ספסרי גלובליזציה: על אנשים שמשחקים בכלכלות

הסדר החברתי כלכלי שנקבע בברטון וודס לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הצמיד את המטבעות לדולר ואת הדולר לזהב, וקבע רגולציות קשיחות בעניין המרת מטבעות וסחר בינלאומי בהון. סדר זה, כפי שכתבנו בטור הקודם, בעצם ברא את המדינה המערבית החזקה והדמוקרטית שדואגת לרווחת אזרחיה.

• שוק ההון הגלובלי - השליט החדש של העולם?
• הגוגל קם על יוצרו? מי באמת מנהל את העולם
• מאיפה בא ההודי שגונב לכם את הפרנסה?
• המדיום הוא המסר: גלובליזציה מה זה בכלל?
  

אולם כל הסדר החברתי הזה התחיל להתמוסס בתוך תהליך שמכונה "גלובליזציה". לתהליך הזה יש סיבות רבות ואחת מהעיקריות שבהן היא הסרת הרגולציה משוקי ההון והיווצרותו של שוק הון בינלאומי אדיר מימדים ופתוח. על התהליך הזה נדבר כאן.

התחלת החגיגה

כשאנחנו מנתחים אירועים היסטוריים אנחנו נוטים לקבוע גבולות ולחפש ציוני דרך קונקרטיים כדי לתת משמעות ולסדר את רצף המאורעות המבלבל. סוציולוגים רבים מזהים את תחילתו של הסחרור הגלובלי עם ה-27.10.87. זהו יום "המפץ הגדול", היום בו הוסרו בלונדון הרגולציות על שוק ההון. אז נתקע עוד מסמר, כמו שאומרים, בארון המתים של ברטון וודס ואז התחילה החגיגה.

קחו למשל מכשירים פיננסיים כמו אופציות וחוזים עתידיים שהתחילו את החיים שלהם בצניעות בהולנד של המאה ה-17 והתפתחו לכלים תומכי מסחר חקלאי בשיקגו של תחילת המאה העשרים. הם נכנסו לחגיגה הזאת והפכו לשחקנים בולטים. הם הפכו לכוכבים.

ראו למשל את הנתונים האלה: החל מ-1980 הכמות המוחלטת של נכסים פיננסיים צמחה במהירות גדולה פי שלושה מן התוצר המקומי הגולמי של 23 המדינות החברות בארגון המדינות המפותחות - ה-OECD. בעוד שהתוצר הלאומי הגולמי של מדינות אלה עמד בשנת 2000 על 30 טריליוני דולרים, המסחר בנגזרים עמד על 65 טריליוני דולרים בשנות התשעים, 80 טריליונים ב-2000 ו-192 טריליונים ב-2002.

וזו רק דוגמה אחת להמחשת עוצמתו האדירה של השוק הגלובלי. בשוק הזה משתתפים עשרות מליוני שחקנים פרטיים ואלפי משקיעים מוסדיים. מדינות סוחרות בו בחובות שלהן וקרנות פנסיה משקיעות בו את כספי החוסכים.

נשאלת השאלה; האם הזרם האדיר הזה של סימנים מופשטים המכונים כסף נשלט על ידי מדינות או שמה המדינה נשלטת על ידי השוק?

על השאלה הזו קשה לענות מתוך נקודת המבט של זמננו. אנחנו נהיה מתונים מאוד וזהירים מאוד ונגיד שהמדינות מתקשות מאוד לשלוט בשוק ההון וששוק ההון עצמו יכול לקלקל מדיניות כלכלית של מדינות רבות.

על גלים שוצפים שמשבשים פעילות של בנקים מרכזיים

בספרי המקרו-כלכלה שמהם לומדים סטודנטים לתואר ראשון, מסופר סיפור יפה; הבנק המרכזי, כך מספרים הכותבים, שולט על כמות הכסף במשק ושולט על יצירת האשראי במשק. לבנק יש כל מני כלים; הוא יכול להגביר את כמות הכסף במשק ולהקטין את כמות הכסף במשק בעזרת תקנות והוראות שהוא מטיל על הבנקים.

כאשר הבנק המרכזי מעלה את הריבית במדינה כמות הכסף במשק וכמות האשראי - יורדות. לעומת זאת, כשהבנק המרכזי מוריד את הריבית מתמלא המשק בכסף פנוי להלוואות. כל זה טוב ויפה, אבל המערכת הזאת הולכת ומשתבשת בגלל הגלובליזציה של שוק הכסף.

כששוק ההון פתוח ובינלאומי כמו השוק בימינו, הבנק המרכזי צריך להתחשב בו לא פחות מאשר הוא מתחשב בדעת הקהל בארצו. אם אנחנו נמצאים במשבר כלכלי והבנק המרכזי שלנו רוצה להוריד את הריבית כדי לנפח את הפעילות הכלכלית במשק שלנו, הוא מסתכן בכך שהון אדיר של חוסכים ישראלים, זרים ומשקיעים מוסדיים יוטס למקומות אחרים בעולם.

