תא תיאטרון מתקופת הורדוס נחשף בהרודיון

חוקרים מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית השלימו את חשיפתו של תא תיאטרון מלכותי באתר ההרודיון שמדרום לירושלים, המעיד על סגנון החיים המפואר שהיה נפוץ בממלכת יהודה בתקופת הורדוס.

התיאטרון עצמו יכול להכיל עד כ-400 מקומות ישיבה והוא נחשב לראוותני: "מדובר בתיאטרון קטן אך מפואר שנבנה כנראה בשנת 15 לפנה"ס, בסמוך לביקורו של מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר הרומי, בממלכתו של הורדוס", מסביר פרופ' אהוד נצר שחשף את המקום כבר בשנת 2008 בסיוע הארכאולוגים יעקב קלמן, רועי פורת ורחל צ'אצ'י.

חלק מתא התיאטרון שנחשף בהרודיון (צילום: גבי לרון)

כעת סיימו החוקרים לפענח את החדר במתחם שזכה לכינוי "התא המלכותי": מדובר בחדר מרכזי וגדול שפונה לכיוון הבמה ושימש ככל הנראה את המלך ואת נאמניו.

הוא מעוטר בציורי קיר שדומים להם נחשפו בעבר ברומא, אך טרם התגלו כמותם בישראל. הציורים נמצאים כארבעה מטרים מעל לרצפה ובהם דגמים של תמונות תלויות של חלונות המביטים על מראות נוף כמו נהר הנילוס וכן דמויות של חיות ובני אדם.

החלונות המצוירים דומים לאלו שנמצאו ב"וילה אמפרילה" בפומפיי, המעוטרת במה שמכונה "הסגנון הפומפיאני השלישי" המוקדם המתוארך לשנים שבין 15 ו-10 לפנה"ס, ומהם נשקפים מראות נוף של טבע.

התא המלכותי נחלק ע"י קירות דקים לחדרים זעירים שכללו מתקני בישול ואפיה, שכן במקום התגוררו חלק מן הבנאים שהשתתפו בהקמת התיאטרון. הם הותירו על הקירות כתובות גרפיטי וציורים בחריתה – כולל על ציורי הקיר המפוארים.

ממצאי החפירות מלמדים גם כי חיי התיאטרון שבהרודיון היו קצרים ובסך הכול ארכו פחות מעשור. במקום הוקם הר מלאכותי ענק כמונומנט עצום שיציין את אתר קבורתו של הורדוס, ולשם כך פורק התיאטרון שניצב בסמוך למאוזוליאום וכוסה בעפר. דווקא בזכות ההרס המכוון והכיסוי בעפר שרד עד היום יותר ממחציתו של התא המלכותי.