אליל צהוב: מורטן ברטלסן הוא האיט בוי החדש

את מורטן ברטלסן פגשתי לראשונה לפני מספר חודשים. הוא נכנס לבר שישבתי בו מוקף חברים, ובלט בזכות צבעיו הבהירים ותווי פניו הענוגים, שגרמו לרבים מהראשים סביבו להסתובב.

הפעם הבאה שנתקלתי בו הייתה בכניסה לדיזנגוף סנטר, שם הוא התנוסס על פוסטר ענק בגודל ארבע על ארבע, בתור הפרזנטור של גולף. כמעט באחת, הפך בחודשים האחרונים ברטלסן לאחד הדוגמנים הגברים הנוכחים בארץ. הקמפיין הבולט לגולף הפך את הפנים הנורדיות שלו למוכרות למדי, והעובדה שמדובר בתושב תל אביב ולא בדוגמן חו"לי מוסיפה לכל העסק עוד עניין.

מסובב ראשים בתל אביב. מורטן ברטלסן (צילום: אייל נבו)

לאחר שתהינו בינינו לבין עצמנו על קנקנו, החלטתי לעשות מעשה ולראיין אותו, על מנת לדעת עליו קצת יותר. קבענו להיפגש בערב קיצי אחד של סוף העונה, בבר התל אביבי רוטשילד 12. כמתבקש מאירופאי, ברטלסן (25) מגיע בדיוק בזמן. הוא הגיע לארץ לפני כשנה מדנמרק, לאחר שסיים את לימודיו כעיתונאי. הוא כתב תחילה למהדורה האנגלית של "הארץ" והתגלגל בהמשך לעבודות דוגמנות בעיתונים ובהפקות אופנה מקומיות.

איזה חיוך. רק שלא ייהרסו השיניים בגלל הסוכריות. ברטלסן

"מתוך רצון לעבוד בעיתונות, פשוט יצרתי קשר עם 'הארץ' והגעתי לכאן. תמיד הייתי חשוף למה שנעשה ישראל, כי בערך 20% משידורי החדשות באירופה הם על ישראל. בעיני זה קצת מוזר, כי אין חיבור חזק בין יהודים לדנמרק, אבל נראה שכולם מתעניינים בסכסוך, גם בלי קהילה יהודית גדולה.

"בטלוויזיה האירופאית ישראל מצטיירת כמדינה מפציצה. רואים רק מוות וכיבוש. זה מובן, כי בחדשות אין מקום לכתוב על חיי הלילה של תל אביב או על החופים היפים. רק שהגעתי לכאן הבנתי שהמצב הרבה יותר מורכב מכפי שזה נראה בחדשות."

קפוץ, מורטן, קפוץ!

- ואיך התגלגלת לדוגמנות?  

"במקרה. לפני כן לא חשבתי על לדגמן. לא הייתי מתבגר נאה במיוחד, היו לי משקפיים גדולים והיה לי מראה די מסורבל ושום מחשבה בכיוון אפילו לא עברה במוחי. העניין בי הגיע רק אחרי שגידלתי זקן. לפני חצי שנה יצאתי לבר ואיזה בחור שיכור בא אליי ואמר לי שאני מהמם ושאני חייב לדגמן. נפנפתי אותו כל הערב ובסוף הוא אמר שהוא צלם ולחץ עליי לתת לו את המספר שלו. כעבור כמה שבועות נכנעתי והוא צילם אותי בסטודיו שלו. משם הדרך לקמפיינים ולעלית מודלס (הסוכנות שברטלסן חתום בה בחו"ל – ג.פ) הייתה קצרה."

- מדהים.

" בהחלט. זה כבוד גדול עבורי, ואני ממש מעריך את הטוויסט בחיים שהביא לזה. יש כל כך הרבה אנשים שזה חלום חייהם ואפילו שזה לא היה הכיוון שלי הרגשתי שזה יהיה נורא אם אסרב להזדמנות הזאת, שאני אתחרט על זה. "

"מוזר מאוד. מצד אחת זה משמח באופן קיצוני, ומצד שני זה מבעית."

"בוודאי, גם שלחתי לה תמונות. אני בטוח שהיא מראה את זה לכל הקולגות שלה, היא מאוד גאה."

הכל בזכות הזקן. מורטן ברטלסן, איט בוי בהתהוות

"אני אוהב הכל אצל הבחורות הישראליות"

ברטלסן מעיד על עצמו שהוא משוחרר מכל מחויבות כרגע, ושהמצב הזה בחיים סייע לו להצליח עד כה. "רק בנקודת זמן שכזו אפשרי להצליח בעבודה כל כך תובענית מבחינת נסיעות וזמינות גיאוגרפית. אין לי דירה, אין לי עבודה קבועה, אין לי חברה ובגדול - אני פנוי לחלוטין. ככה גם התגלגלתי לחודשיים של עבודת דוגמנות במילאנו."

"גרתי בחדר במלון עם עוד ארבעה דוגמנים צעירים. קמתי כל יום בשמונה בבוקר, בזבזתי חצי יום ברכבת התחתית ואת החצי השני בלחכות בתור לאודישנים. אתה נכנס לחמש שניות, מוסר את הבוק שלך ויוצא. זהו. בכלל, זה עולם אכזרי מאוד. אני שמח שלא הגעתי לזה בגיל צעיר יותר. גרתי שם עם בני 19 שהגיעו ישר מפולין ולקחו את הסירובים מאוד קשה. תעשיית האופנה מגלמת את השטחיות באופן הכי קיצוני שיש, לא מתייחסים אלייך כבן אדם, אלא כאל קולב. אבל אני החלטתי לא לקחת את זה ללב ופשוט לנסות את מזלי."

עושה פרצוף של כלבלב וממיס אותנו כמו שוקולד במיקרו

"כן - עשיתי קמפיין אחד, כמה הפקות אופנה למגזינים מקומיים וגם תצוגות."

"יפות מאוד אבל לא הטיפוס שלי."

כי דוגמניות מסלול הן במידה אפס (כלומר - 32. ג'.פ) ואני אוהב נשים. דוגמניות הן רזות מידי בעיניי. אין להן, למשל, בכלל חזה.

" אני אוהב אותן. מה בדיוק? הכל!" הוא אומר בעברית ושובה את הלב. "אני אוהב את התלתלים, את תווי הפנים ואת המגוון הרחב של הבנות כאן. כל אחת מגיעה ממקום אחר בעולם והשילובים מדהימים. אני גם אוהב את התשוקה של הבנות כאן ואת המזג החם, שכל כך שונה מהדניות. "

"אני נוסע עוד שבועיים לניו יורק או לונדון, עוד לא החלטתי לאן ואנסה שם את מזלי."

"בטח, אני מאוד אוהב את תל אביב ואני מקווה שזה יהיה הבסיס שלי לשנים הקרובות."

ולסיום - משחק אותה קשוח (צילומים: אייל נבו)