יגאל לנדאו, משפחות הפשע ו"פגישת הג'יפים"
גיוס ההון, ההסתבכות, האיומים והפנייה לגורמים בעולם התחתון. מהפרוטוקולים של דיוני הבוררות בין מייסדי שותפות רציו לחיפושי נפט לבין המשקיע שלומי שוקרון עולה תמונה מבהילה של טשטוש הגבולות בין עולם העסקים הלגיטימי לבין עולם הפשע
הכל החל לפני כעשר שנים, אז רכשה חברת גלובוס אינטרנשיונל השקעות של שלומי שוקרון יחידות השתתפות בשותפות רציו - שותפות שהוקמה לצורך חיפושי נפט. בשנים הראשונות הביע שוקרון כמה פעמים את חוסר שביעות רצונו מניהול השותפות, שלא הצליחה להתרומם. באפריל 2005 נכנסה השותפות למצב קשה, ולנדאו ורוטלוי החליטו לגייס הון מהציבור. בשל אחזקותיו של שוקרון בשותפות רציו, היה עליהם לבקש את אישורו, וב-14 באפריל נחתם הסכם בשני חלקים עם שוקרון.
ההסכם הראשון נחתם באמצעות עורכי דין והוא מוסכם על שני הצדדים, ולפיו יקבל שוקרון 15% מהמניות של רציו, ורציו תשלם לשוקרון 2,000 דולר מדי חודש עבור מה שהוגדר "דמי ייעוץ בנושא קשרי משקיעים ובעלי יחידות". כל זאת - בתמורה להתחייבות של שוקרון להצביע בעד גיוס ההון.
שוקרון לא הסתפק בזה. לטענתו, במסגרת הסכם נוסף שנעשה בעל פה הבטיח לו רוטלוי החזר של 4.5 מיליון שקל מכיסו אם שער המניה לא יעלה. חילוקי הדעות החלו שנתיים וחצי מיום חתימת ההסכם, לאחר שרציו הפסיקה את התשלומים החודשיים והתכחשה להסכם בעל פה.
מכאן ואילך הטענות סותרות. רוטלוי ולנדאו טוענים כי קיבלו איומים מטעמו של שוקרון, ובעקבות זאת פנו ל"חברת השמירה" של אהרון אביטן. אביטן הפנה אותם לפגישות מסתוריות במרכז תל אביב עם מאיר אברג'יל, מבכירי עולם הפשע, והסכסוך הופנה בסופו של דבר לפגישה מכרעת בביתו של אברג'יל.
דווקא האנשים שמכונים "משפחות הפשע" הם אלה ששכנעו את הצדדים לפנות לבוררות נורמטיבית מסוג אחר, ולא מהסוג שהם מספקים. בסוף 2007 הגיעו הצדדים לעו"ד אסף ברם לבוררות. בהסכם הבוררות מ־1 בינואר 2008 נכתב כי הבוררות מוגבלת ל־6 מיליון שקל - הסכום ששוקרון טוען שהפסיד מכל השקעותיו ברציו.
שנתיים לאחר תחילת הבוררות הרשמית התגלו מאגרי הגז הפוטנציאליים במאגר לווייתן, ושוקרון הבין כנראה שהמחיר שקבע - 6 מיליון שקל - הוא מחיר נמוך מדי לעומת מה שיוכל להרוויח אם יתאפק. ב־27 בינואר האחרון הודיעה גלובוס כי "איבדה את אמונה בבורר", הפסיקה את הדיונים, וכעת הגיעה החברה לבית המשפט בבקשה ייחודית וחריגה מאוד - לבטל את הליך הבוררות. השופט יהודה זפט קבע בינתיים שרציו תגיב על הבקשה עוד 30 יום.
כל המובא כאן נלקח מתוך תמליל שהוגש שלשום (ג') לבית המשפט, הכולל את עדויותיהם של ליגד רוטלוי, יגאל לנדאו ושלומי שוקרון.
ההבטחות של רוטלוי לאחים שוקרון
אחת מנקודות המפתח של שלומי שוקרון בבקשתו להפסיק את הבוררות בינו לבין ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו היא ההבטחה בעל פה שקיבל לכאורה מרוטלוי - הבטחה שסוכמה בחומוסייה הסמוכה למשרדי רציו, ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. בתמליל הבוררות שנערך עם רוטלוי, הוא מכחיש את העניין לחלוטין:
בא כוחו של שלמה שוקרון, עו"ד אורי קידר: "האם הבטחת לשלומי שהוא יוכל לקבל 4.5 מיליון שקל לפחות על היחידות שלו ברציו?"
