אוכלים או צמים? השפים מתוודים

מסעדת "חדר אוכל"

צם או לא: הפעם אחרונה שצמתי ביום כיפור היתה בגיל 13. המשפחה שלי צמה במשך שנים רבות ואני זוכר, בתור ילד, את יום כיפור כחג של צום, אבל בשנים האחרונות זה השתנה ואף אחד כמעט לא צם. מאז אותו יום כיפור של גיל 13 יצא לי לצום כמה וכמה פעמים בלי קשר לכיפורים, ואף פעם לא היתה לי בעיה לעבור 24 שעות בלי אוכל. מה שכן, החלק הכי קשה זו השעה הראשונה, מכיוון שבתור שף אני רגיל לאכול והמחשבה, פסיכולוגית, שאני לא אוכל לאכול עכשיו 24 שעות קשה לי. אבל אחרי שאני עובר את השעה הראשונה, זה בסדר.

ארוחה מפסקת: למרות שהמשפחה שלי כבר לא ממש צמה, אנחנו עדיין דואגים לאכול ארוחה מפסקת - סוג של התכנסות משפחתית חגיגית שאנחנו לא מוותרים עליה. הארוחה כוללת עוף צלוי, אורז חגיגי ובכמויות, 2-3 סוגים של קציצות, וקינוח, למשל סופלה. העיקר הוא העוף, שאמא שלי מכינה אותו בהזדמנויות שונות, אבל בארוחה המפסקת הוא עובר שינוי מבחינת התיבול. אם בדרך כלל היא מוסיפה דבש לעוף, בארוחת המפסקת היא מוותרת על הדבש ומשתמשת בתבלינים יותר נייטרליים כדי שלא נהיה צמאים כביכול, עד הביס הבא.

שבירת הצום: בשנים קודמות, כשההורים שלי עוד היו צמים, אמא שלי היתה מכינה לימונדה עם נענע ועוגיות כדי לשבור את הצום. בגלל שגדלתי באזור שבו יש שכנים רבים שצמים, אנחנו לא מבשלים, כדי שלא יהיו ריחות מציקים. ברגע שמסיימים את הצום, אמא שלי מעלה חזרה את הסירים על האש ומתחילה בהכנות לחגיגה, גם אם 5 דקות לפני סיימנו לאכול סנדוויץ'.

המלצות: בדרך כלל מומלץ לא לאכול דברים מתוקים ו/או מאוד מתובלים, שגורמים לצמא, לא לאכול דברים כבדים שמכבידים על הבטן. חשוב מאוד לשתות המון מים לפני, זה גם סותם וגם חשוב כי הגוף הולך להיות מרוקן 24 שעות.

טיפ: הכל נמצא בראש - אם חושבים שיהיה קל, יהיה קל. וגם לא נורא אם סובלים – אחרת איך נוכל לומר שעינינו את נפשותינו?

(צילום: יעל גרטי) 

יואב בלימן

מסעדת "פרידה קאלו"

מפנטז על: כשאני צם, אני מפנטז על אוכל שלא יוצא לי לאכול הרבה ביום-יום כמו מתוקים וחומוס מחומוסייה טובה.

ארוחה מפסקת: אצלנו פותחים את הארוחה תמיד במרק עם קרפלך וגפילטעפיש. בעיקריות אין ממש מסורת משפחתית והן משתנות. בדרך כלל יהיה אורז, שניצל, עוף כלשהו וכדומה.

שבירת הצום: דבר ראשון שמכניסים לפה זו עוגה וכוס תה. אחרי זה אוכלים ארוחה קלה. בדרך כל אני ישר הולך לעבוד ומנשנש במסעדה.

המלצות: לא כדאי לאכול לפני הצום אוכל חריף או מאכלים מתובלנים מדי, כי זה מצמיא. בנוסף לא מומלץ לשתות אלכוהול לפני הצום ואחריו.

הטיפ שלי: להעסיק את עצמך כמה שיותר במהלך הצום בכדי שכמה שפחות תחשוב על אוכל.

(צילום: יהונתן צור) 

צם או לא: גדלתי בבית מאוד לא דתי אבל עם הרבה כבוד לכל אדם באשר דרכו תהיה. במהלך ילדותי, שחלק נכבד ממנה היה ברובע היהודי, ספגתי אווירה יהודית נהדרת. לפני שנה חזרתי מחו"ל אחרי 8 שנות גלות. דווקא שם צמתי, אין לי הסבר למה.

מפנטז על: בצום הראשון פנטזתי על סלט של "פלס דה שאטלן" בבריסל, העיר שלימדה אותי לבשל. אני קצת מתבייש לספר על מתכון הסלט, מכיוון שהוא שובר בהפוך על הפוך את כל חוקי הכשרות האפשריים, אז אני אשאיר לכם לדמיין. בפעם השנייה חלמתי על פיצה. בשנה שאחריה הכנתי לי פיצה מראש עוד לפני הצום. לפני סיום הצום הוצאתי את הפיצה מהמקרר והשארתי אותה על השולחן, ארוזה בנייר אלומיניום. כשחזרתי מבית הכנסת, רעב כמובן, ראיתי שאריות נייר אלומיניום ברחבי הבית. מייד הבנתי שמישה, הכלבה שלנו, דאגה לטפל במשלוח המיוחד שהכנתי ושפיצה תישאר עבורי בגדר פנטזיה.

