שנת רכב דרמטית: ארבעה אישים, ארבע החלטות

אם שוק הרכב בשנה החולפת נראה לכם רגיל וצפוי, כנראה שלא שמתם לב לשינויים שחוללו בו ארבעה אישים מרכזיים. קבלו את המושכים החשובים מכולם בחוטים, ואלה שיקבעו באיזו מכונית תנהגו בעתיד, וכמה היא תעלה לכם

שחר הזלקורןעדכון אחרון: 12.09.10 , 00:07

מי שאינו עוקב אחר שוק הרכב המקומי, לא שם כנראה לב כי מאחורינו 12 חודשים משמעותיים במיוחד. לצד ההתאוששות הצפויה של יבואניות הרכב מהמשבר, וחידוש תחרות המחירים הפראית של חברות הליסינג על כיס הלקוחות, השנה החולפת הייתה לא פחות מדרמטית. שנה שבה ארבעה אישים מרכזיים ומוכרים בשוק המקומי - יזם, יבואן, פקיד בכיר ושר - קיבלו החלטות משמעותיות, אשר ישפיעו ללא ספק על שוק הרכב המקומי עוד שנים רבות. הנה הם לפניכם:

תש"ע: בטר-פלייס של שי אגסי מגיעה לתחנת המוניות הגדולה ביפן

אגסי גדול ביפן

שי אגסי, העומד בראש מיזם טעינת הרכב החשמלי "בטר-פלייס", לא מימש רבים מהיעדים המסחריים שהציב בעבר. לפי תוכניתו המקורית, בתש"ע אמורות היו להימכר בישראל אלפי מכוניות חשמליות של בטר פלייס, ורשת הטעינה של החברה אמורה הייתה להיפרס בכל רחבי הארץ. אלא שהמציאות שונה: אף לא מכונית אחת של בטר פלייס נמכרה עד היום - בישראל או בכל מקום אחר בעולם - ורשת הטעינה רחוקה מהשגת פריסה ארצית.

ובכל זאת, באפריל 2010 קרה משהו, אשר הפך את הבטחותיו של אגסי מחזון מרשים למציאות בגובה האספלט: בטוקיו החל ניסוי ראשון מסוגו, במסגרתו מופעלות שלוש מוניות בעלות סוללה מתחלפת. נכון, מדובר בשלוש מוניות בלבד מתוך כ-60 אלף הפועלות בעיר. ונכון, הצלחת הניסוי - שהסתיים לאחרונה - אינה מוכיחה כי המודל העסקי של אגסי אכן צפוי להצליח.

אבל הניסוי היפני הזעיר מהווה פריצת דרך משמעותית בהרבה מכפי שניתן לחשוב, פשוט בגלל שהוא מנסה לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר של מכוניות חשמליות: טווח נסיעה מוגבל, הנאמד ב-160 ק"מ בלבד. אמנם רבים בתעשיית הרכב דוחים את הפתרון שמציע אגסי, וחלקם אף מביעים זלזול פומבי במודל העסקי המבוסס עליו, אבל - בניגוד אליהם - אגסי מציע לפחות פתרון, ופועל להוכחת יעילותו. וזה יותר ממה שעשו מרבית יצרניות הרכב בעשורים האחרונים.

סופר פורץ גבולות

ב-1 בינואר 2010 קרה משהו שלכאורה אינו אמור לעניין את מרבית בעלי הרכב בישראל: שיטת חישוב המס החודשי שמשלמים עובדים המקבלים רכב צמוד ("שווי שימוש"), שונתה. אבל ברקע של מה שנראה כמו משחק חשבונאי משעמם, עומד אחד השינויים המהותיים שעבר שוק הרכב בשנים האחרונות. ליזם השינוי קוראים בועז סופר, שהיה עד לאחרונה סמנכ"ל בכיר ברשות המסים.

תש"ע: המדינה כבר לא קובעת את מחירי המכוניות (צילום: רועי צוקרמן)

שינוי שיטת החישוב, שאושר במסגרת רפורמת "מיסוי ירוק", עשוי בטווח הארוך להתברר כמשמעותי יותר מהרפורמה כולה. הסיבה פשוטה: שיטת החישוב הישנה, לפיה נקבע המס בהתאם לשבע קבוצות-מחיר המעודכנות פעם בשנה, יצר "תיאום מחירים" בחסות רשות המסים. יצרניות הרכב קבעו את מחירי הדגמים המיועדים לציי הליסינג בהתאם לגבולות שקבעו אותן שבע קבוצות, ובעקיפין נקבעו לפיהן גם מחירי דגמים שיועדו ללקוחות פרטיים. התנהלות זו זכתה ברשות המסים להגדרה "קרטל בחסות המדינה".