רוטלוי: "לא".
קידר: "הבטחת לשלומי שיקבל 2,000 דולר לחודש לאורך כל חיי החברה?"
רוטלוי: "לא... אתה צריך להבין גם מה זה החומוסייה. זאת לא היתה ישיבה, חתמנו... היתה אסיפה כללית, הזמנתי אותם, אחרי שסיימנו אמרנו: 'בואו נרד לאכול'".
באמצע 2007 הפסיקו אנשי רציו לשלם את הסכומים החודשיים לשלמה שוקרון בגובה 2,000 דולר אשר נקבעו בהסכם הראשון שנחתם באמצעות עורכי דין והוא מוסכם על שני הצדדים, והתנערו מהסכמות שנערכו איתם בעל פה. הגרסה של חברת גלובוס ושלמה שוקרון היא שבשלב הזה הם "ניסו ליישב את המחלוקת". הגרסה של יגאל לנדאו וליגד רוטלוי שונה במקצת:
לנדאו: "שלומי הפעיל עלינו איומים ולחצים, הוא התייצב במשרדי עם אדם שהציג את עצמו כאדם שהיה בכלא, עבריין, אדם שגם לא אמר את שמו האמיתי בשלב הראשון. שוטה מושיאשווילי, בשביל לעזור לקדם, לדבריו. היו ביקורי בית אצל שותפי על ידי אותו אדם עבריין שהשמיע איומים במקרה שלי על ילדיי, עליי, עשה ביקורי בית, השאיר מעטפות על האוטו שלי וכתוצאה מכך אני פניתי לחברת שמירה".
בא כוחו של שלמה שוקרון, עו"ד אורי קידר: "למה לא פנית למשטרה?"
לנדאו: "פניתי למשטרה. לא הגשתי תלונה, התייעצתי עם איש משטרה בכיר מה לעשות. הוא המליץ לי במקרה זה על חברת שמירה שגם הכרתי אותה, שעובדת עם אתרי בנייה. הבנתי שבניגוד למה שרואים בטלוויזיה, צוות של היחידה הסמויה לא יתמקם לי במשרד מתחת לארונות ובבית ובאוטו וינהל מעקבים והאזנות. יש קושי מסוים, גם סדרי עדיפויות ממשטרת ישראל".
(מתוך העדות של רוטלוי) קידר: "אתה התרשמת שהאיום או ההטרדה שמופעלת עליכם היא רצינית?"
רוטלוי: "כן".
קידר: "זאת אומרת, הנחת שבשביל לטפל בה בכלים האלה צריך להיות מישהו לפחות רציני ברמת ההטרדה?"
רוטלוי: "לא, אני חשבתי שאפשר יהיה לפתור את כל ההטרדה הזאת על ידי, לתומי אני חשבתי שאפשר יהיה על ידי ישיבה עם שלומי והגעה להבנות על הערך. בסופו של דבר".
קידר: "באותו יום שהבנת שיש פה משהו שקשור באיזושהי צורה לעולם המקביל, לא היית מודאג שיקרה משהו שלא יהיה בשליטתכם? מישהו עלול להיפצע?"
רוטלוי: "אני אגיד לך שלא".
קידר: "היית אומר, לא חשבת או היית אדיש לשאלה אם יהיה איזה סיכון או לא?"
רוטלוי: "אדיש? אני אף פעם לא אדיש, כי עובדה שהייתי מוטרד כשהגיעו אליי כל מיני אנשים. התחלתי להגיד לך שברגע שהגיעו אנשים, אלינו הגיעו פעם אחת הביתה, אמרתי לו לא להגיע יותר אף פעם הביתה, אם יש לו משהו לדבר איתי שיבוא למשרד וידבר. הוא בא למחרת למשרד, דיבר בשבחו של שלומי וביקש שנגיע עם שלומי להבנות. אמרתי לו, זה בדיוק מה שאני גם כן חושב שצריך לעשות.
