מדברים על הלם הקרב מול מצלמה
37 שנים חלפו מאז 'המלחמה ההיא', אבל הזכרונות עדיין אינם מרפים מאלו שהיו שם. במסגרת פרוייקט התיעוד של נט"ל, נפגעי טראומה לאומית, הסכימו ארבעה משתתפים באומץ רב לחשוף את סיפוריהם בתקווה שהדבר יוביל עוד 'הלומי קרב' לפנות לסיוע. מלווה בקריינות וכתוביות להנגשה לכבדי ראיה ושמיעה
גם היום, 37 שנים אחרי מלחמת יום כיפור, הסיפורים ממשיכים לעלות אל פני השטח, הזכרונות אינם מרפים, ונפגעי טראומה ממלחמות ישראל וממצבי לחימה וחירום במהלך השנים עדיין זקוקים לאוזן קשבת.
קריינות הכתבה להנגשה לעיוורים וכבדי ראיה: מישל דור
על פי מחקרים שנעשו ברחבי העולם בשנים האחרונות, בין עשרה לחמישה עשר אחוזים מהנפגעים במלחמות הם נפגעי טראומה המוכרים גם בכינוי 'הלומי קרב'. למרות המודעות הגוברת, הסטיגמה שהוטבעה בישראל על הלומי הקרב עדיין קיימת ומונעת מאלפי אנשים לבקש את הטיפול לו הם זקוקים. במסגרת פרוייקט התיעוד של נט"ל, נפגעי טראומה לאומית, הסכימו ארבעה משתתפים באומץ רב לחשוף את סיפוריהם בתקווה שהדבר יוביל עוד ועוד 'הלומי קרב' לפנות לסיוע.
צפו בעדויות מתוך המאגר של נט"ל:
העיתוי בו בחרו להיחשף, לקראת יום כיפור תשע"א אינו מקרי, בעמותה מדווחים על עליה בפניות לסיוע בעקבות התעוררות הטראומה ביום השנה למלחמה אם כי ''ברור שהפונים חיים איתה מדי יום, שנה אחר שנה ולא רק במהלך השבוע שלפני יום כיפור".
ליצור מאגר זכרון לאומי
מרכז התיעוד החדש בנט"ל מאפשר לתעד בוידאו ולשמר סיפורים אישיים של מי שעברו אירועים טראומטיים בעקבות מלחמה או אירועי טרור. "ההשתתפות בפרוייקט אינה מחייבת השתתפות בטיפול כלשהו. אנו מאפשרים לכל מי שרוצה לתעד לבוא ולהשתמש בשירותי התיעוד שלנו כדי ליצור מאגר זכרון לאומי'' מסבירה גלי דגן, דוברת העמותה.הפניה שנוסחה כדי להגיע לקהל רחב ככל הניתן מרוככת גם היא: ''אנו פונים אליך בבקשה לבוא ולשתף אותנו בסיפורך באמצעות תיעוד. סיפור, בעל ערך היסטורי וחברתי החשוב לדורות הצעירים ולאלו שעוד יבואו; הסיפור שלך יכול לסייע לך ולבני משפחתך לגבש נרטיב משפחתי; הסיפור שלך יכול לסייע לנו, כעמותה החוקרת את משמעותה של טראומה על רקע לאומי, להבין טוב יותר את אופן החשיבה, הערכים, וההתנהגויות המאפיינות אנשים שעברו אירועים טראומטיים".
את הפניה הזו מפיצים גם במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי הארץ, מאז מלחמת לבנון השניה התקבלו יותר מ-650 פניות לסיוע הקשורות למלחמה. נסיונות נוספים להעלאת המודעות נעשים בפייסבוק ובטוויטר כדי להגיע לקהל צעיר יותר שחווה מצבי טראומה גם לא במסגרת מלחמה.
