צפו פגיעה: עברייני תנועה יענשו בחומרה יתרה
ועדה מיוחדת הבוחנת שינויים באכיפת חוקי התנועה, תמליץ על החמרה דרמטית בענישת עברייני תנועה. ההמלצות הנחשפות כאן לראשונה, מגלות כיצד מעוניינת המדינה להרתיע - החל מהכפלת קנסות למי שיבחר להשפט ויפסיד, דרך תיעוד עבירות באמצעות וידאו, ועד מעצר מיידי של נהג ללא רישיון בתוקף
עוד ממליצה הוועדה לתקן את תקנות התעבורה, כך שצילומים שמפיק מערך אכיפה דיגיטלית חדש, יהוו "ראיה קבילה" בבית משפט. בנוסף, חברי הוועדה ממליצים לצייד שוטרים במצלמות וידאו, כך שיוכלו לתעד ביצוע עבירות תנועה במהלך מבצעי אכיפה יזומים. הוועדה, בראשה עומד השופט חן אביטל - לשעבר שופט תעבורה, וכיום שופט נוער - כוללת נציגים של משרדי התחבורה והמשפטים, משטרת ישראל והנהלת בתי המשפט. המלצותיה יוגשו בקרוב לוועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים.
חייך, שוטר התנועה מצלם אותך (צילום: חגי אהרון)
תעודת כשרות למצלמות החדשות
אחת מהמלצות הוועדה נוגעת למערך מצלמות המהירות החדש ("א3"), שאמור להתחיל לפעול בנובמבר הקרוב. תחת סעיף הנקרא "חזקת אמינות בחוק למצלמות הגאטסו", מציעים חברי הוועדה לתקן את פקודת התעבורה, כך שכל צילום שיפיקו המצלמות החדשות יהווה "ראיה קבילה בכל הליך משפטי". תיקון זה אמור להקשות משמעותית על נאשמים לערער על אמינות המצלמות החדשות, ובכך צפוי קיצור ההליכים המשפטיים בדרך להרשעה.
ראוי להזכיר כי כיום, נאשמים רבים מערערים על אמינות אמצעי האכיפה, ובעיקר הממל"ז ("אקדח הלייזר") ומצלמת המהירות הנייחת ("מולטנובה"). בעקבות ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אף נקבע כי מאחר שאמצעים אלה אינם מכוילים במעבדה מוסכמת, הממצאים שהם מפיקים אינם יכולים לשמש ראיה לצורך הרשעה. בתי משפט לתעבורה שאימצו את פסיקת בית המשפט המחוזי, אף קבעו לאחרונה כי ממצאי המכשירים אינם יכולים לשמש ראיה לצורך פסילת רישיון מנהלית.
יש לציין כי בעבר ניסתה המדינה לקדם הצעת חוק ממשלתית, לפיה תקבע "חזקת אמינות" לכל מכשירי האכיפה של המשטרה. הצעה זו - שעוררה ביקורת חריפה בקרב מומחי משפט - ממתינה בוועדת הכלכלה בכנסת, לקראת הכנתה לאישור בקריאות שנייה ושלישית.
לא כדאי להגיע לבית משפט
על-מנת להקל את העומס בבתי המשפט לתעבורה, ממליצה הוועדה להחמיר את עונשם של נהגים שיבקשו להישפט, ויימצאו אשמים. על-פי ההמלצות, נהג המבקש להישפט יפקיד מראש - כתנאי להגשת הבקשה - פיקדון בגובה הקנס הקבוע בחוק לעבירה שביצע לכאורה. אם יורשע, הקנס לא יופחת אלא במקרים חריגים בלבד, ואם יתברר כי הבקשה להישפט הוגשה מטעמי סרק - הפיקדון יחולט, הקנס יוכפל ושופט יוכל להורות על מתן סך כפול של נקודות-שלילה. יש לציין כי הוועדה אינה מפרטת מה לדעתה מהווה "טעם סרק" להגשת בקשה להישפט.לדוגמה, נהג שייתפס נוהג בכביש בינעירוני במהירות הגבוהה ב-40 קמ"ש מהמותר על-פי חוק, ויוכח כי בקשתו להישפט הייתה "מטעמי סרק", יחולט הפיקדון בסך 1,000 שקלים, הקנס שיוטל עליו יוכפל ל-2,000 שקלים, ובנוסף יקבל 20 נקודות-שלילה. כל זאת, בנוסף לפסילת רישיון לתקופה עליה יחליט בית המשפט.
