הורה, הילד נפצע בחופשה? זו גם אחריות שלך

רבים מאזרחי המדינה ייצאו במהלך חודש ספטמבר לתור את ישראל, לנפוש באחד משלל אתרי הנופש וליהנות משפע גני השעשועים והמתקנים האטרקטיביים הפזורים ברחבי המדינה, כל זאת כשהם לוקחים עימם את ילדיהם הקטנים ומקדישים חלק בלתי מבוטל ממרצם לטובת דאגה שלא יאונה ליקיריהם כל רע.

חרף זאת, מדי שנה במהלך תקופת החגים נפצעים ילדים בעת שהייתם בנופש, ולא אחת בשל רשלנות מפעיל האתר אולם לעיתים מתברר כי פציעת הילד נגרמה גם בשל חוסר אחריותם של ההורים.

אני מודעת לעובדה שהחובה המוטלת על ההורים לשמור על הילדים, שמא יזיקו לעצמם ולסביבה, מעייפת ולא אחת מותירה את ההורה בתום החופשה עם תהייה לגבי תכליתה. אולם לצד זאת, על הקוראים לזכור כי מלבד ההתמודדות עם הפציעה של הילד, איש מאיתנו לא רוצה לעמוד על דוכן העדים ולהאזין לביקורת נוקבת של היושב בדין על האופן בו תפקדנו כהורים בעת החופשה.

מדי שנה בחגים נפצעים ילדים בעת שהייתם בנופש (צילום: liquidlibrary)

התאונה קרתה גם בשל רשלנות ההורה?

בהנחה כי הפציעה נגרמה ברשלנותו של מפעיל האתר, עומדת לקטין הזכות לתבוע את מפעיל האתר בשל הנזק שנגרם לו, ובשל היותו קטין יעשה כן באמצעות הוריו. אולם פעמים רבות מסתבר, כי התאונה קרתה גם בשל רשלנות ההורה שלא הקפיד לשמור כנדרש על בנו הקטן, לעיתים תוך כדי התעלמות בולטת מחובתו ואחריותו כהורה. במצב שכזה, יטען מפעיל האתר כי יש לחייב את הורי הקטין באחריות יחסית לנזקו של הקטין, כך שבסופם של דברים ישאו במשותף בחובת הפיצוי.

אין כוונת בית המשפט להנחות את ההורים שינהגו בילדיהם בני העשר כאילו היו בני שלוש. הפסיקה דורשת מההורים להתנהג באופן סביר ומידת הפיקוח ואופן ההשגחה בעת החופשה, כמו גם בבית, נקבעת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לרבות גיל הילד, תנאי השטח, במה עסק הילד ומה הסיכון הנובע מפעילותו. חובת ההשגחה והפיקוח אינה עשויה מקשה אחת, ויש לקבוע אותה בהתאם לנסיבות.

להלן פירוט מספר אירועים שהתרחשו במהלך שהיית בני המשפחה באתר נופש או פנאי כזה או אחר, שהסתיימו בפציעות, וקביעה לצד אחריותו של מפעיל אתר הנופש כי קיימת גם אחריות של ההורים.

הקפיצה לבריכה הסתיימה בנכות קשה

מדובר במקרה של קטין בן 14 שהגיע עם הוריו בחופשה לביקור בקיבוץ. הקטין הצטרף אל דודיו שרחצו בבריכה וקפץ אל הבריכה קפיצת ראש, במקום שבו המים לא היו עמוקים דים ועל כן ספג פגיעה ממשית ונחבל קשות. בית המשפט הטיל אחריות על הקיבוץ כבעלי ומתפעלי הבריכה בהיעדר סימון בנוגע לעומק המים וכדומה, אולם קבע במקביל תרומת רשלנות בשיעור של 15 אחוז על דודיו של הקטין שלמעשה נכנסו בנעלי הוריו.

בית המשפט קבע כי לא היה מציל בבריכה, והדודים לא יכלו לסמוך על כך שיש מי שדואג למנוע התנהגות מסוכנת מהמשתמשים בה, ולפיכך היו צריכים לבצע בירור מאילו מקומות בשולי הבריכה מותרת הקפיצה למי הבריכה בשעות שהמציל נמצא בה, ומאילו מקומות נאסרת על-ידיו הקפיצה. לו היו הדודים יודעים לאחר בירור את מידת הסיכון שבקפיצת ראש באותו מקום, יש להניח שהיו מבינים כי קיימת אפשרות שהקטין עלול להיפגע. לפיכך נקבע כי היה על הדודים לאסור את קפיצות התובע למים באותו מקום, דבר שהם לא עשו וסביר להניח שהוא היה נשמע להם ומכאן נקבעה אחריותם.

