עצור או שאני שופך

אחד ההישגים המרכזיים של משטרת ישראל בשנה החולפת, מסוקר ומפואר יותר מרבים אחרים, הוא שפיכתם של 1,300 בקבוקי משקאות אלכוהוליים שהסתובבו חופשיים במקומות ציבוריים.

המספרים כה משמעותיים, עד שבטקס הם פולחו לאזורים: במקום הראשון, למקרה שתהיתם, צועד מחוז הדרום, עם 583 שפיכות. תל-אביב המופקרת משתרכת אי שם מאחור, עם 36 מקרים בלבד.

להגנתה של המשטרה ייאמר כי לא היא, אלא ממשלת ישראל, היא שהגתה את "התוכנית הלאומית לצמצום צריכה לא אחראית של אלכוהול". המשטרה רק מיישמת - אמנם בהתלהבות בלתי מוסתרת ובלתי מוסברת - וכעת היא נראית מבוסמת למדי מההצלחה. אולי לא את כל הבקבוקים שפכו.

מחול השדים, המתיימר לבער את השיכר ואת הרוע במכה אחת, לא מתעכב, כדרכם של מחולות שדים, כדי לבדוק אם השד נמצא בכלל בבקבוק. כאביו מולידו, "חוק היובש" הגאוני, הוא מאמין בפתרונות פלא גורפים, הכולאים נערים שתויים ונהגים שיכורים בתא אחד עם אזרחים בוגרים ואחראים הרוכשים בקבוק יין בלילה או שותים כוס בירה באירוע חברתי תחת כיפת השמיים.

בכל הכנות ובכל הרצינות - קחו אותי לפוליגרף, מצדי - אני לא מזלזל בעבודת המשטרה. להיפך. היא חיונית, מפרכת, כפוית טובה ולא אחת מפעימה. אבל משטרה השופכת חמתה על ציבור השותים - כאילו האלכוהול הוא זה שמבצע פשעים ולא אנשים, כאילו רובנו לא השתכרנו פעם או פעמיים בחיים ונשארנו הגונים - היא משטרה שמחטיאה את כולנו, ומחטיאה את המטרה.

וכך קורה שהשוטרים רצים אחרי הרוח ולא תופסים, זוחלים מתחת לאור הפנס ולא מוצאים, יורים בתותחים על חגבים ותוקעים בחצוצרות יחסי ציבור בתיקי סלבריטאים קטנוניים. למי שמתלונן - ובצדק - על מחסור באמצעים ובכוח אדם, כדאי אולי לנצל את אלו שיש לו כדי להתמקד במטרות יותר ראויות. פושעים אמיתיים, למשל.

מעל כל אלה, זוהר באור יקרות השר לבטחון פנים, יצחק ("ערבוש") אהרונוביץ', שאת הרמת הכוסית המשטרתית ניצל כדי להקל ראש בריבוי התלונות נגד שוטרים, ולהשתלח בעורכי הדין המלמדים את לקוחותיהם להגיש תלונות מחוצפות שכאלה.

כבוד השר הרגיע והבטיח שיבחן את מדיניות ההשעיות והעיכובים בדרגה לגבי מי שהגדיר "שוטרים במצוקה". לא כאלה ש"חרגו חריגה" או "עברו עבירה", חלילה. הרי מדובר בשוטרים, לא בעבריינים.

אין זו הפעם הראשונה שבה מתייצב השר הממונה לצד שוטר שפשע ואף הורשע (ע"ע פרשת שחר מזרחי). ועדיין, דברי אהרונוביץ' חיים בפרוס השנה החדשה מהדהדים ומטרידים, ואפילו מעוררים חרדה. אין פלא, אם כך, שהמשטרה הכפופה לו רודפת אחר הטיפה המרה ואף סובלת משפיכה מוגזמת.