אב הורשע ברצח בתו: "איך היה מגיב אב אחר?"

התנגד לנישואי בתו ולכן רצח אותה: עיסאם ניג'ם, איש שב"ס מבית ג'אן, הורשע הבוקר (יום ב') בבית המשפט המחוזי בחיפה, ברצח בתו לפני כשנה וחצי. לפני תחילת הדיון אמר האב: "אני מצטער על מה שקרה לנו, אבל הייתי רוצה לראות איך יגיב אב אחר שהבת שלו תרצה להתחתן ככה". השופטים דחו את מועד גזר הדין, לאור הודעת סניגוריו של הנאשם, כי בכוונם להוכיח אחריות מופחתת בשל מצבו הנפשי של האב.

הרצח אירע בחודש מאי 2009. במשך מספר חודשים יצאה הצעירה המנוחה, ליאל, עם צעיר שלא היה ראוי בעיני האב. זאת בשל עברו הפלילי שכלל, לדברי הנאשם, עבירות מין. בליל הרצח הזמין אותה האב לנסיעה, במהלכה ירה בה שבע פעמים מאקדחו. הוא הביא את הבת לתחנת המשטרה בכרמיאל והסגיר את עצמו. צוותי מד"א שהוזעקו למקום טיפלו בבת, שמצבה הוגדר אנוש, נאלצו לקבוע את מותה.

"אני מצטער על מה שקרה לנו". האב (צילום: אבישג שאר ישוב)

במהלך המשפט הכחיש ניג'ם, באמצעות עורכי דינו, שאדי סרוג'י ותמי אולמן, כי התכוון מראש לבצע את הרצח, וכי "אינו זוכר את האירוע של הירי, יש לו 'חור שחור' בראשו מזיכרונו בזמן הירי".

אב בית הדין, יוסף אלרון, והשופטים משה גלעד ומנחם רניאל, קבעו, כי אין חשיבות - לעניין כוונת הרצח - אם הנאשם זוכר את המעשים או לא, וכי ריבוי היריות ומיקומן מהווים כוונה תחילה. "ידוע לכל כי ראשו וחזהו של אדם מכילים איברים החיוניים לחייו, כגון מוחו, ליבו וריאותיו, וירי בנשק חם לאיברים אלו בסבירות גבוהה ישבית את פעולתם ויקטול את בעליהם. כל ירייה לעבר אחד מאיברים אלו, אם כן, כמוה כאמרה: 'מוות'".

הם הוסיפו: "בירי החוזר והנשנה של הנאשם לאיבריה החיוניים של המנוחה, מטווח מגע או קרוב למגע, יש אמירה חד משמעית בדבר החלטתו להמיתה". השופטים קבעו, כי גם לאחר מכן, לאחר שכבר הבין, לכאורה, מה עשה, לא הסיע את הבת לקבלת טיפול רפואי, אלא הגיע לתחנת המשטרה.

בהתייחסם לשאלת המניע, מה שמכונה "כבוד המשפחה", ציינו השופטים כי אמנם

 אין חובה בחוק הישראלי להוכיח מניע למעשה כזה, אך כשיש הוכחה כזו היא מחזקת את שאר ראיות התביעה. "תפיסה מסולפת ומעוותת של 'כבוד' עשויה להפוך את המוסר האנושי על ראשו", כתבו השופטים, "ולהפוך למרבה הצער, לעתים, אהבה לשפיכות דמים".

על אף שהשופטים מחויבים לאחר הרשעה ברצח לגזור על הנאשם מאסר עולם, הם קבעו דיון נוסף בו ינסו סניגוריו להוכיח כי הוא זכאי לענישה מופחתת, בשל מצב נפשי קשה בו לכאורה הוא נתון.