"אין לי עד היום, כולל היום, ספק שעם שלומי ניתן להגיע להבנות. הדבר הבעייתי שאני הרגשתי אצל שלומי, שלאורך כל הדרך על כל מהלך שהוא עשה הוא התחרט... ביום הראשון ששלומי קנה מניות רציו, אחרי זה הוא בא ואמר לי איזה אידיוט אני, מה פתאום נכנסתי לזה? ואחרי שהוא קנה הלך לכיוון עוד יותר, והמשיך וקנה הלאה ואמר לי בדיעבד, מה פתאום קניתי עוד? ולאחר מכן בדיעבד הוא אמר לי שהוא טעה כשהוא לא מכר, שזה על כל כך הרבה והוא היה מרוויח (...) העניין הזה של כל פעם לעשות משהו וכעבור כמה ימים להתחרט על המעשה - אני מכיר את ההתנהגות של שלומי".
לנדאו פונה לאהרון אביטן
במהלך עדותו חוזר יגאל לנדאו כמה פעמים על הטענה שהוא לא פנה מעולם למשפחות פשע, אלא לחברת שמירה פרטית בבעלות אהרון אביטן, אחיו של הרצל אביטן. חברת שמירה, אגב, שלטענתו קיבל עליה המלצה מבכיר במשטרה.
יגאל לנדאו: "הבעלים של חברת האבטחה זה משפחת אביטן. אהרון אביטן, אחיו היה איש מפורסם מאוד כנראה בעולם התחתון".
עו"ד קידר, בא כוחו של שלמה שוקרון: "לא אמרת לעצמך, מישהו ששם משפחתו אביטן יכול לעזור לי בסיטואציה הזאת יותר, נגיד, ממישהו ששם משפחתו רוטלוי?"
לנדאו: "נכון. ולמעשה אביטן ניסה למזער את הבעיה ולהביא אותה לידי פתרון, זו היתה בקשתי, זה היה מה שהוא עשה. למי הוא פנה, מה הוא פנה, מה הוא עשה, אינני יודע, זה התחום המקצועי שלו".
קידר: "חשבת מה יקרה אם למשל אהרון אביטן יעשה עבודה טובה מדי ומישהו יפגע, למשל, בשלומי או בילדים שלו?"
לנדאו: "אני פניתי לאהרון אביטן כחברת שמירה לגיטימית, מומלצת. סמכתי עליו שיעשה כמו שצריך כמו עם וזאנה, להנמיך את הלהבות ולפתור בעיות בדרכי שלום".
קידר: "למה אתה אומר שהלכת לאהרון אביטן כאל חברת שמירה, הלכת אליו כי היו לו קשרים בעולם התחתון. כי את האיומים קיבלת משם. נכון?"
לנדאו: "נכון. איימו על הילדים שלי, פעלתי בתגובה. לא יזמתי, לא התחלתי, לא עשיתי. הגנתי על ילדיי ואני אעשה זאת תמיד".
קידר: "חשבת או לא חשבת שיכול להיות שמישהו ייפגע? אם מישהו היה נפגע, אז אדם במעמדך היה נפגע בזה באופן מאוד מאוד מאוד קשה מבחינת המעמד שלו".
לנדאו: "אני רב־סרן בצה"ל, ויש אמרה שעכשיו קיבלה משנה תוקף ממבצע עופרת יצוקה: עדיף לשבת מאשר לשכב. איימו עליי, איימו על ילדיי, פעלתי".
קידר: "אתה נתת לאביטן איזשהו חבל או מסגרת שליחות או הנחיות עד לאן מותר לו או אסור לו ללכת עם הרצון לסיים את הסכסוך?"
לנדאו: "כן. המסגרת היתה חד־משמעית לא 'לפתור' את הבעיה, ואני עושה את זה במרכאות, אלא להעלות אותה מקומת הרחוב לחדר ישיבות".
קידר: "אתה לא רצית שמישהו ילך לשלומי וישבור לו רגל".
לנדאו: "חס וחלילה. מעולם לא עלה הנושא של שלומי ישבור רגל. בפגישה שהתקיימה אצל אברג'יל בבית, אברג'יל הציע את עצמו כבורר, יש גם סדרת טלוויזיה כזאת. שלומי התנגד לזה וגם אני".
קידר: "האם כשאתה דיברת עם אביטן הבהרת לו במפורש שגבולות הגזרה הם שאסור שמישהו ייפגע?"
לנדאו: "כן. אמרתי שהנושא מסובך ועדיף שהוא יידון במסגרת מקצועית, רואה חשבון, עורכי דין".
קידר: "מאיר אברג'יל עבד בשבילך בהתנדבות?"
לנדאו: "מאיר אברג'יל לא עבד בשבילי, אין לי התקשרות עובד־מעביד כלשהי עם אברג'יל. הוא גם לא נתן לי שירותים".
קידר: "אתה לא שילמת למאיר אברג'יל כלום?"
