דו"ח OECD: "העולם צועד קדימה, ישראל נסוגה"
ישראל אמנם נמצאת בראש רשימת המדינות ה"משכילות", אבל הנתונים מראים שאנחנו במגמת ירידה לעומת העולם. "מדובר בנתונים מדאיגים מאוד", אמר רקטור אוניברסיטת חיפה. נשיא אוניברסיטת בר-אילן הפנה אצבע מאשימה לשביתות, שגרמו לסטודנטים ללמוד בחו"ל
נתוני ה-OECD על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, כמו אלו שהתייחסו לנעשה ביתר מערכת החינוך, עוררו אמש (יום ג')חששות בדרגים הגבוהים של האוניברסיטאות והמוסדות השונים כי בהיעדר מדיניות שתהפוך את האקדמיה לאטרקטיבית יותר, תאבד ישראל את מיקומה הנאה למדי ברשימת המדינות החברות בארגון שאזרחיהן נחשבים ל"משכילים" ביותר.
הדו"ח מצביע על כך ש-29 אחוזים מהישראלים בגילאים 25-34 הם בעלי השכלה אקדמית, נתון גבוה מהממוצע בקרב חברות הארגון - שמסתכם ב-27 אחוזים. אך, הוא נמוך יותר מזה שנרשם במדינות אחרות, כמו אוסטרליה וארצות-הברית - שם 32 אחוזים מבני אותה קבוצת גיל למדו באקדמיה, דנמרק - שם עמד הנתון על 35 אחוזים, וניו-זילנד - שבה נרשמו 33 אחוזים.
עם זאת, גם במצבה הנוכחי, מדורגת ישראל בצמרת רשימת המדינות שאזרחיהן מחזיקים בהשכלה אקדמית בגילאים 25-64, עם 44 אחוזים מכלל האוכלוסייה. פרט לה, עברו את שיעור 40 האחוזים רק רוסיה, ארצות-הברית, קנדה ויפן.
אבל תמונת המצב הנוכחית מצביעה על כך שהתפוח אולי דווקא כן נפל רחוק מהעץ. בהשוואה בין שתי קבוצות הגילאים מסתמנת ירידה של 2.5 אחוזים בהיקף האקדמאים בישראל, שהיא וגרמניה הן היחידות החולקות את הנתון השלילי מבין כלל חברות ה-OECD.
"מדובר בנתונים מדאיגים מאוד", אמר ל-ynet רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן-ארצי - שהפנה את האצבע המאשימה דווקא כלפי עמיתיו לאקדמיה. "הנגישות כיום בישראל לאוניברסיטאות ולמכללות גבוהה מאוד, והעובדה שבכל זאת חלה נסיגה בשיעור האקדמאים בגילאים הצעירים מלמדת על כך שמערכת החינוך לא הצליחה להתמודד עם האתגר להתאים את התלמידים להשכלה הגבוהה".
פרופ' בן-ארצי אף הוסיף כי "מילא שהתלמידים לא עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות - המכללות בישראל צמאות לסטודנטים, וכנראה בשל הרמה הנמוכה של בוגרי התיכונים הם לא מצליחים להתקבל אפילו לשם. בעיית הנשירה ממערכת החינוך משפיעה גם על האקדמיה, ואין ספק שמדינת ישראל חייבת לשנות את סדרי העדיפויות שלה לפני שייגרם לה נזק קשה. האקדמיה היא הקטר היחיד של מדינת ישראל, ויש חשש שבעתיד יתעמקו פערי האיכות בינינו לבין יתר מדינות העולם המערבי".
המדינות ה"משכילות" בטבלה. ישראל תשמור על המקום הנאה?
מי שראה את הנתונים באור אופטימי יותר הוא נשיא האוניברסיטה העברית, הפרופ' מנחם בן-ששון, שהעריך גם הוא כי יש לבחון כיצד ניתן יהיה להפוך את האקדמיה לאטרקטיבית יותר בעיניי הדור הצעיר של החברה הישראלית. עם זאת, הוא סבור כי תמונת המצב כפי שהשתקפה בדו"ח אינה מדויקת, שכן לא נלקח בחשבון גיוס החובה לצה"ל.
"הסטודנטים בישראל מתחילים ללמוד בגיל מבוגר יותר במספר שנים (23) לעומת חבריהם במדינות המערב", אמר בן-ששון - שציין גם כי "יש לכך גם יתרון: הניסיון מלמד שהסטודנטים הבוגרים הם תלמידים טובים יותר מאשר חבריהם הצעירים".
