על הכוונת של חוקרי רשות ני"ע: שוחד ומידע פנים

עו"ד ניר בר-און, ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך, עוסק בחקירות מסועפות של אנשי עסקים, בין היתר בשוק ההון. בהמשך לראיון עמו, שחלקו הראשון פורסם אתמול ב"ממון" הוא מתייחס בעיקר לשיטות החקירה של הרשות ולהתנהלותם של הנחקרים.

לדבריו, "בשוק ההון רואים פשיעה מאוד מתוחכמת בשנים האחרונות, עם הרבה מאוד שימוש באנשי קש בחשבונות בחו"ל. הדבר מצריך ניהול חקירות מורכבות בארץ ובחו"ל. הנגישות למחשבים, והעובדה שהכל ממוחשב היום, מעניקים לעתים תחושה של אנונימיות, שמפתה אנשים מסוימים לנסות ולפעול במרמה".

כבר לפני שנים נתן השופט עמירם בנימיני החלטה לפיה על רשות ני"ע להקליט את כל חקירותיה. חלפו שנים, והרשות לא מקליטה את החקירות. מדוע?

"עקרונית, אני תומך בעמדה של בנימיני. הרבה פעמים נחקרים אצלנו מנהלים דמוניזציה של החקירה, של המערכת ושל החוקרים. מומצאים פה סיפורים על 'האכזריות הנוראית' שאותם נחקרים ספגו כביכול בחקירות, בזמן שהם קיבלו ספגטי מ'ספגטים' ומ'ביג מאמא.' אני לא מבטל את הטראומה האישית של הנחקר. אין ספק שיש טראומה בכל חקירה, גם אם מגישים לך מנה מ'ביג מאמא.' זה הליך לא נעים.

"הקלטה של חקירות היא משהו חשוב מאוד, זה משהו שאנחנו בוחנים. עם זאת, זה כרוך בעלויות מטורפות של המערכת. הממוצע של חקירה רגילה הוא בין 8 ל10- שעות שיחה, ויש 10 חקירות כאלה במקביל. את כל זה צריך לתמלל, ולאחר מכן לעשות על זה הגהה. מדובר בעלויות אדירות וצריך לזה תקציב. לא מוטלת עלינו בחוק חובה להקליט. אני אישית מייחל ומאמין שבשנים הקרובות כן נגיע לשם, ומאמין שזה יעשה צדק עם שני הצדדים, חוקרים ונחקרים, כי זה יוריד את הדמוניזציה הזאת.

"אגב, גם היום אנחנו מקליטים חקירות נבחרות. הייתה לנו חקירה של נחקר שהתפרע והתנהל בצורה אגרסיבית מאוד, לא איפשר ניהול של פרוטוקול, ובאופן מכוון עירער על כל מילה שנכתבה שם. עצם העובדה שהקלטנו איפשרה את החקירה, והאיש הודה. אני לא בטוח שעולמם של הנחקרים יהיה הרבה יותר טוב בעולם המוקלט, כי אז גם ייגמר הפתח לכל מיני הצגות בבית משפט ולהגיד שאולי לא רשמנו דבר מה בפרוטוקול, או השמטנו משהו בכוונה. אני רוצה שיהיו הקלטות, אני רואה בזה כלי עבודה. אגב, גם ה-FBI לא מקליט ולא מקליד חקירות. הם כותבים זיכרון דברים ובאים עם זה לבית משפט".

מה הטריקים השכיחים?

"יש נחקרים שמייצרים במודע חוסר אחידות בפרוטוקול כדי לקעקע את החקירה. למשל: אחרי 3 שעות חקירה הם מציינים לפתע 'כפי שאמרתי לפני שעה ככה וככה', בעוד שהם לא אמרו את זה לפני שעה. הם יודעים לשחק עם הפרוטוקול ולדבר לפרוטוקול. יש אנשים שנכנסים לסיטואציה אמוציונלית, ולפתע אתה שומע צעקות, הנחקר צועק על החוקר כדי להקשות על החקירה. הרבה פעמים הם מבינים את המשחק לא פחות טוב מהחוקר".

איך מתמודדים עם נחקרים בעייתיים?

