כל ראש השנה זה קורה
זה לא ראש השנה אם לא קיבלת סמסים מאנשים שאתה לא זוכר מיהם, זה לא ראש השנה אם לא תמתין במתח לראות ליד מי הושיב אותך הגבאי, וזה לא ראש השנה אם כבר לאחר הארוחה הראשונה לא יתלונן מישהו על כמות האוכל העצומה
תחשבו "ראש השנה" - מה עלה לכם בראש: תפוח בדבש? כנראה שלא מזמן סיימתם את הגן. תפילות ארוכות? כנראה שאתם לא במניין קרליבך. חופש עם גשר? כנראה שאתם עובדים יותר מדי. והנה עוד כמה דברים שראש השנה לא יכול בלעדיהם:
זה לא ראש השנה אם העיתונים לא שוקלים קילו וחצי, לא כולל חוברות הפרסומת שמתחבאות בין דפי המוספים, שכוללים כמובן: ראיון מיוחד עם שלמה ארצי, שיח זוגי בלעדי עם יהודה ונינט וטור אופטימי של יאיר לפיד
לעומת טור פסימי של יהונתן גפן. השנה חדשה, השאר לא.
זה לא ראש השנה אם בערבו של החג לא תקבל עשרות מסרונים המאחלים "שנה טובה" ממספרים חסויים, או מיילים מכל מיני אנשים עלומים ששכחו אותך כל השנה ופתאום מצאו אותך באיזו רשימת תפוצה נידחת.
זה לא ראש השנה אם לפני כניסת החג לא יתנגן לו ברדיו לפחות חמש פעמים הפזמון של אהוד מנור ז"ל "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות". ומה אם לשבת על המרפסת זה לא ממש בראש רשימת השאיפות שלי לשנה הבאה?
זה לא ראש השנה אם בשער בית הכנסת, בכניסה לתפילת ערבית הראשונה של ראש השנה, לא יהיה את המתח הזה של "ליד מי הושיב אותי הגבאי?". ואם תתבאס כי תגלה שאתה יושב ליד דני מהפיצוציה של השכונה, לפחות תתנחם בכך שהוא רכש לידך עוד שלושה מקומות נוספים שיהיו ריקים כל השנה כי הבנים שלו רוב הזמן בצבא ובישיבה.
זה לא ראש השנה אם בסעודות החג לא תתבלבלו ותשכחו לרגע באיזה לילה אוכלים את הרימון והתפוח בדבש ובאיזה לילה מברכים שהחיינו על הפרי החדש. ותמיד האבא חייב להיות לרגע שחקן הוליוודי ולהראות מופתע כשאגרת השנה טובה מהגן של הילדה נמצאת פתאום מתחת לחלה. ולבל נשכח את הדוד הבדחן שתמיד יגיד שהוא לא זוכר אם היום טובלים את התפוח בדבש או את התפוח אדמה במי מלח.
ובכל שנה אני נהיה לרגע צמחוני כשאני חושב על לקחת ראשים כרותים - ועוד לעשות מהם סימנים לחיים טובים וארוכים.
זה לא ראש השנה אם בתקיעות השופר בבית הכנסת הבעל תוקע יתקשה לתקוע. ויהיה רחש ומתח גדול בקהל, שמפחד שזה סימן מבשר רעות לשנה הבאה ולקיטרוג גדול מהשמיים. ולך תסביר להם שבעל התוקע פשוט טרם אכל ארוחת צהריים.
אבל השנה אני כבר רואה בעיני רוחי את הפריקים של המונדיאל מהספסל האחורי של בית הכנסת מתרברבים שזה מאד פשוט לתקוע. כי זה בדיוק אותה טכניקה כמו לתקוע בוווזלה.
זה לא ראש השנה אם לא תהיה תחושה בבית הכנסת שעושים סוג של אודישן לחזן, כשהעלייה לשלב הבא משמעותה הזמנה לימים הנוראים גם בעוד שנה. וזה תלוי לא רק בקול החזק והנעים ובניגוני הפיוטים, אלא גם בכימיה בינו לבין הגבאים.
ומי שלא היה חזן בראש השנה לא יבין את עליזותו והניסיון להדביק בשמחתו זו את הקהל, כשהוא מגיע לקטע הסיום של "היום תאמצינו". ואם לא הבנתם במה מדובר, אז כנראה לא הייתה לכם סבלנות והלכתם הביתה לאכול עוגת דבש לפני שהסתיימה התפילה.
זה לא ראש השנה אם לא תהיה תמיד פגישה חגיגית ומסורתית בשכונה בעת מנהג "התשליך", שבו משליכים את כל העבירות על הדגים ההמומים, שבגלל זה, לדעתי, נראים תמיד מבואסים. וטוב מאד שהם שותקים ולא מספרים כל מה שהם יודעים על העוונות המושלכים.
ואם שמתם לב, תמיד אצל המשליכים תהיה איזה אווירה מיוחדת וחגיגית. ורק לאירוע חגיגי זה הנשים הצדקניות הקדישו יום שלם של שופניג בקניון. כי צריך לקנות בגד מיוחד מהקולקציה החדשה, ולא מהעודפים, כדי לקיים את מצוות השלכת העוונות וניעור הבגדים בהידור, וממיטב המעצבים.
זה לא ראש השנה אם בשלב מאוד ראשוני של החג לא קם מישהו והתלונן על כמות הארוחות והאוכל, ובעיקר שהשנה מדובר בלא-פחות משלושה ימי שבתון רצופים, שזה אומר שש
ארוחות מלאות ורצופות, לא כולל את עוגות הדבש לזכרה של השנה המתוקה. נו, ועכשיו אתם מבינים מדוע עשו יום לאחר מכן את צום גדליה?
זה לא ראש השנה אם בסיומו של החג, כשהדתיים יאזינו לחדשות לאחר שהיו מנותקים מהציביליזציה כמה ימים, הם ירגישו מקופחים - ובצדק - כשישמעו את הדיווח על מאות האלפים שגדשו בימי החג את הפארקים הציבוריים והחופים. וסליחה, מה עם מאות האלפים שגדשו את בתי הכנסת, הם לא קיימים?!
אבל אתם יודעים מה? כדי שתהיה שנה טובה יותר אני מוכן לקבל סמסים ומיילים מאנשים עלומים, לאכול ראשים כרותים של דג או כבש, וממש כמו בשיר להתחייב שבשנה הבאה אשב על מרפסת ואצפה בנדידת הציפורים. דיל?
לפנייה לכתב/ת 