לנדאו: "נכון".
קידר: "האם אברג'יל קיבל כסף מתוך הכסף ששילמת לחברת השמירה?"
לנדאו: "אינני יודע. לא שילמתי לאברג'יל, אני לא יודע מי שילם, האם שילם, כמה שילם. יש מערכת יחסים קרובה מיוחדת שנוצרה בימי הכלא בין משפחת אביטן למשפחת אברג'יל. אבל זה ניחוש".
קידר: "נשמע שמהצד של רציו אתה היית הבנאדם הדומיננטי, זה נכון או שהכל נעשה בשיתוף פעולה מלא עם ליגד?"
לנדאו: "בוא נאמר שאני פעלתי בזה. יידעתי את שותפי בכל דבר ודבר, מי שעמד מול שלומי ומול האנשים בתהליך היה אני".
קידר: "יש עוד דירקטורים ברציו שידעו?"
לנדאו: "יש דירקטורים שיודעו. בוודאי, כן, בהחלט".
קידר: "הכל היה מדווח בדיעבד. הדירקטוריון קיבל דיווח ששילמנו כך וכך לאהרון אביטן, שהיתה פגישה אצל מאיר אברג'יל, שהוחלט ללכת לבוררות?
לנדאו: כן, בדיעבד, בדיוק, נכון".
במהלך העדות הסתבר שלמעשה זאת לא הפעם הראשונה שלנדאו השתמש בשירותיו של אביטן.
קידר: "את אהרון אביטן הכרת כבר קודם".
לנדאו: "כן".
קידר: "הוא פתר לך בעיות בעבר".
לנדאו: "תלוי מה אתה מגדיר בעיות".
קידר: "למשל בעיה עם סעדיה וזאנה".
לנדאו: "וזאנה ניסה לפני כמה שנים באיומים גם כן לבוא בטענות על הפסדים. וזאנה אגב אמר שהוא במצוקה גדולה מאוד שתגרום לו לעשות מעשים לא אחראיים, שהוא הפסיד סכומי עתק ברציו, 400 אלף שקל, שאשתו זרקה אותו מהבית ושלילדים שלו אין מה לאכול. הוא אגב איים עליי שהוא יביא את ילדיו הקטנים אליי הבית וישאיר אותם שם. הוא הגיע עם אח שלו ועם עבריינים, פניתי לאותה חברת שמירה. הוא נשבע לי באמא שלו שזה יישאר בינינו".
קידר: כמה שילמת לו?"
לנדאו: "למיטב זיכרוני, כ־10 אלף שקל".
קידר: "ולמה לא פשוט נפגשת עם אותו מר וזאנה ונתת לו את הכסף?"
לנדאו: "מפני שבפגישות שלי אני כנראה הרבה פחות משכנע מאביטן".
אברג'יל נכנס לתמונה
בסוף שנת 2007 נוצר הקשר הישיר בין יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו, ומאיר אברג'יל. זה התחיל מ"פגישת הג'יפים" בשדרות ח"ן בתל אביב ונמשך בניסיון לפיוס בביתו של אברג'יל בהשתתפות כל הצדדים המעורבים. הפגישה הסתיימה עם המלצה חמה של אנשי העולם התחתון: תלכו לבורר מקצועי, עורך דין.
עם זאת, ההסתבכות החלה בפגישה הראשונה בין לנדאו לאברג'יל: לנדאו מספר, "התקיימה שיחה טלפונית עם מושיאשווילי בזמן שאני ישבתי אצל אהרון אביטן במשרד ברמת החי"ל. לאחר אותה שיחה הדברים רצו מהר. לא היתה לי שליטה, אהרון אמר לי 'בוא ניכנס', אני רוצה שתעשה פגישה עם מישהו. לא אמר לי מי. נכנסנו לג'יפים גדולים ונסענו לשדרות רוקח, ומשם הגיעה שיירה של ג'יפים ויצא משם מאיר אברג'יל. לא הכרתי אותו. הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא יפתור לי את הבעיה, אמרתי לו אני מבקש שלא תפתור לי שום בעיה, אני עובד עם אהרון ואת אהרון אני מכיר ועליו אני סומך.
"אהרון אמר לי, תשאיר דברים כאלה לטיפול שלי, תדע שיצטרכו שם מכובד בשביל להזיז את הסכסוך הזה מהרחוב. הוא שאל אותי מה אני רוצה לעשות, אמרתי לו תראה, אני את שלומי מכיר הרבה שנים. אם יש לשלומי טענה, הכי טוב שיברר אותה בבית משפט. לא בשיטות כאלה. מבחינתי אם העסק יכול לעבור מהרחוב לחדר ישיבות אז אני סמוך ובטוח שהצדק ייצא לאור".
