בראש העין ממחזרים גם קופסאות שימורים

קופסאות השימורים, פחיות המזון לתינוקות והקפה הנמס, פחי צבע ותבניות אלומיניום ישנות - כאלה תמצאו בכל פח ביתי ממוצע בישראל. עד כה לקחו את כל המתכת הזו - 120 אלף טונות בשנה - והטמינו אותם באדמה; בראש העין החליטו שהגיע הזמן להפסיק לבזבז את המשאב היקר הזה.  

כלובי מיחזור חדשים שהוצבו בימים אלה בעיר, יאפשרו לאסוף את מיכלי המתכת שהצטברו בבתי התושבים ולשלוח אותם למפעלי מיחזור לטובת תעשיית הבניין. מדובר באחד הפרויקטים הראשונים בישראל בתחום מיחזור המתכת הביתית.  

כל אחד מהמתקנים הכחלחלים, שעל הצבתם וריקונם אחראית חברת "קואלה פתרונות מיחזור", מסוגלים להכיל כ-1,200 ק"ג של אריזות מתכת בשנה. בחברה מציינים כי "לתוך המתקנים ניתן להשליך גם כלי מטבח ישנים ממתכת, פקקים, מכסים ולמעשה כל מוצר המכיל לפחות 50 אחוז מתכת". 

בחברה מסבירים כי את האריזות הביתיות ממיינים במפעלי המיחזור השונים ולאחר מכן מתיכים בטמפרטורה של כ-1,700 מעלות צלזיוס. מרבית המתכת הופכת בסופו של דבר למוטות פלדה עבור תעשיית הבניין.

הכלובים החדשים בראש העין (צילום: קואלה פתרונות מיחזור)

כמה זה עולה? הממשלה מסייעת

עד כה, כאמור, מצאה המתכת הביתית את דרכה בעיקר לאתרי הטמנת הפסולת - שם היא נקברה באדמה. הסיבה לכך היא בעיקר היעדר תשתית איסוף מסודרת בערים, אך גם העובדה כי אספני מתכות לא גילו עניין באריזות הביתיות והקטנות, והעדיפו לחפש פסולת מתכת תעשייתית.

אולם מבחינה סביבתית מדובר בחומרים שגורמים נזק ניכר לאדמה ולטבע, ואף מחלחלים למאגרי המים ומזהמים אותם. מכאן, שבמשרד להגנת הסביבה ביקשו לעודד את מיחזור המתכת לא רק לשם יעילות ושימוש חוזר במשאבים - אלא גם על מנת למנוע זיהומים.

עיריית ראש העין היא כאמור אחת הרשויות המקומיות הראשונות ש"מרימה את הכפפה" ומכניסה בפועל מתקני מיחזור מתכת לשטחה. אולם בשנה החולפת התקבלו במשרד להגנת הסביבה בקשות סיוע מרשויות מקומיות רבות - ופרויקטים נוספים צפויים בהמשך.

בין הרשויות שמקדמות פרויקטים דומים בשטחן ישנן גם כפר סבא, רחובות, נס ציונה ובאר שבע ובשתי רשויות, ירושלים וטבעון - אף הציבו מתקן נסיוני בעיר. בעיריית הרצליה הציבו גם כן מספר כלובי מיחזור למתכת, שמוגדרים בינתיים כפרויקט נסיוני - במטרה לבחון את שיתוף הפעולה מצד התושבים. ברשימה מצויה גם אשדוד, שבה הציבו לאחרונה מתקני מיחזור מתכת בתוך מתחמי המיחזור המפוזרים בעיר.

עלות הפרויקט בראש העין עומדת על כ-150 אלף שקלים, אולם העירייה נושאת רק ב-20 אחוז מהנטל הכלכלי. את השאר מממן המשרד להגנת הסביבה. במשרד בירכו על תחילת הפרויקט בשטח וציינו כי "תחום מיחזור הפסולת הוא אחד הנושאים אותם העמיד השר גלעד ארדן, כאחד מהיעדים שנמצאים בעדיפות גבוהה".

ראש עיריית ראש העין, משה סיני, בירך על תחילת המהלך החדש ואמר כי "מדובר בחידוש מהפכני וחשוב שמחזק את מדיניות התכנון האסטרטגי של העיר, בכל הנושא של היותה עיר המיישמת עקרונות אקולוגיים ומהווה מודל חיובי לחינוך סביבתי".