נסביר. במצב רגיל; מצב "ברטון וודסי" אנחנו יכולים להוריד את הריבית בשקט, חוסכים יוציאו את הכסף מהבנק ויתחילו לקנות יותר. הכלכלה תתחיל לזוז. כי תחת הרגולציות שנקבעו בברטון וודס אי אפשר להזיז כספים ממדינה למדינה באופן חופשי.

אבל עכשיו אנחנו חייבים להזהר. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו פתאום עירומים מסכומי כסף אדירים שהוחזקו אצלנו.

עד עכשיו קיבלה קרן הפנסיה של מתקני הקטרים הדניים איקס אחוזים בשנה על כסף ששוכב פה. זה היה משתלם ממש עד המשבר, אבל עכשיו, אחרי שהורדנו ריבית יוצא שברזיל משלמת יותר. ולכן מתקני הקטרים, באמצעות מנהלי ההון שלהם, רצים לברזיל.

ומה קורה אם הכלכלה שלנו משתוללת ונגיד הבנק פוחד ממה שנקרא "סחרור אינפלציוני"? מה שבדרך כלל הוא היה עושה זה להעלות את הריבית. ככה הכסף ייספג בבנקים ובבנק המרכזי ויסתובב פחות כסף חופשי בשוק.

אבל היום, כששוק ההון פועל מעצמו אנחנו צפויים לגל אדיר של כסף שישטוף את המדינה שלנו. מתקני הקטרים הדנים שמושקעים בברזיל וקרן נהגי האוטובוס מסיביר יטיסו את הכסף שלהם מסין ישר אלינו.

אז מה קרה? נגיד הבנק רצה לצמצם את כמות הכסף והנה הוא מוצא את עצמו טובע בכסף. הגזמנו? אנחנו לא חושבים. אולי במציאות שלנו המצב יותר יציב אבל לא מעט מדינות סבלו ממצבים כאלה.

לפעמים מי שעושה את זה הוא "השוק" - הדבר הלא מוגדר, הגולם הזה שקם על יוצרו. לפעמים האחראים לסחף כזה הם אנשים פרטיים; שחקני ענק בשוק. השחקנים האלה יכולים למוטט כלכלות. פשוט ככה.

על אנשים שמשחקים בכלכלות

עד עכשיו דיברנו באופן מופשט על אפשרויות תיאורטיות, אבל כל מה שתיארנו למעלה התרחש במציאות. אנחנו נעזרים בספרו המרתק של הכלכלן הנובליסט ג'וזף שטיגליץ "לתקן את הגלובליזציה" כדי לתאר את המשבר הכלכלי של מזרח אסיה בסוף שנות התשעים.

שטיגליץ מספר: במשך עשר שנים נסחר הבאט התאילנדי בשער של 25 באט לדולר. אחר כך נפל הבאט בן לילה ב-25%. ספקולציות המטבע התפשטו והיכו את מלזיה, קוריאה, הפיליפינים ואינדונזיה. במשבר הזה בתאילנד האמינו הספסרים שערך המטבע המקומי (הבאט) עומד לרדת וניסו לברוח ממנו בכל הכוח לדולרים.

מה שקרה הוא שהמדינה התאילנדית שרצתה לשמור על ערך המטבע שלה, החליפה את הבאטים של המשקיעים הבורחים בדולרים מהבנק המרכזי, אבל בסוף נגמרו לה הדולרים. המטבע קרס.

וזה בדיוק היה הזמן של ספסרי המטבע; תארו לכם ספסר שנכנס לבנק תאילנדי, לווה 24 מיליארד באט שבשער החליפין המקומי ניתן להמיר במיליארד דולר. כעבור שבוע נופל המטבע. במקום 24 באט לדולר השער עכשיו 40 באט לדולר. הוא מביא איתו עכשיו 600 מיליון דולר, מחליף אותם חזרה לבאטים, מקבל 24 מליארד באט כדי להחזיר את חובו והנה, הוא מסודר בחיים. 400 מיליוני הדולר הנותרים הם הרווח שלו.

יפה, לא? ככה זה פועל. ומי הם הספסרים? חוץ מג'ורג' סורוס הידוע; האיש שהצליח לכופף את ה"בנק אוף אינגלנד" הוותיק ועוד כמה אנשים ידועים, הרי הספסרים האלה הם אנחנו.

אנחנו חוסכים. קרן הפנסיה שלנו (לא מדובר דווקא עלינו הישראלים) מושקעת בקרן ניהול מסוימת והיא מושקעת בכל מני מקומות ובכל מני תחומים. לפעמים, אם יש לנו מזל, היא יכולה להיות מושקעת בזמן הנכון ובמקום הנכון במדינה אומללה על חשבון כל תושביה שכלכלתם מתמוטטת.

ומה קורה לאנשים האלה שלא נהנים מהגלובליזציה? מה קורה לאנשי העולם השלישי או למה שנקרא "אוכלוסיות חלשות" במדינות המערב? עד עכשיו דיברנו על תהליכים כלליים ומיעטנו לדבר על בני אדם. את הטור הבא נקדיש לאנשים שנפגעים מהגלובליזציה.

ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com