שקט, שוטרים מצלמים
במטרה להגביר את אמינות כתבי האישום - ובכך לשפר את סיכויי ההרשעה - מציעה הוועדה לצייד שוטרים במצלמות וידאו, על-מנת שיתעדו עבירות תנועה במהלך מבצעי אכיפה יזומים. כך למשל, שוטר שיוצב בצומת כדי לאכוף ציות לתמרור "עצור" או "תן זכות קדימה", יתעד באמצעות מצלמת וידאו נהגים העוברים על החוק. צילום זה ישמש כראיה בבית המשפט.בשלב הראשון, ממליצה הוועדה כי השימוש במצלמות וידאו יעשה במסגרת ניסוי, וזאת לאחר ששוטרים יעברו "קורס בסיסי קצר" בהפעלת המצלמות. עם סיום הניסוי, יוגשו מסקנות והמלצות למשרדי התחבורה והמשפטים. עוד ממליצה הוועדה על שימוש במצלמות לתיעוד של עבירות חניה - כמו למשל חניה בניגוד לחוק בחניה מיועדת לנכים או בתחנת אוטובוס.
נהגתם בלי רישיון? כנסו למעצר
חברי הוועדה ממליצים לשקול נקיטת צעדים קיצוניים בכל הנוגע לביצוע עבירות חמורות, כמו נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה. הצעדים המומלצים: עיכוב הנהג או אף מעצרו בתחנת משטרה, לקיחת טביעות אצבע, צילום ותיעוד - ורק אז שחרור בערבות, בפני קצין או במקרים חמורים בפני שופט, כולל חיוב בהפקדת ערבות.ראוי להזכיר כי בדו"ח מבקר המדינה מ-2009, נקבע כי עשרות אלפי נהגים ממשיכים לנהוג למרות שרישיונם נפסל. הסיבה: ליקויים חמורים בעבודת המשטרה, משרד התחבורה והנהלת בתי המשפט, שאינם מצליחים ליידע נהגים רבים אודות שלילת רישיונם. על-פי הערכות, המלצה זו של הוועדה עלולה ליצור עומס עבודה חריג לשוטרים, וכן לפגוע באופן בלתי-מידתי במי שכלל אינם יודעים שרישיונם נשלל.
עוד ממליצה הוועדה "להגדיל משמעותית האכיפה בעניין הפסולים", באמצעות מעצר עד תום ההליכים של מי שנתפס פעם שנייה נוהג ללא רישיון או בזמן פסילה.
פסילות, פסילות ועוד פסילות
פסילה מנהלית נהוגה כיום בעבירות חמורות, כמו נהיגה בשכרות או במהירות גבוהה במיוחד. הוועדה ממליצה להרחיב את "סל" העבירות בגינן יוכל קצין משטרה לפסול את רישיונו של נהג ל-30 יום, ולכלול בהן עבירות כמו עקיפה בצומת, סירוב למסור פרטים, עקיפה בשול ונהיגת טרקטורון במקום אסור.עוד ממליצה הוועדה להאריך את תקופת הפסילה המנהלית בעבירות שונות. כך למשל, קצין משטרה יוכל לפסול ל-60 יום את רישיונו של מי שינהג במהירות גבוהה במיוחד: 25 קמ"ש מעל ברירת הקנס הגבוהה, כלומר - 165 קמ"ש במקום שבו מותרת מהירות של 100 קמ"ש. הפסילה תוארך ל-90 יום בגין ביצוע עבירת הפקרה ("פגע וברח"), וכן בגין מעורבות בתאונה כתוצאה מעבירה חמורה - כמו למשל שכרות או חציית פסי רכבת בניגוד לחוק. בגין עבירת גרימת מוות בתאונת דרכים, תוארך הפסילה ל-120 יום.
איך תשפיע החמרת הענישה?
בהרצאה שנשא לאחרונה, העריך המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער, כי יעילותה של החמרת הענישה עלולה להתברר כמוגבלת. "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק". אמר שנער. "לעונשים חמורים הקבועים בחוק, (יש) השפעת 'בומרנג' - פחות נטייה לתת דו"ח, יותר נטייה לערער, ופחות נטייה להרשיע - במיוחד כשהעונש הקבוע הוא 'עונש מינימום'".
גם השופט חן אביטל הביע בעבר עמדה התומכת בענישה מתונה. בהופעה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, אמר השופט כי "עברייני תנועה רבים הם אזרחים נורמטיביים, וענישתם צריכה להיות מידתית ולא מתלהמת... הענישה גם לא צריכה להיות כזאת שהפטיש יורד מבלי לראות מי נמצא מולנו... מהצד השני בדרך כלל נמצאים אנשים שטעו טעות קטנה מאוד בכביש. לפעמים טעות מינורית שגרמה לתוצאה קשה, נוראית ואיומה".