''אני זוכר בעיקר ריח של דם''
הסיפורים המצולמים אינם קלים לצפייה, למרות העריכה והנסיון הברור של המשתתפים לרכך במשהו את החויה שעברו במעמד התיעוד, המראות והקולות צפים. ''אני זוכר בעיקר ריח של דם'' מספר אחד המשתתפים שבחר להיחשף, אחר מתאר שנים של הדחקה ובריחה בעוד משתתף אמיץ נוסף חוזר לחווית הנפילה בשבי מזוית ראייה של תחושת ויתור והשפלה. הזכרונות ברורים וחיים כאילו לא עברו עשרות שנים מאז, ולמרות הכל שזורה בהם תקווה שכן המתועדים הצליחו כולם לבנות להם חיים ומשפחות אחרי טראומת המלחמה והשבי.''כל סיפור כולל בתוכו גם משפחה, אשה, ילדים שחיים במצב הזה שנים. אנחנו בנט"ל מציעים סיוע לכולם, בלי בירוקרטיה, בלי חובת הוכחה, העמותה מעניקה שירותים טיפוליים קליניים בחינם או בתשלום מסובסד לנפגעי הטראומה וגם לבני משפחותיהם, הצוות המקצועי שלנו נבחר בקפידה ועובר הכשרה מקיפה'' אומרת אורלי גל, מנכ"ל נט"ל. ועדיין, עבור חלק מהנפגעים ובני משפחותיהם, האירועים שעברו הם פצעים שלא יגלידו לעולם.
אין צורך בהפניות, בתעוד רפואי, בהליך ארוך המרפה לעתים את ידיהם של המבקשים עזרה, ההכשרה המקיפה מאפשרת לצוותים לאתר את נפגעי הטראומה ולהפנות אותם לטיפול הנדרש אבל, מדגישים בארגון ''גם פונים שסובלים ממצוקות אחרות זוכים לסיוע, בין אם על ידינו ובין על ידי הפניה לגורמים מטפלים אחרים, אין מצב בו פונה לא יזכה למענה גם אם אינו מוגדר כסובל מטראומה על רק מלחמה או אירוע בטחוני''.
''המטרה שלנו להגיע ולסייע ליותר ויותר אזרחים, ביותר ויותר מגזרים, בין היתר אנו מנסים לסייע במגזר העולים החדשים ובמגזר הערבי שם נדרשת הבנה שונה ורגישות אחרת לעתים", מסבירה גל. ''אנחנו מפעילים מרכזי תמיכה גם בצפון ובדרום - באיזור עוטף עזה, בסיוע מרכזי חוסן, וניידת טיפול בכל הארץ''.
"לא מדובר במשהו שיש להתבייש בו''
מרכז העמותה שוכן כיום בבנין שנתרם על ידי יהודית רקנאטי ומשפחתה המממנת גם את כל ההוצאות המנהליות של העמותה, התרומות לנט”ל מממנות אך ורק את הטיפול המקצועי והתמיכה.
הבית השקט והמטופח להפליא במרכז תל אביב אינו מסגיר את הסודות והפצעים של אלו שעוברים בדלת. כאן הם זוכים למגוון שירותים המיועדים לסייע להם בהתמודדות עם הטראומה. הבחירה להפעיל את מרכז הסיוע במרכז העיר אינו מקרי כפי שמסבירה גלי דגן ''רצינו מקום מרכזי, לשלב את הפעילות שלנו במרקם הקהילתי ולא להרחיק אותה מחוץ לעיר, לא מדובר במשהו שיש להתבייש בו''.
במרתף הבניין פועל קו סיוע המאויש על ידי מתנדבים שעברו הכשרה יסודית. קו הסיוע הטלפוני
מאפשר גם לאלו שאינם מסוגלים למפגש האישי לזכות באוזן קשבת ובסיוע, לעתים מדובר בקשר טלפוני רציף בן שנים בין מתנדב למטופל שבמהלכו לא יפגשו לעולם פנים אל פנים. גם אם יופנו הפונים לטיפול אישי, לעולם לא יפגשו במתנדב הקו 'שלהם'.
שיתוף פעולה הדוק של נט"ל עם מוסדות אקדמיים שונים בארץ ומרכז הלימודים הרב תחומי בעמותה, מציעים תוכניות לימוד והשתלמויות לאנשי מקצוע וגם לקהל הרחב בתחום הטראומה ומאפשרים הבנה מעמיקה יותר של נושא הטראומה ודרכי ההתמודדות עימה.
לרגל השנה החדשה מקווים בנט"ל לשבור עוד מהסטיגמה הבלתי מוצדקת של פגועי הטראומה ולעודד את כולנו לבקש סיוע ולסייע. והכי חשוב לדבריהם, "לדעת שאתה לא לבד".
לפרטים נוספים והצטרפות למאגר העדויות הלאומי של נט"ל לחצו כאן.
לפנייה לכתב/ת 
