שתף קטע נבחר

מונגוליה: הנוודים מספרים שכאן צמחה אימפריה

אפרת נקש וחבריה יצאו לטיול במונגוליה, ועברו שם חוויה אינטימית נוגעת ומפגש עם אנשים שנודדים בנוף פתוח ואינסופי תחת שמיים כחולים ורוכבים באומץ על סוסים, טיול באחת הארצות השוממות - והמרתקות - ביותר בעולם. פרק ראשון

מאז שידידי חזר ממסע במונגוליה עם אילן אביב כשהוא מלא ברשמים והמליץ לי להצטרף לקבוצה המאורגנת, אני מגלגלת את הרעיון להגיע לשם בעצמי. זכרתי את סיפוריה המלהיבים של קטי, שמדריכה טיולים במונגוליה, אותם חלקה עמנו במהלך מסענו באנטארקטיקה, וצפו בי המראות הדרמטיים של טיבט, שכנתה הדרום-מערבית של מונגוליה. נמשכתי להכיר את חיי הרועים הנוודים, החיים בתנאים פיזיים קשים, בסגנון מסורתי בודהיסטי.

 

הקשרים בין מונגוליה לבין טיבט עמוקים ועתיקים. כל מונגולי אדוק שואף להגיע פעם אחת בחייו לעיר הקדושה להסה (Lhasa) שבטיבט, ואילו הטיבטים הסתמכו בעבר על שבטים מונגוליים שונים לביסוס כוחם. אני ביקרתי במונגוליה החיצונה, היא רפובליקת מונגוליה העצמאית, לעומת מונגוליה התיכונה שהיא מחוז אוטונומי ברפובליקה העממית של סין.

 

התוכנית הייתה להגיע לבירה אולאנבאטר (Ulaanbaatar) ב-4 ביולי ולפגוש שלושה ישראלים אותם הכרתי אצל אילן. יחד, נסענו מערבה לטרק בפארק "שמונת האגמים", וקינחנו במעיינות החמים של צֵנְחַר (Tsenkher). המשכנו לעיר שדה בשם צֵצֵרְלֶג (Tsetserleg), שם השתתפנו בפסטיבל הנאדאם (Naadam), ולאחר מכן חזרנו לחרחורין (או בשמה העתיק Karakorum), וממנה התגלגלנו צפונה עד לאגם חופסגול (Khövsgöl Nuur).


השתקפות העצים באגם חופסגול (צילומים: אפרת נקש)

 

כדי לקנח, יצאנו ברכיבה על סוסים לצפון מונגוליה, לבקר את אנשי הצאטאן (Tsaatan). אל אילן ושאר חברי קבוצתו הצטרפתי בדרחאן (Darkhan) ב-8 באוגוסט, ואיתם המשכתי עד לאגם חופסגול בנתיב שונה, וביקרנו בשמורה טֶרֶלְז' (Terelj).

 

נוודים בתנאי קיצון

מונגוליה, רפובליקת ענק במרכז אסיה, נושקת לרוסיה בצפון וסין בדרום, אך בשטחה גרים 2.7 מיליון תושבים בלבד. כמחצית מהאוכלוסייה גרה בערים והשאר נותרו נוודים, השוכנים באוהלים הנקראים במונגולית גֵר (Ger). הם מגדלים צאן, יאקים, איילים וגמלים דו-דבשתיים (Bactrian camel), ונוהגים לרכוב על סוסים. את הטכנולוגיה הם מאמצים לאט לאט בחייהם. הדבר מתבטא בעיקר בשימוש באופנועים, בטלוויזיה ובטלפונים ניידים.

 

זוהי ארץ של שמיים כחולים, עננים ושמש. הטופוגרפיה של מונגוליה היא ערבות עשב ירוק, מזונם של הבהמות. במערבה מתנשאים הרי אלטאי נורו המונגוליים (Mongol Altai Nuruu) המושלגים תמיד. במונגוליה יש מספר רב של אגמים ובהם מים מלוחים או מתוקים, שהגדול מביניהם הוא אגם חופסגול, המכיל כ-2% מהמים המתוקים בעולם.

