נוהל חדש: מותר להשתיל איברים עם זיהום חיידקי

המחסור באיברים להשתלה בישראל מחריף, ומאחר שמאות חולים ממתינים בתור בלי תקווה נראית לעין לקבל את האיבר הנדרש להצלת חייהם, מיישם משרד הבריאות פתרון מהפכני ושנוי במחלוקת. מעכשיו מותר יהיה לקחת איברים להשתלה גם מחולים שלקו בזיהום חיידקי עמיד לאנטיביוטיקה.

יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, פרופ' אלון מוזס, מודה: "אנחנו מהלכים על חבל דק בניסיון לשמור על החולים שלנו ולא לסכן אותם בזיהום שיהיה קשה לטפל בו, אך גם לא לוותר בקלות גדולה מדי על איברים להשתלה‭."‬

המושתלים: חשופים במיוחד לחיידקים ונגיפים

חולים הזקוקים להשתלות איברים סובלים ממחלות קשות אשר גורמות למצבם הרפואי המורכב. אם מתמזל מזלם והם זוכים לקבל תרומה של איבר ממשפחתו של אדם שנפטר, הם צריכים ליטול כל חייהם תרופות המדכאות את מערכת החיסון שלהם כדי למנוע את דחיית האיבר המושתל. בשל התרופות הם חשופים במיוחד לפגיעתם של חיידקים ושל נגיפים העלולים לסכן את חייהם.

תורמי איברים פוטנציאליים מאושפזים לרוב ביחידות לטיפול נמרץ. שם נדבקים רבים מהם בחיידקים המוגדרים "עמידים בפני אנטיביוטיקה‭."‬ מדובר חיידקים שאינם מגיבים לחלק או לרוב סוגי האנטיביוטיקה המקובלים, אם כי ברובם ניתן להילחם באמצעות סוגים ספציפיים וחדשניים של אנטיביוטיקה.

עד היום אסר המרכז הלאומי להשתלות, המופקד על תחום השתלות האיברים מטעם משרד הבריאות, להשתמש באיבריהם של תורמים כאלה מחשש שחיידקים אלימים ומסוכנים שנמצאים בגופם יעברו למושתלים. אולם המצב הזה משתנה כעת. נוהל חדש של המרכז הלאומי להשתלות ושל האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות מאשר שימוש באיבריהם של חולים "מזוהמים‭."‬

הנוהל, שהופץ באחרונה בכל בתי החולים, קובע את הכללים הבאים: אם תורם איברים פוטנציאלי נמצא ביחידה לטיפול נמרץ יותר מארבעה או מחמישה ימים, יש לסרוק את רקמותיו כדי לבדוק אם הוא נשא של חיידקים העמידים לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. גם במקרה שהוא נשא של חיידקים או כבר חולה, ניתן עקרונית להשתמש באיבריו להשתלה, אך בכמה מגבלות. למשל: אם החיידקים נמצאים בתוך הכיח שלו, אין להשתיל את ריאותיו או את לבו. לעומת זאת, מותר להשתיל את כליותיו גם אם יש חשד שהן נגועות בחיידק כזה, בתנאי שמדובר בחיידק שרגיש לפחות לשני סוגים של אנטיביוטיקה.

התומכים: זהו סיכון מחושב

"בספרות הרפואית אין הרבה מידע על השתלות מתורמים הסובלים מחיידקים עמידים, אולם מחקר אמריקאי גילה שאף אחד מהמושתלים שקיבל איברים מחולים כאלה לא פיתח זיהום דומה, ותוצאות ההשתלה היו טובות לא פחות מבחולים שקיבלו איברים מתורמים רגילים‭."‬

כך מסביר יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, פרופ' אלון מוזס. ד"ר יונתן כהן, סגן מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי בבית-החולים בילינסון: "יש התפתחות בטיפול האנטיביוטי כל הזמן. יש לנו היום אפשרויות שלא עמדו בפנינו לפני מספר שנים. ברגע שיש אנטיביוטיקה מתאימה - מדובר במצב שניתן להתמודד איתו‭."‬

ד"ר ג'יהאד בשארה, מנהל יחידת הזיהומים בבילינסון: "בעידן חדש, שיש בו עלייה בכמות החיידקים העמידים בד בבד עם העלייה במספר ההשתלות, אנחנו פועלים להציל חיי אדם‭."‬

המתנגדים: מדובר במשחק רולטה

רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ בבית חולים במרכז הארץ מתח אתמול ביקורת על

ההנחיות החדשות: "ההנחיות בעצם נותנות הכשר לקחת איברים מתורמים סוג ב‭,'‬ שעד לא מזמן לא היינו שוקלים אותם מחמת הסיכון הבריאותי הנשקף למושתלים‭."‬

"העובדה שמאשרים השתלת איברים המזוהמים בחיידקים עמידים, ולעתים אלימים, היא משחק רולטה לא אחראי ומסוכן בחיי החולים, העלול להסתיים באסון. הנושא לא נלמד דיו ברחבי העולם, ולא ברור מדוע אנחנו צריכים להיות שפני הניסיון בתחום הזה. זו הדרך הקלה, אך המסוכנת יותר, להגדיל את מאגר התורמים‭."‬

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: מדובר בסוגיה מורכבת, שנועדה להציל חייהם של חולים שסיכוייהם לשרוד ללא ההשתלה אפסיים. הפרוטוקול הרפואי המדובר מקובל בעולם ומגובה בספרות המקצועית.