משפט זדורוב: טוקבקיסטית בת 12 נחקרה

בפסיקה המשתרעת על פני 456 עמודים, פורשים שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת את כל הפעולות שביצעה המשטרה כדי לבסס את החשדות נגד רומן זדורוב, שהורשע פה אחד ברצח תאיר ראדה. השופט חיים גלפז סיפר כי השוטרים הגיעו לגולשים שכתבו טוקבקים: "נבדקו טענות שונות שהועלו על ידי טוקבקיסטים כאשר הוברר, בדיעבד, כי חמדו לצון או הכחישו כי עשו זאת". בין היתר מתארים השופטים כיצד הגיעה המשטרה אפילו לילדה שכתבה טוקבק.

• לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
  

הוקצו משאבים רבים לחקירת זדורוב (צילום: חגי אהרון)

עוד סיפר כי המשטרה בדקה גם מידע שהגיע מ"חוזים בכוכבים, ידעונים ובעלי אוב". "הטענה כי המשטרה חדלה מלחקור ולאסוף ראיות שהיו עשויות לפעול לטובת הנאשם - דווקא בתיק זה הוברר, במהלך שמיעת הראיות, כי המשטרה פעלה בהרחבה רבה מתוך השקעת משאבים העולים עשרת מונים על אלה שברבים רבים מתיקי רצח אחרים", קרבע השופט גלפז. הוא הזכיר כי המשטרה בדקה ביותר מ-50 חנויות בצפון אם נמכרות בהן נעליים מהסוג שנעל זדורוב ביום הפשע.

ראש ההרכב, השופט יצחק כהן, ציטט את ראש צוות עבירות המחשב במחוז הצפוני, צחי סגל,  ש"תיאר את תופעת הטוקבקים הישראליים והיקפם כתופעה ייחודית בעולם, ציין כי לא זכור לו פענוח פשע על סמך טוקבק, עם זאת הזכיר את חשיבות התיק שבפנינו ונכונות צוות החקירה להתעמק בכל טוקבק שיכול היה לשפוך מעט אור על הפרשה".

צחי סגל סיפר כי החקירה הזו התנהלה בלי גבולות תקציב, וכי כל היבט טכנולוגי נבדק. "בפועל", קבע השופט כהן, "המשטרה חקרה לא מעט אנשים, אשר בקלות דעת בלתי נסבלת הפריחו לחלל השיח הווירטואלי שמועות ואמרות שונות וללא כל בסיס. בין היתר, הגיעו החוקרים לילדה בת 12, תושבת גבעתיים, שהתנצלה על שכתבה טוקבק לפיו "יהרגו אותה אם תגלה מי הרוצח". כן נחקר בחור צעיר מטייבה על טוקבק ובו מידע כוזב על הרצח, המשטרה התאמצה והגיעה לכתובות אינטרנטיות של נחקרים נוספים, כאשר נשללה מעורבותם ברצח".

עוד קבע השופט כי "הוקצו משאבים רבים לחקירת עשרות כיווני חקירה, ביניהם טוקבקיסטים משועממים רבים. בהיקפים הרלוונטיים, איני רואה בדרישת הסנגור כי המשטרה תבחן כל טוקבק בו בזמן, דרישה הגיונית. זאת ועוד, לאור נסיבותיו של תיק זה וההודעות האינטרנטיות הרבות אשר אין בהן דבר מלבד להג וירטואלי, ספק אם איתור כותב טוקבק ספציפי זה יכול היה לסייע לחקירה".

השופטים תקפו את ההתנהלות הציבורית והתקשורתית בפרשה הזו, וקבעו כי משפחתה של תאיר נפלה קורבן לאנשים שניצלו את מצבה העגום: "תיק קשה זה, על הרצח הנתעב בו, עורר תופעה מכוערת לה אנו עדים פעם אחר פעם, הן בדוגמא לעיל והן של שרלטנים שכל מאוויים פרסום, תפיסת 'טרמפ' על גבה של המנוחה ומשפחתה, ללא בושה או רגישות מינימלית כאשר חלק מהם אף 'מכריע' בתיק מבלי שראה בדל ראיות ואחר, תולה תילים של ספקולציות חסרות ערך וחשיבות".

השופט יצחק כהן כותב בסוף דבריו על התנהלות התקשורת בפרשה: "לא ניתן לסיים את הכרעת הדין מבלי לציין בצער את חלקה הלא נכון של התקשורת בתיק זה. לא בכדי מכונה התקשורת 'הממלכה השביעית', כוח רב מוקנה לה ותפקיד חשוב. מובן הענין שעורר תיק קשה זה, נערה רכה בשנים, נרצחה באכזריות בתחומי בית ספרה. אך, לצד הכוח של התקשורת, עומדת חובה בלתי מעורערת. בתיק זה דומה כי נחצו כל הקווים". השופט קבע עם זאת כי כלי התקשורת לא הפרו את חוק הסוביודיצה, אבל פרסמו דברים "שהיו לא פעם מגמתיים ומשתלחים. לא כולם חטאו בחטא זה, אך גם לא מעטים. ראוי לה לתקשורת שתמלא תפקידה ללא מורא, בעוז ובהחלטיות, אך גם תוך שמירה על הרסן והאמת".