 

מדבר גובי מהווה כשליש משטח המדינה, ובמישוריו רועים הגמלים כפולי הדבשת. המדינה מתגאה אמנם בכ-260 ימי שמש בשנה, אך מזג האוויר בה נוטה לקיצוניות: במדבר הטמפרטורות מטפסות עד ל-40 מעלות בקיץ, ובחורף הטמפרטורות יכולות לצנוח עד ל-50 מעלות מתחת לאפס.

 

הנער שאיחד אומה שלמה

אחד מהמונגולים המפורסמים ביותר היה ג'נגיס חאן (Genghis Khan) איש המאות ה-12 וה-13. בתקופה ההיא כלל העם שישב בארץ שבטים יריבים שנקשרו בינם לבין עצמם באופן רופף בלבד, וכשהיה חאן בן 20, הצליח לאחד את רוב השבטים המונגוליים. בשנת 1189 הוענק לו תואר הכבוד ג'נגיס חאן, שפירושו "השליט הכלל-עולמי". יכולת להקים אומה משבטים נבדלים תרבותית ופיזית הייתה מרשימה, והוא אף הצליח ולייצר ספר חוקים שמחזיק מעמד עד היום - היאסה (Yassa).


פסלו של הפרש ג'נגיס חאן בצונג'ין בולדוג

 

בעיני המקומיים הוא ייצג כוח, אחדות, חוק וסדר, והם מעריצים אותו עד היום. לעומת זאת, בעיני תושבי אירופה, סימל ג'נגיס בעיקר אלימות. ילדותו הושפעה מהחשיפה לאכזריות שהייתה נהוגה בסביבתו, ששיאה במותו של אביו, שהורעל למוות ע"י בני שבט יריב.

 

ג'נגיס חאן ייסד בירה בחארחורין של ימינו, ושילח את חיל הפרשים החשוב שלו - שהתבסס על סוסי הטאחי (Takhi) המפוארים של מונגוליה - נגד רוסיה וסין. בעת מותו ב-1227 כבר השתרעה האימפריה המונגולית מבייג'ינג ועד הים הכספי. נכדו, קובלאי חאן (בערך 1294-1216), השלים את כיבוש סין, כשהוא שם קץ לשלטונה של שושלת סונג (1279-960) והפך לקיסר בשושלת יואן הסינית (1368-1271). היה זה תור הזהב של המונגולים: האימפריה, שהייתה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, שלטה על כל השטח בין קוריאה להונגריה ועד וייטנאם בדרום.

 

כשהאימפריה נפלה היא הפכה חלק מסין, והופרדה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונה ומונגוליה התיכונה (Inner Mongolia). בשנת 1911 הכריזה מונגוליה החיצונה על עצמאותה בסיוע רוסי, ובשנת 1919, לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונה, אולם הם גורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונה שוב על עצמאות מסין, וב-1924 הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי, והחלה הפלישה של הרוסים הקומוניסטים למונגוליה. ב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992, שבה נקבעה חוקה למונגוליה, ושיטת בחירות דמוקרטית ורב-מפלגתית.


מצבת הזכרון זייסן לזכר החיילים הסובייטים שנהרגו במלחמה"ע השנייה

 

להגיע למונגוליה באלכסון

החיפוש אחרי מידע לגבי הוצאת ויזה היה מעט מסורבל. באתר משרד החוץ קראתי שלבעלי דרכון ישראלי אין צורך באשרת ביקור במונגוליה. למודת נסיון מחיפוש המידע לפני נסיעתי לפפואה גינאה החדשה לא קיבלתי את פשט הדברים, וגם הנציגות בשגרירות הישראלית בסין לא סיפקה תשובה מדוייקת.


