאום צריכה להיות לי נסיעה בחושך במקום באור?".

אקהויז אומר כי מה שחמור יותר בעיניו, הוא העובדה שגם שומרי מצוות אינם יכולים להסביר מדוע יש צורך בשעון חורף ארוך כל-כך, אך מבהיר שמי שרואה בעצומה מהלך נגד דתיים - שוגה ובגדול. "גם אני מתפלל כל יום וצם ביום כיפור. כל הרעיון להכניס לזה קונוטציה של חילונים נגד דתיים הוא לא נכון ומעוות לחלוטין. יש כאן מסר עמוק יותר מעניין שעון הקיץ, לפיו צריך לצאת מכל עניין הכיתתיות ומהחשיבה הזו שגורסת שאם אני נגד שעון חורף אני מיד בהכרח נגד דתיים".

בצהריים הוא עוד הספיק לברך על הסכמתו של שר הפנים ישי לשקול את החזרת שעון הקיץ שבוע אחרי יום הכיפורים, אך בהמשך כבר אמרו גורמים בלשכתו של השר כי אין להם ספק שהמהלך לא ייצא אל הפועל.

"שעון החורף מכניס את המבוגרים לדיכאון"

בינתיים, אחד מבעלי האתר "עצומה" שבו חותמים התומכים בהחרמת שעון החורף, משה בן-משה, אמר כי הצוות עושה מאמצים למנוע קריסה נוספת של

האתר, כמו זו שאירעה היום ב-06:30 בבוקר על רקע עומס הגולשים. "אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק. כבר היו לנו באתר עצומות שהגיעו גם ל-300 אלף חתימות, אבל מעולם לא הייתה לנו עצומה עם קצב חתימות כזה".

והמגמה אכן לא דועכת. אילן סטריקוב, שחתם על העצומה, הסביר: "יש פה עניין של חיסכון באנרגיה. למה כשיש אור בחוץ צריך להדליק הרבה מוצרי חשמל? חוץ מזה, כשנהיה חושך אנשים מסתגרים בבתים. כאב לילדים חשוב לי שפעילות משותפת איתם כמו פעילות ספורטיבית תוכל להיעשות כשיש עוד אור. זה טבעי שהורים לילדים יכניסו את הילדים כשחשוך".

שמשון בן-אשר הסביר שהוא פשוט רוצה להיות ער יותר שעות, ובשביל זה - צריך יותר שעות אור. "בכל העולם מדובר על 230 עד 250 ימי קיץ, כשארה"ב עומדת בראש ימי שעון הקיץ בעולם ואירופה מעט אחריה. אצלנו מדובר רק במעט יותר מ-170 ימים. לכאורה, אין אף מדינה עם פחות קיץ".

יהודית צויבל מזכירה כי במדינה כמו ישראל בזבוז האנרגיה חמור שבעתיים: "יש לנו משאבים חשובים כמו אור השמש שעלינו לנצל". לדבריה, לשעון החורף יש גם השלכות רגשיות ונפשיות: "את המבוגרים הוא מכניס לדיכאונות ומועקות, ולילדים הוא מקצר את שעות המשחק".