"החוקר צריך לשמור על איזון, ולזכור שתפקידו להגיע לחקר האמת ולא להוכיח את התזה שהוא נכנס עמה לחקירה. לכן, התכונה הראשונה החשובה של החוקר היא הקשבה. חוקר שמקשיב היטב לנחקר יכול להבין לעתים שהתמונה שונה לחלוטין ממה שהוא חשב בתחילת החקירה, בין שהנחקר למעשה לא ביצע את העבירה, ובין שביצע עבירה פחותה בהרבה מזו שחשב החוקר. או שלמעשה הנחקר מסגיר באופן פרוידיאני עבירה חמורה יותר. לכן חשוב להקשיב לנחקר - לא רק למה שהוא אומר, אלא גם הרבה למה שהוא לא אומר.

"התכונה השנייה היא הסקרנות של החוקר לא רק להבין מה היה במקרה עצמו, אלא מה קדם לו, ומה היו התוכניות של אותו איש עסקים בנושא, עם מי דיבר ועל מה חשב. התכונה השלישית היא היכולת להתחבר לנחקר ולייצר אצלו אמפתיה ואמון. בשביל להגיע לחקר האמת הנחקר לא רק צריך להבין שאותרו ראיות שקושרות אותו למעשה, אם יש כאלה, אלא הוא גם צריך להרגיש את זה. לכן, החוקר צריך פעמים רבות לייצר אמוציה אצל הנחקר ולדבר עמו על התחושות שלו בעת ביצוע העבירה ולא רק על העובדות, כי התחושות הן השער להודאה. אדם מודה בחקירה כשהוא נזכר בתחושותיו.

החוקר גם צריך לדעת להיות נחרץ ולדעת להטיח את הראיות בפני הנחקר, ועובדה זו מייצרת לעתים אמוציות כבדות. לעתים החקירה מביאה אנשים להתפרצות אמוציונלית, ולא פעם רואים אנשים חזקים פורצים בבכי במצב כזה. עם זאת, החוקר צריך להיות רגיש ולזהות את אותות האמת בדברי הנחקר, ולא רק את המלל עצמו."

אתם סופגים איומים מנחקרים?

"נחקרים רבים טורחים לציין בפנינו את מי הם מכירים ומאיפה הם באו. אנחנו לא מתרגשים מזה. האיומים היום מתוחכמים מאוד, וקיימים היום לדעתי בניסיונות הדמוניזציה שעושים למערכת. יש תודעה משותפת לכל הנחקרים, שגם בלי לדבר זה עם זה מבינים שלעשות דמוניזציה לרשות ני"ע זה טוב. לפעמים מגישים מכתב תלונה בטענה שלא התנהגו יפה לנחקר. יש גם כאלה שמפעילים יחצ"נים נגדנו. אנחנו מתמודדים עם אנשים עם כסף ויכולת, ויש להם את היחצ"נים שלהם ועורכי הדין שלהם והם יודעים להשיב מלחמה, ואף יותר מזה. אנחנו משתדלים לא לתת מקום לפופוליזם הזה".

יש לכם כוונה להתמקד בתיקים מסוימים בשנים הקרובות?

"החלטנו להתמקד בתחומים מסוימים, באירועים המהותיים יותר בשוק ההון. את קוראת לזה אנשים חזקים, אבל אני לא קורא לזה אנשים חזקים, כי זה לא הפרסונה שחשובה. ברור שמישהו שהזיז מיליון שקל באופן תרמיתי הוא פחות רלוונטי לשוק ההון ממישהו שהזיז מיליארד שקל. זו הכוונה שלי. האירועים האלה, שההשפעה שלהם היא ממש מהותית לשוק ההון, יותר מעניינים אותנו ויותר רלוונטיים.

זה לא שאנחנו לא מטפלים בעבריינים הקטנים. יש כוונה לטפל באירועים יותר מהותיים לשוק ההון. אנחנו גם מטפלים בתופעות מסוימות שחשובות לנו. למשל, שוחד. אטפל בשוחד בכל רמה, למשל מידע פנים. זיהינו את זה כתופעה והחלטנו להתמקד ולתקוף את התחום הזה".