רוסיה ונורבגיה חתמו על הסכם גבול בים הארקטי

אחרי 40 שנות סכסוך, חתמו בצהריים (יום ד') רוסיה ונורבגיה על הסכם היסטורי להסדר הגבול ביניהן לאורך באזור הקוטב הצפוני. ההסכם יאפשר לחברות גז ונפט משתי המדינות לפתוח בקידוחים, כיוון שכעת ברור איזו טריטוריה שייכת לאיזו מדינה ומכך נגזרת גם הבעלות על התגליות העתידיות.

ההסכם, שבא כחמישה חודשים אחרי הסכם עקרונות בין מוסקבה לאוסלו, נחתם בעיר הנמל הרוסית מורמנסק על-ידי נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, וראש ממשלת נורבגיה ינס סטולטנברג. במסגרת ההסכם החליטו שתי המדינות על חלוקת הריבונות בשטח עצום הנאמד ב-175 אלף קילומטרים רבועים. מדובר בשטח הדומה למחצית מגודלה של גרמניה, הנמצא ברובו בים ברנץ החוצץ בין שתי המדינות מצפון.

החוק הבינלאומי קובע כי הטריטוריה של המדינות שלחוף האוקיינוס הארקטי נמתחת עד למרחק של 320 קילומטרים מהגבול היבשתי. רוסיה מערערת על קביעה זו וטוענת כי יש לחשב את המרחק מגבול מדף היבשת הנמצא במצולות האוקיינוס. ויכוח הזה השפיע גם על סכסוך הריבונות בים ברנץ, ונראה כי בעקבות ההסכם הנוכחי התקרבה נורבגיה לעמדה הרוסית.

סטולטנברג ומדבדב בחתימה על הסכם העקרונות (צילום ארכיון: AFP)

השטח שעבורו נמצא הסדר טריטוריאלי, שימש עד-כה מוקד לדיג בלתי חוקי. במרכז הדיונים עמדה סוגיית הפיקוח על מעברן של ספינות והקמתן של אסדות קידוח משתי המדינות. עבור נורבגיה מדובר הסכם חשוב במיוחד לאור עתודות הנפט ההולכות ומידלדלות שלה בים הצפוני. רוסיה צפויה ליהנות אף היא מעתודות הנפט החדשות, וכן לשפר את הידע הטכנולוגי שלה בכל הנוגע לקידוחים באוקיינוס הארקטי.

"נורבגיה להוטה לקדוח, לרוסיה זה מותרות"

עקב ההתחממות הגלובלית, הופכות עתודות הנפט באוקיינוס הארקטי בשנים האחרונות לזמינות יותר עבור מדינות הקוטב הצפוני. גם קנדה, ארה"ב ודנמרק נמצאות ב-"מירוץ אל הקוטב" ונוקטת צעדים לסימון הטריטוריה שלהן בחלקים הצפוניים הנידחים. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, צפוי לבוא בימים הקרובים לאוטווה כדי לדון בדיוק בסוגייה הזו.

על-פי הערכות שונות, כמות הנפט בים ברנץ לבדו נאמדת ב-7.6 מיליארד טון - כמות המספיקה ל-39 מיליארד חביות נפט או ל-6.6 טריליון מטרים מעוקבים של גז. מנתוני המשרד הרוסי לאוצרות טבע עולה כי כמות גדולה עוד יותר של נפט וגז קיימת ככל הנראה בים קרה ובים לפטב המזרחיים יותר. 

עם זאת, מידת הכדאיות הכלכלית של שאיבת הנפט בים ברנץ עדיין אינה ברורה בשלב זה. "הערכת עלות שאיבת הנפט באוקיינוס הארקטי קריטית במיוחד", הסביר ג'ונתן סטרן, מנהל מחקרי הגז במכון אוקספורד ללימודי אנרגיה. "השאיבה יקרה במיוחד והוצאה גדולה מדי עליה לא בהכרח תכוסה במחיר סביר".

"נורבגיה מאוד רוצה לדעת כמה נפט יש בדיוק בים ברנץ", אמר ל-BBC מומחה נורבגיה לאנרגיה באוקיינוס הארקטי. "עבור הרוסים זה בעיקר מותרות. להם יש רזרוות נפט וגז בסיביר שיספיקו לעתיד הנראה לעין". לדבריו, ייקח כחמש שנים עד ששתי המדינות יוכלו להעריך כמה נפט נמצא באזור.

חתימת ההסכם זוכה לביקורת נוקבת מצד דייגים, אנשי איכות סביבה ואפילו מספסלי הקואליציה הנורבגית. לטענת כמה מחוקקים, ראש הממשלה סטולטנברג ומפלגת הלייבור שהוא עומד בראשה, מעניקים עדיפות להפקת הנפט והגז ואינם לוקחים בחשבון את הסיכונים הטמונים בקידוחים עקב ההתחממות הגלובלית.