קידר: "איך ידעת את הדרך לבית של אברג'יל?"
לנדאו: "התקשרו אליי בפלאפון והודיעו לי להגיע תוך חצי שעה לכתובת הזאת. לא הרגשתי שם בבית, הרגשתי שהייתי מעדיף בכלל לא להיות בסיטואציה הזאת".
קידר: "מה סוכם באותה פגישה?"
לנדאו: "שהצדדים יסכימו ביניהם על בורר ויפתרו את זה אצל בורר מקצועי. הנציג של שלומי (שוקרון), יחזקאל, ומאיר אברג'יל, שני הג'נטלמנים האלה, ניסו במשך תקופה של חודשיים או יותר למצוא בורר. סוכם ששני האנשים האלה יחפשו בורר. אני הצעתי את דן מרידור למשל, אמרנו שאדם שהיה שר משפטים אי אפשר לומר עליו שקניתי אותו. הצעתי עוד שמות של השורה הראשונה של עולם הבוררויות, שלומי פסל את כולם. שלומי הציע שנלך לרב. אני מיד התנגדתי".
הגרסה של ליגד רוטלוי, יו"ר רציו חיפושי נפט, שופכת אור על הקשר הראשוני עם מאיר אברג'יל.
קידר: "מה הקשר של מאיר אברג'יל לרציו?"
רוטלוי: "אני לא חושב שיש לו. אני שמעתי שמישהו פעם ארגן איזושהי פגישה שיגאל נכח בה, שהוא התנדב או נודב לפתור את המחלוקות עם שלמי".
קידר: "כשאתה אומר הוא, אתה מתכוון למאיר אברג'יל?"
רוטלוי: "כן. היה מפגש, אברג'יל הציע לפתור את המחלוקות. יגאל סירב וזה כל מה שאני יודע".
בהמשך רוטלוי אומר שעשו שימוש בשירותיו של אהרון אביטן "כשבאחד הקידוחים היו לנו צינורות שהיה צריך לשמור עליהם".
קידר: "הוא חברת שמירה?"
רוטלוי: "כן".
קידר: "וחוץ מזה, יש לו התמחות ייחודית בפתרון בעיות או שהוא רק שומר על צינורות?"
רוטלוי: "עבורנו הוא עשה עבודת שמירה".
קידר: "ואותו אהרון אביטן קישר אתכם למאיר אברג'יל?"
רוטלוי: "אני חושב שכן".
קידר: "הפגישה אצל מאיר אברג'יל הסתיימה ברוח טובה?"
רוטלוי: "אין לי מושג. שיהיה ברור שאני לא הייתי בישיבה, אם זה לא ברור".
קידר: "כשיגאל (לנדאו) לקח עליו את נושא הטיפול בהטרדות, איך חשבת שהוא הולך לטפל בזה?"
רוטלוי: "להגיד לך את האמת לא כל כך עניין אותי. אני סומך על יגאל, הוא אומר שהוא לוקח את זה על עצמו, שהוא יטפל בזה, לא חשבתי לעצמי מה הוא הולך לעשות עם זה. חשבתי שיגיש תלונה במשטרה על איומים".
קידר: "כשנודע לך על הפגישה אצל מאיר אברג'יל אמרת ליגאל מה אתה עושה? איך לקחת אותו מול מאיר אברג'יל? איך הגענו לשם? או שאמרת וואלה, יגאל, יישר כוח, תפתור את הבעיה?"
רוטלוי: "בחדר הזה צריך להגיד שאז אני שאלתי קודם כל מי זה מאיר אברג'יל, אולי זה מראה על בורות אבל אני אומר לך שעד אותו יום ראשון לא ידעתי מי זה".
קידר: "וכשאמרת מי זה מאיר אברג'יל התשובה שקיבלת היתה?"
רוטלוי: "קודם כל קיבלתי מבט של אחד שלא בעניינים מיגאל (לנדאו). הוא הוצג כמישהו מהעולם המקביל. מישהו שיש לו את הדרכים שלו לפתור סכסוכים. זו היתה המסקנה שלי מכל מה ששמעתי בסיפורים".
קידר: "מה יגאל אמר לך?"
רוטלוי: "אני לא זוכר... מילים של עולם הפשע. משהו שנתן לי להבין על מה מדובר".
