סיפור מרוקאי

סיפור מרוקאי

בגיל שש עשרה

אימך כבר הייתה אלמנה

לבעל חי

אתה יתום מאב ומאם

לא ראית אותם לא ביום ולא בלילה

אביך הפך למובטל שהסתובב ברחובות

שני אחים סבלו מכאבי ראש מזעזעים

וצעקו בלילות כאילו היו זאבים

לך רק השיער התחיל לנשור מוקדם מדי

את הבגרות סיימת בהצטיינות והמורה אמר לך

שכדאי לך לשנות את שם משפחתך

אבל לא עשית את זה עד שהתחתנת

אשתך אמרה שזה יגן על ילדים

אביך המת-חי כמעט והתנגד כמעט ולא התנגד

ובכלל, מי כבר הקשיב לקולו הצרוד

אולי העכברים במרתף הבית, אולי גם הם לא

בצבא רצית להיות קצין אבל לא עברת את המבדקים

גם העירעור לא ממש עזר והשתחררת סמ"ר

כבר אז ראית שאתה בעצם עושה את כל עבודת הקצינים

והם מקבלים על זה את הקרדיט

לאוניברסיטה הגעת בזכות מילגה של פר"ח

אבל בשנה השניה נשברת וחזרת לעבוד

את התואר סיימת בגיל עשרים ושבע עם אישה בהריון

בכל מקום עבודה דורגת שתי דרגות מתחת ליכולותיך

וכבר לא יכולת לראות לא את הסיבה ולא את המסובב

בגיל חמישים הפכת מובטל כמו אביך ואמרו לך שעכשיו

העולם שייך לצעירים, שאין שום סיכוי למצוא עבודה בגיל הזה

אישתך עזבה אותך עוד קודם לכן בין עבודה אחת לשניה

היא חשבה שמגיע לה בעל יותר טוב, וכמו אביך

רק יכולת להצדיק אותה, עכשיו עמדת בין השם הישן

לשם החדש, בלי כבוד מינימלי, מאבטח בסופרמרקט

רק הכלבים המשוטטים דיברו איתך, אביך סבל מאלצהיימר

בניך ובנותיך לא התקרבו אליך או לבית שלך

והמחלה של אביך התחילה להיראות כמוצא סביר

חיים ללא מוח, ללא זיכרון, עם יכולת להיעלם בכל רגע ובכל שעה.

משה (מואיז) בן-הראש, משורר, מתרגם ועורך. יליד תטואן, מרוקו (7 באוקטובר 1959). עלה ארצה ב-1972. בן-הראש הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ט. ספרו האחרון "משם באתי: שירים (2008)".

לשיר נוסף של בן הראש לחצו כאן