שתף קטע נבחר

 

שעון חורף מקוצר: יהודי ארה"ב דווקא מסתדרים

בכל צפון אמריקה חל שעון החורף במשך ארבעה חודשים בלבד - אולם היהודים לא מתלוננים. "יש כמה ימים בשנה שבהם אנחנו צריכים להיות עירניים ולחכות כמה דקות לפני שאנחנו מניחים תפילין, אבל זו לא בעיה גדולה"

בעוד שבישראל מתנהל ויכוח סוער על כינון שעון הקיץ, כשישה מיליון יהודים בארצות הברית חיים כהלכה עם שעון חורף של ארבעה חודשים בלבד. האמריקנים יעברו השנה לשעון חורף רק ב-7 בנובמבר, ושעון הקיץ ישוב עם בוא האביב ב-13 במרס. ולא מדובר רק בארה"ב: גם קנדה ומכסיקו האריכו בשנת 2007 את שעון הקיץ עד נובמבר.

 

שעון החורף נכנס בארצות הברית לתוקף ביום א' הראשון של נובמבר, ושעון הקיץ נכנס לתוקף ביום א' השני בחודש מרס (בשעה 2 לפנות בוקר). החוק החדש שנחקק בקונגרס בשנת 2005

להארכת שעון הקיץ, במטרה לצמצם את עלויות האנרגיה, תפס את היהודים לא מוכנים. מנהיגים יהודים מקומיים אף הביעו חשש לירידה במספר המתפללים על רקע השינוי. אבל בפועל, מסתבר, לא ניכר קושי.

 

"אין לזה שום רלוונטיות", קובע תושב ברוקלין, יהודי דתי-אורתודוקסי. "אני קם כל בוקר לבית הכנסת ואף פעם לא שמעתי שיש בעיה. שעון קיץ, שעון חורף - אין בעיה. היהדות לא סיפקה הנאות חיים. יהדות זה לא נוחיות. זה לא משנה אם חושך או אור. תפילה זה עניין של נוחות? יש חצי מיליון ילדים רעבים בארץ ולא שמעתי שהרבנים התכנסו לטפל בנושא. אבל כשקמה צעקה על הספר 'תורת המלך' שמסביר שמותר להרוג גויים, קמה סערה בארץ ו-250 רבנים התכנסו לכנס חירום להגן על חופש הדיבור של רבנים. למה שלא יעשו כינוס חירום לטפל ברעב? הכל הפוך והם הורסים את היהדות".

 

עמי הירש הוא רב בית הכנסת הרפורמי "סטיבן וייז סינגוג" באפר-ווסט במנהטן. "אין שום השפעה אצלנו לשעון הקיץ או החורף", הוא אומר, "אולי אצל המתפללים האורתודוקסים. אנחנו לא אורתודוקסים ומרבית יהדות ארה"ב הם לא אורתודוקסים. אנחנו לא מתפללים על-פי דרישות ההלכה. אנחנו מנהלים קבלת שבת בשש בערב כל שבוע, בין אם השקיעה מוקדמת או מאוחרת. מרבית המתפללים הקונסרבטיבים הם כמונו, כך שאין השפעה להארכת שעון הקיץ על מרבית יהודי ארה"ב".

 

הרב שמואל הרצפלד, רב בית הכנסת האורתודוקסי "וושינגטון סינגוג", מעיד גם הוא שאין קושי של ממש. "יש כמה ימים בשנה, אולי יומיים, שבהם אנחנו צריכים להיות עירניים ולחכות כמה דקות לפני שאנחנו מניחים תפילין, אבל זו לא בעיה גדולה ואנחנו מצליחים להסתדר. אין בעיה רצינית. מי שרוצה לעשות בעיות - יכול לעשות בעיות".

 

הכנסת, כך מסתבר, אינו המקום היחיד בו הדיונים לא רק נמשכים מסביב לשעון - אלא גם עוסקים בו באופן ישיר. רבי לוי שם-טוב, שליח חב"ד בוושינגטון הנחשב איש בעל השפעה בגבעת

הקפיטול, מספר כי גם לו הייתה נגיעה לדיונים בממשל ביחס לשעון החורף. "לפני חמש שנים דיברו על חוק להארכת שעון הקיץ בחודשיים. הצלחנו לשכנע להאריך את שעון הקיץ בחודש אחד בלבד".

 

רבי שם-טוב אמר ל-ynet כי התבקש לפעול משום ש"שעון הקיץ גרם ליהודים במערב התיכון בערים כמו דטרויט, להתחיל להתפלל בשמונה בבוקר, והם איחרו לעבודה. נפגשנו עם סנאטורים והגענו לפשרה. במקום חודשיים של שעון קיץ, נעשה חודש. גם חברות התעופה תמכו בנו, מסיבות של לו"ז המראות ונחיתות. עשינו זאת לפני חמש שנים. מאז לא שמעתי תלונות, אז אני מקווה שזה בסדר. בשנים האחרונות זה לא הפריע לנו".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"מי שרוצה, יכול לעשות בעיות" (אילוסטרציה)
צילום: index open
מומלצים