וינשטיין לברק: הגבל סמכותך בהארכה לרמטכ"ל
היועץ המשפטי לממשלה מתח ביקורת על הצעת ברק - לפיה שר הביטחון ימליץ על הארכת הכהונה מעבר לשלוש שנים. לטענת וינשטיין, בכירים לא צריכים להיות תלויים בחסדי הממשלה. ההחלטה: הארכת כהונה - רק בנסיבות מיוחדות
שר הביטחון קיצר את כהונת הרמטכ"ל הבא, והבאים אחריו, אבל הארכת הקדנציה כבר לא תהיה לגמרי בסמכותו. בעקבות דרישת היועץ המשפטי, עו"ד יהודה וינשטיין, הוחלט היום (א') כי הממשלה תוכל להחליט בבוא העת על הארכת כהונת הרמטכ"ל רק בנסיבות מיוחדות.
וינשטיין דרש משר הביטחון, אהוד ברק, להגביל את סמכויותיו בהארכת הכהונה, ומתח ביקורת על כוונותיו. הרמטכ"ל הבא, יואב גלנט, יכהן לפיכך שלוש שנים בראש המטה הכללי, וימשיך לשנה רביעית רק אם הממשלה תאשר זאת. לעובדה זו יכולות להיות השלכות רבות על מבנה המטה הכללי, והמינויים הקרובים הצפויים לתפקידים הבכירים.
בשיחות סגורות מתח וינשטיין על הרעיון המקורי של ברק, הארכה של שנה בכפוף להמלצת שר הביטחון. לפי היועץ המשפטי, הבעיה בהארכה היא שהרמטכ"ל ונושאי משרות כדוגמתו לא צריכים להיות תלויים בחסדי הממשלה.
וינשטיין: לא לחזור לאחור - לתופעות הלוואי הבעייתיות
הצעת ההחלטה שהונחה בפני הממשלה ביום רביעי האחרון היתה לקבוע כי משך כהונת הרמטכ"ל הנבחר יהיה שלוש שנים, ושר הביטחון יהיה רשאי להציע לממשלה להאריך את הכהונה בשנה נוספת. בשיחות שקיים עם ברק בסוף השבוע, הבהיר וינשטיין את עמדתו לפיה לא יהיה נכון לחזור לאחור בעניין זה לפרקטיקה שנהגה בעבר - כהונה בת שלוש שנים, כאשר השנה הרביעית נתונה לשיקול דעת לא מוגדר, ולכל תופעות הלוואי הבעייתיות הכרוכות בכך.
בדיון בממשלה היום עלו מספר הצעות בעניין זה, ובמהלך הישיבה הובהרה עמדת היועץ המשפטי על ידי עוזרו הבכיר, עו"ד רז נזרי, ולפיה זכותה של הממשלה לקבוע את משך הכהונה, אך בדומה למשרות רגישות אחרות חשוב שהממשלה תקצוב את הכהונה, כאשר הארכתה תתאפשר בנסיבות מיוחדות בלבד. ראש הממשלה ושר הביטחון קיבלו את עמדתו, ולכן שר הביטחון לא יהיה להבא הקובע היחיד בנוגע להארכת כהונה.
בישיבת הממשלה הסביר ברק לשרים את רצונו לקצוב את כהונת הרמטכ"ל: "58 שנים השלוש פלוס אחת עבד למופת. אין סיבה לא לחזור לזה. הרמטכ"לים היו תמיד עצמאיים. עכשיו היה ארבע שנים - וראיתם מה קרה". בדבריו רמז לסערה שהתחוללה כשהחליט שלא להאריך את כהונת אשכנזי בשנה נוספת. השר מיכאל איתן היה היחיד שהתנגד למינוי גלנט לרמטכ"ל ה-20 במספר, והאשים אותו כי הוא "נהג כמאפיונר" בפרשת הקרקעות במושב עמיקם, שגלנט השתלט עליהן לכאורה, למרות שבג"ץ קבע שלא היה בכך עבירה.