חדש מהטכניון: "אף מלאכותי" שמזהה סוגי סרטן

הצלחות נוספות ל"אף המלאכותי" הישראלי לזיהוי סרטן: מחקר קליני, הגדול מסוגו עד כה, שנערך על כ‭200-‬ נבדקים הראה כי האף ידע להבדיל בין נבדקים בריאים לחולים ובין כאלה הסובלים מסוגים שונים של המחלה.

מחלת הסרטן הורגת מדי שנה יותר משבעה מיליון אנשים ברחבי העולם. סוגי הסרטן הנפוצים ביותר במדינות המפותחות הם ערמונית, ריאות ומעי גס בגברים; שד, ריאות ומעי גס בנשים.

מתקרבת לרמת הרגישות של כלב

אחד הקרבות הקשים במלחמה נגד מחלת הסרטן הוא בתחום הגילוי המוקדם של המחלה. ככל שהיא מתגלה בשלב מוקדם יותר, כשהגידול עדיין ממוקם במקום אחד, מגוון האפשרויות הטיפוליות נגד המחלה רחב יותר, ולחולה סיכוי טוב יותר להחלים ממנה.

זה מכבר ידוע כי לכלבים יש יכולת לזהות גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים של המחלה באמצעות הרחת הנשימה של החולה בה. ההסבר ליכולת המופלאה הזו הוא בזיהוי מולקולות המיוצרות על ידי הגידול שעוברות דרך מחזור הדם של החולה אל הריאות - ומשם נפלטות החוצה דרך האוויר הננשף.

על בסיס המידע הזה פותח ה"אף המלאכותי" הישראלי, שמתקרב לרמת הרגישות של מערכת ההרחה של הכלב. בשלב הראשון הוכיחו מפתח האף, ד"ר חוסאם חאיק, ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית בטכניון וצוות המחקר שלו כי המערכת מסוגלת להבדיל בין אדם בריא לחולה סרטן בתנאי מעבדה. הניסוי הקליני הראשון שנערך ב"אף המלאכותי" הוכיח כי הוא מסוגל להבדיל לא רק בין חולים לבריאים, אלא אף לזהות בשיעורים גבוהים של דיוק באיזה סוג של גידול מדובר מבין קבוצת החולים.

המחקר החדש שתוצאותיו התפרסמו החודש ב"בריטיש ג'ורנל אוף קנסר‭,"‬ מאשר ומחזק את יכולותיו של "האף המלאכותי" לאבחן את המחלה. מניתוח הממצאים התברר כי ה"אף המלאכותי‭," ‬המכיל 14 חיישנים, ידע להבדיל בין קבוצת החולים והבריאים. כמו כן ידע ה"אף" להבדיל בין ארבעה סוגי סרטן שונים - ריאות, שד, המעי הגס והערמונית.

החוקרים הראו כי גורמים כמו גיל הנבדק, מינו, מוצאו, תרופות שהוא נוטל ועוד אינם משפיעה על תוצאות הבדיקה של ה"אף‭."‬

צוות המחקר גרס כי בעתיד עשוי ה"אף המלאכותי" להבדיל בין גידול ראשוני לבין

גרורות, לוודא את יעילות הטיפול נגד הסרטן ולזהות סימנים מוקדמים העלולים להעיד על חזרת המחלה.

בבית החולים רמב"ם ובטכניון יחל בקרוב מחקר ב"אף המלאכותי" על מאות חולי סרטן בתקווה לחזור על הצלחת המחקר הנוכחי. פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי ברמב"ם שהיה שותף למחקר, הפגין אופטימיות זהירה נוכח ההצלחה בניסוי. "צריך לזכור שמדובר עדיין בתוצאות מקדמיות‭,"‬ ציין. "השיטה צריכה לעבור אישור מדעי נוסף על מספרים גדולים של חולים".