בפרקליטות רצו מאסר להנגבי, וינשטיין רצה פחות
הבקשה לגזור על צחי הנגבי מאסר על תנאי וקלון שופכת אור על חילוקי דעות בין הפרקליטות ליועץ המשפטי לממשלה. אלו רצו מאסר בפועל, זה רצה מאסר על תנאי
בקשת הפרקליטות למאסר על תנאי וקלון נגד השר לשעבר צחי הנגבי נולדה בעקבות דיונים ארוכים בפרקליטות המדינה, במהלכם היו גם חילוקי דעות לא קטנים.
פרקליט המדינה, משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אלי אברבנאל והתובעים בתיק סברו כי יש לבקש עונש מאסר בפועל על הנגבי. מנגד, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבר כי יש לאזן ביחס לעונש, בגלל הזמן שחלף מתחילת משפטו של הנגבי ובעקבות העובדה שאם ייגזר עונש מאסר בפועל על הנגבי ובצדו קלון, הנגבי יורחק מהחיים הציבוריים למשך שבע שנים ובכך יסיים את דרכו הפוליטית. אם ייגזר קלון על הנגבי, אך לא יוטל עונש מאסר בפועל - יוכל הנגבי לשוב לחיים הציבוריים כבר בכנסת הבאה.
הדיונים הממושכים בעניין נערכו במעמד בכירי הפרקליטות, ובסופם החליט היועץ לאזן בין הדרישה למאסר לבין הקלון. הוא החליט לבקש לגזור קלון על הנגבי, ויחד עם זאת להסתפק במאסר על תנאי.
כאמור, אם תתקבל בקשת הפרקליטות, הנגבי ייאלץ להתפטר מהכנסת הנוכחית, אולם יוכל להיבחר לכנסת הבאה. בפרקליטות מתכוונים לערער על זיכויו של הנגבי בעבירות של מרמה והפרת אמונים. אם יתקבל הערעור, תוכל הפרקליטות לדרוש אז עונש מאסר בפועל.
לפנייה לכתב/ת 