אלא שכל זה השתנה בינואר. המס נקבע כיום כאחוז קבוע ממחיר הרכב שמקבל עובד, וגבולות המחיר המלאכותיים שקבעו שבע הקבוצות, נעלמו. אמנם עד כה לא חל שינוי משמעותי בהתנהלות שוק הרכב: מרבית היבואניות חיפשו "נקודת ייחוס" חדשה לקביעת מחירים, והן מצאו אותה בדמות מלכת המכירות של השוק - מאזדה 3 - הקובעת מעשית את מחיר מרבית המכוניות המשפחתיות המתחרות בה. אבל שינוי שיטת החישוב מקטין את מעורבות הרגולטור בשוק הרכב, ומשאיר פתח להיווצרות תחרות מחירים אמיתית בעתיד.

כץ ביקום מקביל

ב-15 בפברואר 2010 התנהלה בוועדת הכלכלה בכנסת ישיבה מיוחדת, במהלכה אושרו תקנות חדשות המתירות "יבוא מקביל": יבוא של מותג אחד על-ידי מספר יבואנים מתחרים. למרות שעד כה לא ניכר כל שינוי בשוק הרכב כתוצאה מפתיחתו לייבוא מקביל - שאמור לאפשר תחרות משוכללת וחופשית מבעבר - אישור הרפורמה נחשב למהלך חשוב, ובעל השפעה חיובית על התפתחותו של השוק בשנים הבאות.

לכל אורך הישיבה הארוכה בוועדת הכלכלה, לא מש מכיסאו שר התחבורה, ישראל כץ, תוך שהוא מנהל מעשית חלק משמעותי מהדיון - ודואג לכך שהתקנות יאושרו במהירות וללא התנגדות משמעותית. שלא יהיה ספק: הקרדיט על אישור הרפורמה אינו יכול להיזקף לזכותו של כץ לבדו. למעשה, הרפורמה החלה שנים רבות לפני שנכנס לתפקיד, והכנתה לקראת האישור בוועדת הכלכלה החל עוד בימי קודמו, שאול מופז.

ובכל זאת, לכץ מגיע קרדיט של ממש על הדחיפה האחרונה והמשמעותית, זו שהעירה את פקידיו המנומנמים של משרד התחבורה מתרדמת ארוכת-שנים. נוכחותו החריגה באופיה בישיבת ועדת הכלכלה, דאגה לכך שפקידיו לא נבהלו ברגע האחרון מלחצים שהופעלו עליהם מצד גופים בעלי-עניין. מבטיהם המפוחדים של אותם פקידים, היו עדות חיה לתפקיד ששיחק השר באישור הרפורמה.

אגמון קונה תשובה

מי שאמור היה לסגור את רשימת "ארבעת המשפיעים" הוא שלמה שמלצר, שלאחרונה קיבל את זיכיון שיווק מותג אופל בישראל, עליו ויתרה - או למעשה נאלצה לוותר - חברת UMI. שמלצר, בעליה של חברת הליסינג הגדולה בישראל, הצהיר בעבר כי בכוונתו להסתער על צמרת טבלת מכירות שוק הרכב הישראלי, ובדרך כנראה לשנות את יחסי הכוחות בשוק.

אלא שימים אחדים לפני שהסתיימה השנה, קרה משהו שעשוי להתברר כמשמעותי עוד יותר: גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס - יבואנית הרכב הגדולה בישראל - הודיע כי בכוונתו לרכוש מיצחק תשובה 22% ממניות היבואנית, בתמורה לסכום הנאמד במיליארד שקל. ביחד עם כ-16% מהחברה שכבר נמצאים בבעלותו, יגיע אגמון לאחזקה של 38% ממניות היבואנית - וכך יהפוך לבעל השליטה בה.

לכאורה, המעבר של אגמון ממעמד של מנכ"ל ובעל מניות לזה של בעל שליטה, אינו מבשר על שינוי כלשהו, לפחות בטווח הזמן הקצר. אגמון הרי קיבל מאז ומתמיד יד חופשית בניהול החברה, וכך גם ביסס את מעמדה בצמרת טבלת המכירות, תוך שהוא הופך לדמות המרכזית בשוק הרכב המקומי. אולם רכישת השליטה ביבואנית, מעמיקה את המחויבות של אגמון לעתיד החברה, ומשנה כנראה באופן דרמטי את כללי המשחק לשנים הקרובות.

עם קשרים הדוקים במיוחד בצמרת של יצרניות הרכב מאזדה ופורד, ועם יכולת יוצאת דופן לזיהוי וניתוח מגמות ושינויים, אגמון נמצא בעמדה בה כל החלטה שלו משפיעה על השוק כולו. וזה בדיוק מה שהופך את סיפור רכישת הבעלות בדלק מוטורס לחשוב ודרמטי לא רק בעיני פעילים בשוק ההון, אלא כזה שיכול להשפיע גם על כל מי שייקנה מכונית חדשה בשנים הבאות. ובמילים אחרות - על כולנו.

פורסם לראשונה 11/09/2010 18:21

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו