קריאה בחושך פוגעת בראייה? מיתוסים ואמיתות

• מזגנים גורמים למחלות.  
  

לא נכון. כאשר מפעילים מזגן ולא מאווררים את החדר, החיידקים והווירוסים נשארים באוויר החדר, וכל מי שנמצא שם עלול להידבק ולחלות. האוורור חשוב בעיקר בחורף, אז יותר ילדים מפזרים וירוסים בחלל הכיתה הסגור.

• חום מסוכן.  
  

לא נכון. החום עולה עקב המחלה, אך אינו גורם לנזק, והמוח לא "מתבשל" גם אם החום גבוה מאוד. בפרכוס חום הסכנה היחידה היא חרדת ההורים שרואים את ילדם מפרכס. הורדת החום מטרתה להקל על הילד ואינה מקצרת את משך המחלה.

• כאשר יש חום צריך לגרום לילד להזיע.  
  

לא נכון. להפך, כדי שהחום יירד צריך להוריד שכבות בגדים ולאוורר את העור. שכבות של בגדים ושמיכות עלולות לגרום לעליית חום נוספת ומגבירות את סבלו של הילד.

• אנטיביוטיקה מורידה חום.  
  

לא נכון. אין לה שום השפעה ישירה על חום הגוף. במחלה חיידקית אנטיביוטיקה מעכבת את התרבות החיידקים ומפחיתה את התגובה הדלקתית. במחלה ויראלית לאנטיביוטיקה אין כל השפעה כלל.

• שלשול עוצרים באמצעות אכילת בננות ואורז בלבד.  
  

לא נכון. לא צריך להעניש ילד משלשל בתפריט דל ולא טעים. רצוי להמשיך בתפריט הרגיל, כולל חלב. האוכל נותן קלוריות, מחזק את הילד ומגרה את המעי לייצור תאים חדשים ובריאים. אם השלשולים ממושכים מאוד, יש להוציא את החלב מהתפריט בתיאום עם הרופא.

• כדאי להידבק באבעבועות רוח כדי להתחסן.
  

לא נכון. למחלה עלולים להיות סיבוכים קשים מאוד. כמו כן, אצל מבוגרים שחלו בילדותם באבעבועות רוח יש סיכוי גבוה ללקות בהרפס זוסטר (שלבקת חוגרת‭,(‬ סיבוך מאוחר וכואב מאוד לאבעבועות.

• כדאי לרווח חיסונים כדי להפחית את העומס על מערכת החיסון.  
  

מיותר. בכל נשימה אנו שואפים הרבה מאוד וירוסים, חיידקים ונבגי פטריות, ומערכת החיסון מתמודדת איתם בכל רגע. הצמדת החיסונים למנה אחת רק מפחיתה את סבל הילד (פחות דקירות‭(!‬ ואינה פוגמת ביעילותו של כל חיסון.

• אכילת ממתקים גורמת לתולעים.  
  

לא נכון. אכילת ממתקים רבים גורמת להשמנה ובשילוב היגיינת פה גרועה גם לעששת. בתולעים נדבקים בעיקר בשל היגיינה לקויה והעברת הביצים מילד לילד בגן או בבית הספר.

אין שום צורך לרווח חיסונים (צילום: AP)

• שינה מרובה מסייעת לילדים לגבוה.  
  

נכון. הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח בעיקר בשלבי השינה העמוקה. אחד המאפיינים של גיל ההתבגרות הוא שינה מרובה, וזה לא מקרי. ילדים שיש להם חסך בשינה או בעיות שינה עלולים בהחלט לסבול מעיכוב בצמיחה.

• ילד שיוצא החוצה בשיער רטוב בחורף יחטוף דלקת ריאות.  
  

לא נכון. דלקת ריאות נגרמת מחיידקים או מווירוסים המתפזרים באוויר במקומות סגורים. ריבוי דלקות הריאות בחורף נובע משהות ממושכת בחדרים לא מאווררים ולא מתנאי קור.

• אסור לגזור ציפורניים עד גיל חודש.  
  

לא נכון. אין סיבה רפואית לא לגזור את הציפורניים, אך מאחר שהציפורניים של היילוד רכות מאוד הן "נגזרות" לרוב מעצמן.

• אסור להוציא תינוק מהבית 40 ימים אחרי שנולד.  
  

לא נכון. אוויר צח לא מזיק בשום גיל. נוסף על כך גם בתוך הבית התינוק נחשף לחיידקים ולווירוסים והוא מוגן מפניהם עקב מעבר הנוגדנים מהאם אליו בזמן ההריון.

• ילדים לא צריכים להתחסן מפני שפעת נגיפית עונתית.  
  

לא נכון. כמחצית מהילדים השוהים בגן יחלו בשפעת נגיפית במהלך החורף, וסיבוכים ממנה עלולים להוביל לאשפוזים. יתרה מכך, שפעת נגיפית היא מחלת חום הגורמת סבל גדול לילדים, שאותו ניתן למנוע בקלות. ההמלצה: לחסן ילדים בגילים ‭.5-2‬

• מים קרים גורמים לשלשול.  
  

לא נכון. המים קשורים לשלשולים רק אם הם מזוהמים בחיידקים או בנגיפים. הסיבה השכיחה ביותר לשלשולים בילדים היא נגיף הרוטה. לשמחתנו, יש נגדו חיסונים יעילים, וחשוב לחסן תינוקות מגיל שישה שבועות.

• נזלת ירוקה היא חיידקית ולכן מחייבת מתן אנטיביוטיקה.  
  

לא נכון. אין קשר בין צבע הנזלת לבין נוכחות חיידקים.

• שתיית חלב גורמת לליחה.
  

לא נכון. אין לכך כל ביסוס מחקרי. גרון אדום מצביע בהכרח על חיידקים ומחייב אנטיביוטיקה. לא נכון. צבע הגרון לא מעיד על חיידקים או על וירוסים. חייבים משטח גרון כדי להחליט.

• ילדים לא סובלים מדיכאון.  
  

מאוד לא נכון. ילדים חווים משברים שונים, וחשוב לעקוב אחר התנהגותם כל הזמן. אם הם מתכנסים בעצמם, מעדיפים להסתגר, ההתנהגות שלהם לא חברתית או שהם סובלים מחוסר תיאבון, כדאי בהחלט לפנות לרופא הילדים.

• סוכר גורם להתנהגות היפראקטיבית ול"היי‭."‬
  

לא נכון. בניגוד לאמונותיהם של מורים והורים רבים, מחקרים לא מצאו קשר בין

צריכת סוכר והתנהגות אצל ילדים בריאים. למרות זאת, הנושא עדיין שנוי במחלוקת: תמיד אפשר שבמקרים נדירים, ילדים מסוימים יגיבו באופן שלילי לסוכר. רמה נמוכה של סוכר, לעומת זאת, גורמת לעייפות ולעצבנות.

• קריאה בחושך גורמת לפגיעה בראייה.  
  

לא נכון. מחקר גדול שנערך בסקנדינביה שלל כל קשר בין הדברים. סביר שתאורה ירודה מאמצת יותר את העיניים ולכן גורמת להתעייפות מהירה יותר. חשוב גם לוודא שאין תאורת יתר מסנוורת.

סייעו: ד"ר מיקי שטיין, מומחה ברפואת ילדים בשרותי בריאות כללית, מחוז חיפה; ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי הלל יפה; פרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר איגוד רופאי הילדים; ד"ר עירא קוקיה, מומחית ברפואת ילדים במכבי; שירותי בריאות, ד"ר רוברט שמרלינג, המרכז הרפואי בית ישראל, ארה"ב.