קידר: "ויותר לא שמעתם על אברג'יל?"
רוטלוי: "לא. אני לא שמעתי את השם הזה, מאז אותו יום ראשון לא שמעתי את השם".
הפניה לבורר עו"ד אסף ברם
יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו: "אחרי הפגישה אצל אברג'יל היה שקט חודשיים. לא שמעתי משלומי (שוקרון, הבעלים של 'גלובוס') ו(ממאיר) אברג'יל, ולא מאף אחד. ואז נודע לי מאהרון אביטן שנבחר בורר".
עו"ד אורי קידר, פרקליטו של שלומי שוקרון: "אתה לא יודע כלום על תהליך החיפוש, אתה רק יודע על התוצאה שלו?"
לנדאו: "כן".
הטענות מצד שלומי שוקרון נגד הבורר, עו"ד אסף ברם, הועלו שוב ושוב במהלך הבוררות. שלומי שוקרון טען שאמונו בבורר היה מלכתחילה נמוך בשל העובדה שהוא מונה באופן אישי על ידי מאיר אברג'יל, ולכן טען כי יקשה לעשות צדק במסגרת הליך בוררות זה. לטענתו הבורר דחה בקשות לגיטימיות של גלובוס למשל בקשה לזמן עדים רלוונטיים מאוד לבירור המחלוקת והעדיף את עמדתה של רציו שהתנגדה לאותם עדים, כי תוכן עדותם לא היה נוח לה. במהלך הבוררות הוא הרבה לעלות את חשדותיו ופקפק לגבי אופן המינוי של ברם.
ברם מצדו מצא לנכון להפליג בהסברים על נסיבות מינויו, תוך שהוא מדגיש כי העריך שהפנייה הראשונית אליו נעשתה על דעת שני הצדדים. ברם תיאר את הישיבות שלו עם אברג'יל ויחזקאל: "נקלעתי לסיטואציה, אני אמרתי את זה ואני חוזר על זה, בגלל שלמשרד באו שני אנשים שאני לא הכרתי אותם לפני זה. באמת לא הכרתי, בוודאי לא בפנים ובקישור, והם גם לא הציגו את עצמם. הם אמרו רק כשהם באו להתייעץ בענייני שוק ההון, ושהם הופנו לפה. הם ציינו שמות של משרדי עורכי דין רציניים...הם אמרו יש איזה עניין, דיברו בצורה שאני גם לא מכיר, צורה מאוד נעימה אבל גם כל מיני, אולי קודים, כאלה שלא ידעתי בדיוק. הם אומרים שזו חברה ציבורית שעוסקת בחיפושי נפט, ויש בעלי מניות שהם ביניהם. רוצים לברר כל מיני דברים, עיניינים מקצועיים מאוד מאוד נכבדים.
"שאלתי אותם מי אתם בכלל? אמרו לי: לא, אני חבר של זה, אני חבר של זה, אנחנו לא יכולים לפתור את זה, יותר מדי מסובך. בסוף הם אמרו לי את השמות שלהם. אחרי זה אמרתי להם כמה זה עולה (...) מהצד שלי לא הרגשתי שום דבר לא בסדר, כל הפנייה היתה אליי בשביל לעשות את הדברים על ערוץ חוקי ובסדר.
"יש לי תחושה לא סימפטית, שהבן אדם (שלומי שוקרון, מ"ש) מראש, ואני בכלל לא מדבר על בדיעבד אלא מראש מראש, הצד הזה לא מכבד אפשרות שאולי לא כל מה שהוא אומר ייפסק כנכון, וזו די אפשרות, זה עניין של תחושה. שלומי (שוקרון), יש פה תחושה שאתה מקרין כל הזמן שאם לא יפסקו בצד שלך אז אתה לא במובן של איום, אתה לא מכבד את הכללים. זה דבר מאוד מעליב".
עו"ד קידר: "יש לך סמכויות בתור בורר, תוציא אותו החוצה, תוציא החוצה, תעשה מה שאתה מבין כדי שיהיה הליך מתוקן. בהנחה שאתה פועל לפי כל הכללים, אז אני לא מבין מה הדאגה שלך. אתה חושב שאנחנו נלך אחרי זה לבית המשפט ונגיד הבוררות לא התנהלה לפי חוק הבוררות?"
עו"ד ברם: "זה לא ברמה של דאגה. אני אמרתי את שלי, ואני מצפה שיהיה אמון בבוררות".