"להשאיר לילדינו עולם טוב יותר"

קובי הוברמן עוסק כשלושים שנה בתחומי ניהול, אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברות הייטק, ומכהן כיום כמנכ"ל חברה שמסייעת לחברות גלובאליות לפתח אסטרטגיות צמיחה. במקביל לפעילותו העסקית הוא עוסק ביזמות בחברה האזרחית. בשנה האחרונה הקים עם שותפים ערבים ויהודים חברת סטארט-אפ (The Empathy Group) וכתב ספר בשם “מנהיגות, אסטרטגיה ונשמה".

קובי, ספר לי בכמה מילים על עצמך.

אני בן 53, נשוי עם ארבעה ילדים. יליד חיפה, בוגר בית הספר הריאלי, בוגר תנועת הצופים, הרבה שנים בצבא, אחר כך בהייטק, בעיקר בתחומים של ניהול, פיתוח עסקי, שיווק ואסטרטגיה. בעשור האחרון אני עוסק בעיקר בחשיבה אסטרטגית ובמנהיגות, ומשלב את הניסיון שצברתי הן בעשייה העסקית והן ביוזמות החברתיות שאני מקדם. לאחרונה כתבתי גם ספר על השילוב הזה.

אתה מעורב עם לא מעט עמותות – מהם התחומים בהם אתה עוסק?

במהלך השנים האחרונות הייתי מעורב עם למעלה מעשרים עמותות, בכל מיני צורות – כמייסד, כחבר הנהלה, כיועץ או כתומך, כספית או רעיונית. כיום אני עוסק במה שאני תופס כשתי בעיות היסוד של מדינת ישראל, שישפיעו על זהותה ועתידה. האחת היא יצירת שותפות אמיצה בין אזרחי ישראל היהודים והערבים, כדי שאפשר יהיה להמשיך ולקיים כאן חברה מגוונת, שוויונית, מבלי לאבד את זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. והשנייה היא קידום שיתופי פעולה במזרח התיכון, על פי אותה תפיסה.

מה מניע אותך, בעומק, לעסוק בדברים הללו?

תיקון עולם. מבחינתי, התשובה לשאלה "מדוע אנחנו כאן?" היא כדי לממש את שצוונו לעשות, והוא להשאיר לילדינו עולם טוב יותר.

האם הציווי הזה נובע מאמונה דתית?

לא, הוא נובע מראייה פרקטית ומוסרית. אני חושב שעד אחרון ימי אני אמשיך להתלבט בשאלה אם אני אדם דתי או לא. ולכן עצם הקביעה "אני/אינני אדם דתי" ממיתה את החיות והדינמיות של שהשאלה מאפשרת, ולכן אינני מוכן להיצמד לקביעה הזו. אני מאמין ברוח האדם ואני אדם אופטימי.

מהי מהות הדרך שלך לתקן את העולם?

אני עוסק ביצירת גשרים, בחיבור בין עולמות – תוך התמקדות בפרויקטים שעוסקים לא רק ברוח ובדיבור, אלא גם בעשייה משותפת בין יהודים וערבים – בתחום החברתי, הכלכלי, התרבותי ועוד. אני מאמין שבאינטראקציה ובשיח בין עולמות, בין תרבויות, בין תפיסות עולם שונות, טמון הפוטנציאל המשמעותי ביותר לתיקון העולם – אם הם נעשים מתוך אמפתיה. לכן הערך שמכוון אותי הוא אמפתיה, שבבסיסה עומדת ההכרה שצריך להבין את העולם מנקודת ראותו של האחר.

משום כך, אני נמצא כיום באינטראקציה עם אנשים מאד שונים ממני, וגם זה מזה, למרות שבבסיס כולנו מונעים על-ידי הרצון לעשות תיקון עולם, גם אם כל אחד מגדיר את זה בצורה אחרת. חלק רוצים להמציא טכנולוגיות וחלק רוצים ליצור חוויה חינוכית וחלק רוצים להביא פתרונות לסכסוך המדיני. אבל בפועל, כולנו יוצרים בדרך זו או אחרת את השינוי התודעתי שגם אתה מדבר עליו.

המושג "תיקון עולם", שבו השתמשת, מכיל בתוכו רעיון של התקדמות בדרך לעבר איזושהי תמונה אוטופית של עולם מתוקן. האם יש לך מפה כלשהי של הדרך?

כולנו שואפים להגיע למשהו טוב יותר, נאצל יותר, שופע יותר, מבורך יותר – תבחר את המילה. ואני בהחלט חושב שיש מצבים, בחיי אדם ובחיים של ארגונים וחברות, שבהם יש חשיבות למפה, מצפן ו"מערכת קואורדינאטות", שבאמצעותה נכוון ונמדוד את ההתקדמות שלנו אל העתיד. התפיסה הזאת מתאימה מאד לתחומים מדעיים ועסקיים וחברתיים מסוימים. אבל היא לא תמיד מתאימה, כי לפעמים עצם ההתיימרות לדעת את המפה עלולה לגרום לך לא לצאת לדרך... ולעיתים רק כשתצא לדרך תתחיל להתבהר לך התמונה. לכן יש גם תפיסה אחרת, שאומרת שעליך לצאת לדרך גם כשהמפה לא ידועה, ולגלות את המפה ואת תמונת העולם שתיווצר תוך כדי הצעידה בדרך.

שתי התפיסות האלו יכולות לשרת שאיפות נאצלות, ואני לא רוצה לומר מי מהן טובה יותר. כאנשים מערביים מודרניים יש לנו משיכה לתפיסת העולם הראשונה, שמבוססת על בהירות תחילה - ושאת תפיסת עולם השנייה, שהיא שונה מאוד, עלינו לצאת וללמוד. "צא ולמד" פירושו קודם כל "צא" – עזוב את המעגל, את האסכולה או את תפיסת העולם המוכרות לך, הרפה מהן, התנתק מהן; ואז, מתוך היציאה ומתוך הדינמיקה של התנועה, למד.

כולנו רוצים להתפתח ולהתקדם. אבל כפי שהציע אפלטון, רובנו כלואים במערה ורואים רק את צללי המציאות, ומתקדמים רק בתוך המערה. אם אתה רוצה לראות את התמונה המלאה עליך קודם לצאת מהמערה ואז תלמד מהי התקדמות אמיתית.

• "יש לי חלום " - ראיונות עומק עם אנשי ציבור אמנים, אינטלקטואלים, פעילים חברתיים ואנשים מהשורה, על הזהות, תפישת העולם, החלומות והערכים שלהם. נסיון להביא לשיח הציבורי את האידיאליזם שפועם בעורקי החברה והתרבות שלנו, ולגבש ערכים וחזון חדשים ורלבנטיים למאה העשרים ואחת.
• עורך המדור, עמיר פריימן הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית בחינוך, אמנות, החברה האזרחית, תקשורת ופוליטיקה. לראיונות המלאים לחצו כאן .
• הצעות לקישור עם אנשים שהייתם רוצים לפגוש במדור שלחו ל- amirfreimann@gmail.com  
• לראיונות נוספים לחצו כאן .