זינוק של 21% בכסף המזומן שמחזיק הציבור
בעקבות המשבר הכלכלי, הציבור הישראלי הגדיל את סכום הכסף המזומן שבידיו ב-7 מיליארד שקל. סקירה של מחלקת המטבע בבנק ישראל מגלה כי בשנה החולפת זכה השטר של 200 שקל לפופולריות גדולה - וחלקו במחזור גדל ב-33%
המשבר הכלכלי הגדיל ב-7 מיליארד שקל את כמות הכסף המזומן שבידי הציבור - עלייה של 21% לעומת המחזור הרגיל. נתונים אלה עולים מסקירה שערכה מחלקת המטבע של בנק ישראל לשנת 2009 ופורסמה היום (ב'). בסוף 2009 הגיע מחזור הכסף המזומן לסכום של כ-41.5 מיליארד שקל, לעומת כ-34.4 מיליארד לפני המשבר, בשלהי 2008.
הבנק מציין כי "מגמה זו נצפתה בתקופת המשבר במדינות רבות. בתקופה זו הציבור העדיף להחזיק בידיו יתרות מזומן
גדולות יותר מאשר בזמנים כתיקונם, ולא בפיקדונות נושאי ריבית, במיוחד בגלל הריבית הנמוכה, אבל גם עקב גידול האוכלוסייה והתרחבות השימוש בעסקאות במזומנים".
חלקו של השטר בן 200 שקל גדל משמעותית ל-33% מהמחזור, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. גידול זה מסביר 57% מסך גידולו של מחזור השטרות בשנת 2009, שעמד על 97% מערך המחזור כולו.
יותר ממחצית מחזור המעות (3% מסך המחזור השנתי), היו מטבעות של 10 אגורות, המשמשות בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. המטבע הקטן של 1 שקל, שמרבים להשתמש בו במדחנים ובאוטומטים למכירת סיגריות וסדקית, היווה 21% מהמחזור.
חלקן של המטבעות בערכים של 5 ו-10 שקלים קטן יחסית - רק 3% מהמחזור של כל מטבע. המטבעות החדשים יחסית של 2 שקלים, שהונפקו לראשונה לפני שנתיים, צברו פופולריות ומספרן גדל תוך שנה ב-54%, והם מהווים 2% מהמחזור.
בנק ישראל מציין, כי חלק לא מבוטל מהמעות שבמחזור, 40%-70%, הולך לאיבוד, ומכאן שהכמות שעוברת מיד ליד קטנה בפועל מהכמות הרשומה. "האובדנים הם תופעה טבעית. הם נובעים משימוש שוטף במעות כאמצעי תשלום של סכומים בערך נמוך. שיעורם ביחס הפוך לשווי המטבע ולגודלו הפיזי".
עוד מציין הבנק כי ב-2009 נמשך הגידול במספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים (2%) והתווספו חלופות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק; כמו כן פועלות מכונות בבעלות חברות פרטיות בבתי עסק שונים.
שיעור הזיופים: נמוך יחסית לאירופה וארה"ב
באוקטובר 2009 נכנסה לתוקף המדיניות החדשה של בנק ישראל בתפעול מערך המזומנים במשק. מטרותיה הן שמירה על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, הקטנת העלויות של הנפקת המזומנים לבנק המרכזי ולעוסקים במזומנים.
במסגרת זו רוב הפעילות לטיפול במזומנים עברה מבנק ישראל ל”מרכזי מזומנים”, שהקימו הבנקים המסחריים הגדולים. לשיפור איכות השטרות במחזור נקבע תקן שקובע מבחן להגדרת ההבדל בין שטרות המיועדים לשימוש חוזר, לבין שטרות המיועדים לגריסה במשרפה של הבנק המרכזי בירושלים.
הבנקים הצטיידו במכונות חדישות לספירה ומיון של שטרות, המאפשרות מדידה של איכות השטרות וזיהוי שטרות מזויפים. במקביל נמשך תכנון ההנפקה של סדרות חדשות של השטרות והמעות בעיצוב וחומר חדשים בתוספת אמצעי ביטחון נגד זיופים. הסדרה החדשה תיכנס למחזור בתוך כ-3 שנים.
הבנק מציין כי שיעור הזיופים של המטבעות הישראליים נמוך יחסית לגוש האירו ולארצות הברית. רוב הזיופים התגלו בשטרות של 100 שקל ובמטבעות של 10 שקלים. המאבק בזיופים מתנהל בשיתוף הבנקים והמשטרה והוא מגבש אמצעים למניעת זיופים ולאיתור הכסף המזויף.
בהקשר למאבק בזיופים בנק ישראל מוטרד מהשימוש הגובר לאחרונה בתצלומי שטרות ותואמי שטרות בפרסומות מסחריות. הוא מבקש להביא לידיעת הציבור ובמיוחד של המפרסמים את דבר קיומם של סייגים חוקיים האוסרים על צילום שטרות ופרסום התצלומים המסייעים לזייפנים.
סקירת מחלקת המטבע חוזרת על הודעת הבנק שפורסמה לאחרונה כי עד ל-31.12.2010 יכול הציבור המחזיק בשטרות ומטבעות (5 אגורות) שיצאו מהמחזור לפני שנה-שנתיים להחליף אותם בכסף מזומן בר-תוקף וללא עמלה בסניפי הבנקים ובקופת בסניף בנק ישראל בירושלים.
את הכסף ניתן להחליף גם במשלוח בדואר רשום וזיכוי חשבון הבנק של השולח בסכום המתאים. החל מ-2011 לא תהיה החלפה. בנק ישראל מעריך בכ-200 מיליון שקל את כמות הכסף שמחזיק הציבור למרות שפג תוקפו.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