המשפחה צריכה לברר מאילו מקומות מותר לקפוץ לבריכה (צילום: AP)

המשחק הסתיים בחבלה בעין

אין ספק כי הורה צריך להכשיר את ילדיו לקראת חייהם כבוגרים ולהכינם לעצמאות. עם זאת, לעיתים ההורים עוברים את גבול הסביר ומעמידים את יקיריהם בפני סיכונים שאינם הולמים את גילם. מכאן ועד לפציעתם - הדרך קצרה מאוד. כך למשל, נדון מקרה שבו ילדה כבת 8 שיחקה במהלך חופשה בגן משחקים עירוני, כשענף קוצני של שיח פגע בעינה. בית המשפט קבע כי האם ישבה יחד עם אשה נוספת בגן, ולמעשה לא נתנה כלל את הדעת להתנהגות ולהשגחה על ילדיה והיה עליה למנוע ו/או להזהיר אותם מלהיכנס לשטח הנוי. מאחר ומדובר בשטח נפרד ושאינו מתוחם במידה מספקת משטח גן המשחקים, העריך בית המשפט את מידת רשלנותה התורמת של האם ב-50 אחוז.

בית המשפט מתערב בשיקול הדעת ההורי

יקומו ההורים ויזדעקו נוכח העובדה שבית המשפט מתערב בשיקול הדעת ההורי שלהם ומקבל על עצמו סמכות פדגוגית. בצר לי, המציאות מלמדת, כי חופשות רבות הסתיימו בבית החולים, משום שההורים לא העריכו נכונה את מרחב התמרון שיש להעניק לילד. הרציונל שמנחה את בית המשפט הינו שאין בכוחם של ילדים להעריך כראוי בכל מצב, את הסיכון שהם מקבלים על עצמם.

מי ישמור על השומרים

לא אחת, נבחר אתר הנופש בשל מבחר האטרקציות לילדים שקיימות בו. הידיעה כי הילד יועסק אינה עניין של מה בכך, גם עבור ההורה שזוכה לשקט, וגם עבור מפעיל האתר שנדרש להבטיח כי השימוש במתקן לא יסתיים בפציעה. בית המשפט קבע עוד בשנת 1956 כי: "...אם נמצא במקום איזה שהוא מתקן, מכונה, כלי-רכב או כל דבר אחר העשוי לשמש 'פיתוי' לילדים לעלות עליהם, או לטפל בהם... כי אז מחובתו של בעל המתקן או המכונה לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח מראש שלא יאונה לו, לילד, כל רע במקרה שיתפתה לנהוג בדרך האמורה... אפילו היה מסיג-גבול...".

תחושת ההקלה של ההורה כשהוא רואה, לדוגמה, כי ישנו מדריך בוגר ומיומן שמשגיח על ילדו, עלולה להניע אותו להנמיך את מפלס תשומת הלב ולהותיר את הילד בהשגחתו הבלעדית של הגורם האחראי. במקרים רבים, מדובר בגורם מיומן ובעל כישורים, אולם מעת לעת מתברר כי גילו של השומר שהוצב לשמור על הילדים אינו רחוק מגילם.

על ההורים להעריך את מרחב התמרון שמעניקים לילד (צילום: index open)

יטענו ההורים, ובצדק, כי אלפי השקלים המשולמים עבור חופשה צריכים לממן העסקה של גורמים מיומנים, בעלי כישורים וניסיון מתאים. לצד זאת, גם באשר לזה התייחס בית המשפט וקבע, כי חובת הזהירות המשפטית של הורה כלפי ילדו אינה מסתיימת רק משום שקיים גורם אחר האמון לשמור על בטיחות הילד. על כן, מחובתם של ההורים לבדוק כי המקומות שאליהם הם מרשים לילדיהם הקטינים ללכת, הינם בטוחים.

ברור לי כי קוראים רבים יביעו תרעומת על עצם מתן ההנחיות לאופן שבו הם משגיחים על ילדיהם, לצד אי השקט שמתיישב במוחם נוכך האמור. איש לא רוצה לפגום בחופשתו, שאמורה לזכך ולהפיג מתחים, באמצעות מידע שזורע בהלה, אך כובד האחריות המונח על כתפינו כהורים לילדים, מצריך תשומת לב מירבית.

חופשה נעימה ובטוחה לכולם!

• הכותבת היא עו"ד מומחית לדיני ביטוח ונזיקין