ארוחה מפסקת: למרות שאצלנו בבית לא צמו, כן הייתה ארוחת מפסקת פנטסטית. בדרך כלל היה שוק כבש שאבא היה מכין עם הפירה הנהדר שלו שעובר השחמה בתנור חם מאוד לפני ההגשה - פשוט פנטסטי.

שבירת הצום: מאחר ובחו"ל צמתי כמו שצריך, כל פעם היה דבר שונה. התארחנו או אצל חברים או אצל משפחתה של אישתי סנדרה, שנולדה וגדלה במקסיקו. שם בדרך כלל נתנו לנו לשבירת הצום תפוח עם דבש, תה ועוגיות ואחר כך ארוחת שחיתות טהרת המסורת המקסיקנית - עוף ברוטב "מולה", תערובת תבלינים מאוד עשירה שכוללת שוקולד ומהווה רוטב סמיך, כהה ומאוד עשיר שמכסה את העוף, אורז אדום שמבושל עם עגבניות, סלט עגבניות ואבוקדו, רצועות סינטה על הגריל ובצל מטוגן, אטריות בתנור, סלט עלי צמח הקקטוס, ולקינוח - עוגת ספוג שטבולה ב-3 סוגי חלב ומוגשת עם ריבת חלב או רוטב טופי. אגב, רצוי לזכור שאין משפחה יהודית במקסיקו שאין לה לפחות בשלנית ואפילו שתיים שגרות בבית ולכן ארוחות החג הן יחסית הפקות קלות למשק הבית. פשוט חוויה!

הטיפ שלי: למרות שאני לא מומחה גדול, לדעתי אחרי הצום צריך לאכול מאכל בריא לנפש - משהו שעושה טוב, ולא חשוב מהו. אם זו פיצה טובה, או מעורב ירושלמי עמוס או סתם סושי מעודן או תבשיל זה או אחר, העיקר שיעשה טוב לנפש.

(צילום: יעל גרטי)

אליעזר לויה

מסעדת "פרסקו"

צם או לא: אני צם בארבעים השנה האחרונות.

מפנטז על: אני נמצא בבית הכנסת ומתפלל, כך שאין לי הרבה זמן לפנטז.

ארוחה מפסקת: אני משתדל לאכול הרבה חלבונים - עוף, בשר - בלי הרבה פחמימות, וחותם את הארוחה בריבת שושנים שאמי נוהגת להכין.

שבירת הצום: מדי שנה אנחנו אוכלים לחם שאמי אופה טבול בשמן זית, שותים קפה, ואז אוכלים עוגה בחושה על בסיס קרמל תפוזים. שאר המנות משתנות משנה לשנה.

הטיפ שלי: לא לאכול דברים מלוחים שמצמיאים ולא לשתות אלכוהול. כדאי לשתות הרבה מאוד מים מינרליים לפני הצום, וגם לזכור לקיים יחסי מין לפני – קשה להתאפק יום שלם!

מוטי אוחנה שף מסעדת "החצר"

צם או לא: אני בהחלט צם.

מפנטז על: כוס מים קרים.

ארוחה מפסקת: אוכלים מינימום - מרק עוף עם ירקות, או פשוט עוף מבושל עם מעט תבלינים, תפוחי אדמה, סלט וכוס תה. לא יותר מזה.

שבירת הצום: בדרך כלל פותחים עם איזו עוגה או עוגיות. אני מאוד אוהב שוקולד אחרי הצום, במיוחד טראפלס עם חלב חם. אחר כך כוסית עראק, לנקות את הקיבה. אם אנחנו אוכלים אז זה משהו ממש קליל.

המלצות: לפני הצום לא מומלץ לאכול חריף או מתובל מדי, לא מומלץ לאכול שום ובצל, לא לאכול דברים ממש כבדים כמו בשר אדום ובטח לא דברים שמנים.

טיפ: לישון הרבה.

מסעדת "אדום"

צם או לא: אני אישית מעולם לא צמתי ביום כיפור, אבל אני יכול לספר על יום כיפור בקיבוץ חניתה, שם נולדתי. כשהייתי ילד והקיבוץ עוד היה קיבוץ, היו עושים את הארוחה המפסקת ואת הארוחה המסיימת את הצום ביחד, כל חברי הקיבוץ בחדר האוכל. כמובן שגם החברים שלא צמו היו מצטרפים לארוחה, מה שלא היה מקובל בכלל על אלה שכן צמו - פוליטיקה של קיבוץ. כיאה לקיבוץ החילוני, הנוער תמיד ניצל את יום הכיפור לארוחות ראווה ברחבי הקיבוץ.

ארוחה מפסקת: בגדול, האוכל שהגישו בארוחה דומה מאוד לאוכל בארוחות ימי שישי בחדר האוכל: צלי בקר פרוס עם ירקות שהתבשלו יחד, כרעי עוף בתנור, אורז ותפוחי אדמה וקעריות קטנות של חמוצים על השולחן – מרכיב מרכזי בארוחות החגים וימי שישי בקיבוץ. לפעמים היה לפתן.

טיפ: לנסות לישון כמה שיותר.