מת במאי הקולנוע קלוד שברול

במאי הקולנוע הצרפתי, קלוד שברול, הלך לעולמו הבוקר (א') כשהוא בן 80. שברול היה מבמאי הגל החדש ובין עשרות הסרטים שיצר לאורך הקריירה הפורה והאקלקטית שלו אשר נפרשה על פני יותר מיובל שנים, היו גם "סרז' היפה", "ויולט נוזייר", "הטקס" ו"מדאם בובארי". בסרטיו שרטט שברול בין היתר קווים ביקורתיים לדמותה של הבורגנות הצרפתית.

שברול. הדמויות הבולטות של הגל החדש (צילום: AFP)

שברול היה לאחת הדמויות הבולטות של הגל החדש לצדם של פרנסואה טריפו וז'אן לוק גודאר. חובב גדול של ז'אנר סרטי המתח ובעל הומור חריף וראיית עולם נוקבת, זכה שברול בשנה שעברה להוקרה על תרומתו היחודית לאמנות הקולנוע ועל קופרוס יצירתו כשהוענק לו פרס מפעל חיים מטעם הברלינלה. "הוא היה מגדולי הקולנוענים הצרפתים - חופשי, חצוף, פוליטי. תודה קלוד שברול, תודה בשם הקולנוע!", אמר כריסטוף ז'יראר, האחראי על תיק התרבות בעיריית פריז.

איגוד במאי הקולנוע הצרפתי (SRF) פירסם גם הוא הודעה מטעמו ובה נכתב: "נודע לנו בעצב על פטירתו של קלוד שברול. אנו מצדיעים ליוצר גדול של הקולנוע הצרפתי. בכל פעם שיוצר קולנוע הולך מאתנו, אנו מאבדים לתמיד מבט ייחודי על העולם ואופן ביטוי ייחודי של האנושות. ברצוננו להביע תנחומים למשפחהפרטית והמקצועית של שברול". 

מותו של שברול טלטל את עולם הקולנוע הצרפתי כולו שביקש היום להיפרד. "קלוד היה שמחת החיים עצמה, אינני מסוגל לדמיין שהוא איננו. הוא מעולם לא דיבר על המוות", אמר השחקן ז'ראר דפרדייה, ששיחק בפיצ'ר האחרון של שברול, "בלאמי", שיצא לאקרנים בשנה שעברה.

מנהל פסטיבל קאן, תיירי פרמו, אמר בראיון לתחנת הרדיו France-Info: "זה כמו מכת ברק, כיוון שקלוד שברול אמנם היה בן 80 אך המשיך לעבוד והאנרגיה, שמחת החיים והרגשות גרמו לך לחשוב שהוא יהיה שם לנצח". פרמו הוסיף כי הזיכרון החזק שינצור מעשייתו הקולנועית של שברול הוא אהבת השחקנים. "זו תכונה שמזוהה איתו ושבאה לידי ביטוי עם דורות של שחקנים", הדגיש.

גם הקולגה קלוד ללוש ביקש להיפרד משברול. בראיון לתחנת הרדיו RTL אמר: "אני חוגג 50 שנה של עשייה קולנועית ולאורך כל השנים שברול ואני שייטנו זה לצד זה. תמיד היה איזה סרט של שברול כשאני הוצאתי לאקרנים את סרטיי. היינו גם חברים וגם בתחרות. אני חושב שהיום הוא בטח היה מתלוצץ על מותו. הומור עמד בלב כל סרטיו. זה לא היה קולנוען שמתבכיין".

שברול, שחגג רק לאחרונה את יום הולדתו ה-80, נולד ב-24 ביוני 1930 ברובע ה-14 בפריז ומגיל צעיר ניחן בקווי האופי שאפיינו אותו גם כבמאי המפורסם שהפך להיות: נער מלא חיים, חצוף, פרגמטי, בעל שמחת חיים ואינטלקט מבריק, ששילב בין אהבת האמנות לרצון לחיות חיי נוחות, העמקה בפרטים ועם זאת סירוב לקחת את החיים ברצינות תהומית.

עומק לצד קלילות

בספר הראיונות "Un Jardin Bien A moi" ("גן משלי") שיצא לאחרונה בצרפת במקביל לסרטו האחרון, סיפר שברול אנקדוטה מנעוריו כסטודנט לרוקחות, משפטים וספרות ששופכת אור על אופיו המשתשעשע: "אחרי המלחמה דיברנו הרבה על סופרים אמריקנים ובעיקר על 'ארבעת הגדולים', המינגווי, פוקנר, סטיינבק וקולדוול. זה היה מוזר כיוון שספריהם לא נדפסו מחדש, כך שהחוכמה הגדולה היתה למצוא את הספרים הללו ולמכור אותם למי שרצה. העסק הזה אפשר לי להרוויח לא מעט כסף שאיתו רכשתי ספרים אחרים... ואז מצאתי קומבינה טובה יותר, כשאמרתי לעצמי שהרי אף אחד לא באמת מכיר את החתימה של החבורה הזו, אז פשוט זייפתי הקדשות".

גם לקולנוע הוא התייחס באותה התשוקה שערבבה בין אמנות למסחר, עומק וקלילות, למדנות ובדיחות הדעת. הכל החל בשנות החמישים, כששברול הצעיר גילה את מועדון הקולנוע של אריק רוהמר ברובע הלטיני והופך לחלק בלתי נפרד מצוות "מחברות הקולנוע", שם הוא כתב מנובמבר 1953 ביקורות שזכו לכינוי "ביקורות קולנוע קולינריות" בזכות התפיסה הפילוסופית הנהנתנית והסקרנית שלו.

מנגד, חושפים כתביו של שברול באותה התקופה גם פן אחר שבא לידי ביטוי בראיון שערכו הוא וטריפו עם הבמאי האמריקני אלפרד היצ'קוק ב-1954. בראיון זה מתגלה שברול התיאולוג והדוגמטי שמוצא ביצירתו של היצ'קוק

מטאפיזיות אניגמטית. בעקבות היצ'קוק, שברול הפך את ז'אנר סרטי המתח למרכז יצירתו. גם אם מדובר בז'אנר הנתפס כמסחרי, שברול ראה בו תמיד צד עמוק.

ב-1958, בזכות ירושה שקיבל, הוא מימן את עשיית סרטו הראשון, "סרז' היפה", שצולם בכפר דה לה קרוז בו שהה בנעוריו במהלך המלחמה. לאחר מכן באותה השנה יצא לאקרנים סרטו "Les Cousins", אשר ביחד עם סרטו של טריפו "400 המלקות" סימנו את תחילתו של הגל החדש.