למה קשה יותר לקרוא בערבית?
חוקרים ישראלים גילו כי בגלל המורכבות החזותית של הכתב הערבי ההמיספרה הימנית של המוח אינה מעורבת בפיענוח שלו בשלבים הראשונים ולכן משך הקריאה בערבית ארוך יותר
מטרת המחקר הייתה לבדוק מדוע רכישת הקריאה בערבית איטית וקשה יותר ביחס לשפות אחרות. החוקרים העלו את ההשערה כי הקושי טמון במאפייני הכתב הערבי עצמו ובעומס התפיסתי שמורכבותו האורתוגרפית יוצרת על המערכת התפיסתית במוח.
ערבית שפה קשה
בערבית, בשונה מבשפות אחרות, מרבית האותיות ניתנות לקריאה ב-3 עד 5 מצבים שונים הקשורים במיקום האות במילה. בנוסף, כמחצית מהעיצורים נבדלים זה מזה רק לפי מספר הנקודות ומיקום הנקודות באות עצמה.
ייחודיות זו של הכתב הערבי משפיעה על תהליך הקריאה שמתחיל בפירוק המילים לאותיות וממשיך בזיהוי של כל אות ואות. ככל שלוקח זמן רב יותר לפענח את האות הבודדת, כך חל גם עיכוב ברמת הקריאה של המילה עצמה והקריאה לא עוברות כבשפות אחרות לשלב האוטומטי.
כדי לבדוק האם מורכבות זו גורמת לעומס תפיסתי ערכו החוקרים סידרה של מחקרים שהשוו את מהירות ודיוק תפיסת הכתב בשפת האם של ילדים דוברי ערבית, עברית ואנגלית. החוקרים השתמשו בשיטה שנקראת matching הכוללת זיהוי של זוגות אותיות דומות ושונות בשלוש השפות.
הצגת הזוגות נערכה בהבזקים קצרים של מאה אלפיות השנייה (כדי לבדוק את התהליך האוטומטי בזיהוי) לשדות ראייה שונים, על מנת לראות כיצד המידע הויזואלי פועל על כל המיספרה במוח.
הימין לא קורא ערבית
התוצאות הראו שדפוס הביצוע היה זהה בפיענוח זוגות האותיות בעברית ובאגלית (בכל קבוצות הדוברים) וכי בפיענוח השפות הללו הייתה מעורבות כמעט זהה לשתי ההמיספרות. בשפה הערבית, לעומת זאת, דפוס הביצוע בתוך קבוצת דוברי הערבית היה שונה מאשר בשתי השפות האחרות כמו גם אצל כל הדוברים האחרים ששפטו את האותיות (דומות או זהות) על בסיס תפיסה צורנית.
התברר כי רק ההמיספרה השמאלית הצליחה לזהות את זוגות האותיות בערבית. הדבר עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים של החוקרים לפיהם ההמיספרה הימנית מתקשה בזיהוי גירויים שההבחנה ביניהם היא על בסיס לוקאלי – כלומר, היא מזהה רק את תבנית האות הכללית ואינה רגישה לניו-אנסים מקומיים כמו סימני הניקוד.
מכאן שהיחסים המורכבים שבין הסימניים הגרפיים והצלילים בערבית אכן גורמים לעומס תפיסתי על הקורא, ומקשים על למידת ההתאמה בין אות וצליל וכן על שליפת האותיות.
ד"ר רפיק אברהים מסכם את תוצאות הניסוי: "תוצאות אלו מעידות על כך שקיים אתגר גדול יותר בקריאה של השפה הערבית במיוחד אצל הקורא המתחיל. הדבר מחייב את העוסקים בהוראת הכתב הערבי, בעיקר בשלבי בית הספר ולימוד הקריאה, להיערך בהתאם ולבנות תוכניות לימוד מיוחדות כולל שיטות התערבותיות לקריאת הערבית.
יש לשקול קביעת לוחות זמנים שונים ללימוד ערבית מאשר ללימוד שפות אחרות, בניגוד לתוכניות הקיימות לפיהן על התלמיד ללמוד לשלוט בכל רזי השפה ופיענוח הכתב בתוך זמן קצר יחסית, כאשר אובייקטיבית נראה שזה כמעט בלתי אפשרי. יש למצוא עקומה אחרת ללימוד הקריאה בערבית ואפילו לדחות את הלימוד לשלב מאוחר יותר (התחלת כיתה ב')".