גֵר משפחתי (בית-אוהל מונגולי) בערבה קרוב לחרחורין

 

בדיעבד, גיליתי כי התהליך אינו דומה לזה שקיים בכל מדינה אחרת. ישראלי במונגוליה יכול לשהות בה באופן חופשי למשך 30 יום ללא ויזה, ורשאי לעזוב את המדינה באותה תקופה. כאשר רוצים לשהות בה מעבר ל-30 יום, יש לשלם עבור ויזת יציאה (Exit Visa), שתקפה לעשרת הימים האחרונים של השהות במונגוליה.

 

אם מתכוונים לשהות במדינה מעבר ל-40 יום ועד 70 יום, יש להוציא ויזת הארכה (Extension Visa), עליה משלמים לפי מספר ימי ההארכה. בבניין של משרד ההגירה נמצא גם בנק, בו ניתן להמיר כסף ולשלם עבור הויזות. למטבע המקומי קוראים טוגרוג (Tögrög).

 

ציוד מיוחד שלקחתי

  • כמוסות מולטי-ויטמינים וחלבון - בגלל הערך התזונתי הנמוך של האוכל המקומי.
  • אלבום תמונות קטן עם תמונות מעולמי, לשתף את המקומיים.
  • מתנות למארחים: פנסי לד, פנקסים, עטים, דוגמיות של משחת שיניים, סבונים קטנים, תמונות של הפוטלה בלהסה.


אחיות מקבוצת הצאטאן בטייגה המזרחית

 

מיתרים של פרידה ואהבה

את השעות האחרונות לפני היציאה לדרך ביליתי עם המשפחה הקרובה. כשעצרתי כדי להאזין לשיחתם של בניי, איל ואמיר, נכדתי הזערורית נועם, בת החודש, אמנם נחה בזרועותיי, אבל עשתה פרצוף והתעקשה שאמשיך לנוע. אמיר, הסביר לי שכך היא אוהבת.

 

השיחה שלה הקשבתי הייתה מרוממת, למרות שבאופן טבעי לאמיר ולליאור, הוריה הצעירים, היו המון שאלות, אך היה זה כל כך מרגיע לדעת כי בני איל, הדוד של נועם, הוא גם רופא הילדים האישי שלה. איל השיב בסבלנות, הסביר, ענה: כבר בדקתי, הכל בסדר.

 

כבר 32 שנים שאני חשה בחוט משי דק ורגיש שמחבר את הלב של איל ללב שלי, ועוד אחד, בן 29 שנים, שמחבר את הלב של אמיר ללב שלי. באותם רגעים, כשנועם בזרועותיי, הרגשתי שנוצר חוט משי שלישי, שמחבר את הלב שלה ללבי. היא גם כל כך דומה לאמיר, ומציפה בי תחושה של התמסרות.

אני מערסלת את גופה הקטנטן ומתבוננת בפניה החלקות, מעבירה אצבע על פלומת השיער הרכה שעל ראשה, מסניפה את ניחוחה העדין, מקשיבה לנשימותיה הקצובות. היא רגועה.

 

נפרדתי מכולם בידיעה שאתגעגע.

 

מידע שימושי

  • יציאה לטיולי רכב זולים לגובי ומרכז מונגוליה מאכסניות במרכז אולן בטור: באמצעות Golden Gobi ו-Khongor Guesthouse
  • טיולים בתנאים משופרים Mongolian Ways ובקבוצה עם אילן אביב 
  • טיולי רכיבה על סוסים בצפון מונגוליה ואל הצאטאן מאכסניות בחַאטְגַל: באמצעות MS Guesthouse ו-Hatgal Guesthouse 
  • טיולי רכיבה קצרים על סוסים מאכסניה בצאגאן נור: באמצעות The Tsaatan Community & Visitors Center 
  • אכסניה זולה וארגון נסיעות ממורון: Bata's Guesthouse 
  • טיסות פנים במונגוליה: EZnis Airways, Aero Mongolia ו-MIAT Airlines

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ילדה מתוקה במשחקי הנאדאם בצצרלג
צילום: אפרת נקש
גֵר משפחתי (בית-אוהל מונגולי) בערבה קרוב לחרחורין
צילום: אפרת נקש
מתאבק בלבוש מונגולי מסורתי
צילום: אפרת נקש
מומלצים