י-ם: אושר סבסוד מיטיב למוסדות חינוך חרדיים

למרות הביקורות והתנגדות היועץ המשפטי: כשלושה שבועות אחרי שקבעה קריטריונים חדשים למימון מוסדות חינוך רשמיים שאינם מוכרים, אישרה אותם הערב (יום ד') עיריית ירושלים. בהחלטה הוכנס שינוי קל שעשוי להקל מעט על הכללתם של מוסדות ערביים בין מקבלי הסבסוד, אולם אנשי האופוזיציה בעירייה טוענים כי מדובר ב"תרגיל", וכי בפועל רק רשת חינוך ערבית אחת תזכה להטבה.

ההחלטה היא למעשה יישום של "חוק נהרי", המאפשר לרשויות מקומיות לממן עד 75% מתקציבם של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. לפני כחמישה חודשים טרפד השופט נועם סולברג את נסיונו של ראש העיר ניר ברקת להעביר את ההחלטה, כשקבע כי "עיריית ירושלים מפלה מוסדות חרדים לטובה", אבל בעירייה החליטו ככל הנראה לעקוף את בית המשפט.

הביקורת של גורמי האופוזיציה מתמקדת בסעיף הקובע כי רק רשתות חינוך המפעילות שבעה מוסדות זכאיות לקבל מימון שכזה מהעירייה. כעת, הופחת מספר המוסדות לחמישה בלבד. צעד זה יאפשר, לדברי גורמים בעירייה, לרשת חינוך ערבית אחת ליהנות מההטבה העירונית.

עם זאת, קריטריונים אחרים עדיין מקשים על בתי הספר הערביים לקבל תקציבים: איסור גביית תשלום מהתלמידים בסכום העולה על המותר לפי חוק חינוך חובה, ואיסור קבלת תרומות בשיעור העולה על 10% מהסכומים שהמוסד מקבל מהרשות המקומית.

היועץ המשפטי של העירייה, עורך הדין יוסי חביליו, שהודיע על התפטרותו לפני כשבוע, התייחס לקריטריונים אלו בחוות דעת שכתב, בה קבע כי הם עלולים "להביא לכך שלמעט מוסדות החינוך של הרשתות (החרדיות), יתר מוסדות החינוך שבמעמד 'מוכר שאינו רשמי', הן במגזר היהודי ובוודאי במגזר הערבי, לא יוכלו לעמוד בתנאים אלה". היועץ אף הזכיר כי בעוד המוסדות החרדיים הוקמו במימון ממסדי, אלו הערבים לא נתמכו ולכן אין בסיס להשוואה בינם.

לדברי עו"ד חביליו, "לאחר בחינת מכלול הקריטריונים, עולה חשש שהכוונה בניסוחם הייתה לאפשר רק למוסדות החינוך של הרשתות החרדיות לקבל את המימון. רשת החינוך הערבית הוכנסה לרשימת הזכאים על מנת למנוע את פסילתם של הקריטריונים".  

כמו במקרים דומים בעבר, סירב ראש העיר, ניר ברקת, לקבל את חוות דעתו של עו"ד חביליו והשתמש בשירותיו של יועץ משפטי חיצוני.

מרצ: "ברקת מנסה לעשות תרגיל"

יוסף (פפה) אללו, יו"ר סיעת מרצ בעירייה, פנה לברקת במהלך הדיון ואמר כי "אני חושב שיש פה תרגיל. ראש העיר העלה את הסעיף הזה לפני שנה, אמרנו שזה לא יילך, שהקריטריונים לא שוויוניים. גם אז הייתה חוות דעת של היועץ המשפטי, ובית המשפט זרק לכל הרוחות את העירייה. פשוט לא ייאמן שאתם מביאים לנו את הקטסטרופה הזו שוב. הרי למה אתם מעוניינים ברשתות גדולות? בשביל החרדים. את הערבים אתם רוצים לזרוק בצד".

"את המסמך הזה ילמדו יום אחד בבית הספר ללימודי אפליה", הוסיף ד"ר מאיר מרגלית, חבר סיעתו של אללו. "הקיפוח במסמך נראה לכאורה חוקי", אמר לברקת, "אבל יעלה לך גרושים לפתוח את התבחינים כך שגם ילדי מזרח ירושלים ייהנו מהם. אני אומר לך שאנחנו נילחם נגד התבחינים האלה לא כי אנחנו נגד סבסוד לחרדים, אלא בגלל שאתה לא נותן לתושבי מזרח ירושלים להיכנס לתוכם".

ראש העיר ברקת כינה את דברי אנשי מרצ "דמגוגיה בלתי נסבלת". "הקריטריונים שמונחים על השולחן לא נותנים

 הטבות למגזר החרדי כמכלול, אלא לרשתות שעומדות בהם", אמר ברקת. "הגדרנו קריטריונים לפי מיטב שיפוטנו. למדנו את פסק הדין, ובעזרת יועץ משפטי (חיצוני) שינינו חלק מהם. היה סעיף אחד שנוי במחלוקת, לגבי מספר המוסדות המינימלי של רשתות שיקבלו את התקציב. הורדנו אותו לחמישה מוסדות כדי שרשת 'סכנין' תקבל את המימון, ואני חושב שהמספר הוא ללא ספק ראוי. בעתיד נשאף להגדיל אותו בשביל לעודד מוסדות להתאגד לרשתות".

הרב יוסי דייטש, חבר מועצת העירייה מטעם סיעת יהדות התורה, פנה לחברי מרצ ואמר: "אנחנו נמצאים בערב יום כיפור, וחבל שכל פעם שעולה נושא חרדי אתם פועלים מכוח השלילה ולא מכוח החיוב. במקום שתבואו מכוח השלילה, אתם יכולים לאשר את הקריטריונים שלנו. רוצים לעזור לחברים שלכם במגזר הערבי? תפנו אלינו ונעזור לכם".