העולים הביאו את ההשכלה מהבית
אותם הסברים לא שכנעו את הפרופ' רות קלינוב, גם היא מהאוניברסיטה העברית, שבתזכיר שערכה בנושא, לבקשת משרד החינוך, הצביעה על כך שהנתונים הגבוהים על היקף האקדמאים בישראל נובעים דווקא מהשכלה שקיבלו עולים במדינות מוצאם."המשמעות היא שהעולם צועד קדימה, וישראל נסוגה אחורנית", קבעה קלינוב בדאגה. "המשך יתרונה של ישראל בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה תלוי בשינוי מדיניות החינוך בארץ".
| גן (מגיל 3) | יסודי | על-יסודי | |
| ישראל | 3,631 | 5,060 | 5,741 |
| ממוצע OECD | 5,447 | 6,741 | 8267 |
| ארה"ב | 9,394 | 10,229 | 11,301 |
| ספרד | 6,138 | 6,533 | 8,730 |
| אוסטרליה | 6,507 | 6,498 | 8,840 |
| ניו-זילנד | 5,185 | 4,675 | 5,933 |
| קנדה | 8,045 | 8,045 | 8,045 |
| דנמרק | 5,594 | 9,176 | 9,675 |
| פינלנד | 4,789 | 6,234 | 7,829 |
| דרום קוריאה | 3,909 | 5,437 | 7,860 |
לדברי קלינוב, גם הירידה הנמוכה יחסית שעליה הצביע הדו"ח משקפת סטטיות במצב ההשכלה הגבוהה בישראל. "בעוד שרוב המדינות הגדילו את שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה והקטינו באופן ניכר את אלה שמן הצד השני, הרי שבישראל לא מתרחש דבר לשני הצדדים".
נשיא אוניברסיטת בר-אילן, הפרופ' משה קווה, הביע תקווה כי התוכנית להשבת המוחות שמקדמת הממשלה תיצור מהפך בתמונת המצב הנוכחית, אחרי תקופה ארוכה של מחסור חמור בתקציבים.
"עברנו שבע שנים קשות מאוד באקדמיה", הסביר קווה. "הסטודנטים נלחמו על מלגות והפרסומים בתקשורת גרמו לתלמידים שסיימו תיכון מחשבות שניות ושלישיות אם בכלל לפנות לאפיקים של אקדמיה. המשברים הרצופים שכללו גם שביתות של הסגל גרמו גם הם לסטודנטים מצטיינים לעזוב את ישראל לטובת לימודים בחו"ל, מה שהשפיע מאוד על מצב ההשכלה הגבוהה".
| משכורת התחלתית | אחרי 15 שנות ותק | יחס משכורת לאחר 15 שנה לשכר אקדמאים בני 25-64 | יחס אחרי 15 שנות ותק לתמ"ג לנפש | |
| ישראל | 18,199 | 22,410 | 0.56 | 0.82 |
| ממוצע OECD | 32,563 | 45,850 | 0.86 | 1.29 |
| ארה"ב | 36,938 | 47,317 | 0.65 | 1.01 |
| אוסטרליה | 33,336 | 46,908 | 0.94 | 1.27 |
| דנמרק | 39,085 | 51,034 | 1.06 | 1.40 |
| פינלנד | 32,731 | 44,919 | 1.02 | 1.26 |
| דרום קוריאה | 31,407 | 54,444 | 0.81 | 2.01 |
| ניו זילנד | 25,964 | 38,412 | 0.97 | 1.42 |
| ספרד | 42,440 | 48,945 | 1.28 | 1.56 |
באשר לתוכנית להשבת המוחות היורדים, אמר פרופ' קווה כי "בשנה האחרונה חל מהפך, ואני מעריך שאותו מהלך יביא להחזרת אמון התלמידים במערכת וישיב את יוקרת האקדמיה, שאבדה בשנים האחרונות. המצב בהחלט היה מדאיג, אבל אני מקווה שבתוך שנתיים - נחזור להתנהל באופן תקין".
מי שנותר מודאג הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי, שאמר כי הוא ואנשיו "עוקבים באופן מתמיד אחר מצב החינוך במדינה. במסגרת רפורמת הסטודנטים הכוללת שנידונה לא מכבר, הוגשו דרישות להקטין את כיתות הלימוד בקמפוסים, להשקיע בצורה נרחבת בסגלי הוראה ולהוסיף תקנים למרצים".
טופורובסקי אמר כי ידרוש גם השקעה בתשתיות במוסדות ההשכלה, במחשוב בקמפוסים ובשיפור איכות ההוראה. "אנו מאמינים שאותם צעדים, יחד עם השקעה נכונה לטווח ארוך, יוכלו לצמצמם את הפערים ולהביא את ישראל להעפיל לפסגת ההשכלה העולמית - שם נמצא מקומנו הטבעי".
לפנייה לכתב/ת 
