גיל הוא לא רק מספר

לאכול, להתפלל, לאהוב. לאהוב את הפורמט, ואת המשחק, ואת ג'ף פרובסט, שליח האל הטוב עלי מסך הטלוויזיה; להתפלל שגם הפעם הקסם יקרה ובמועצות השבט יהיו יותר בליינד-סיידס משיניים חסרות בפה של ראסל; לאכול משהו טעים בזמן שכולם על האי גוועים ברעב פוטוגני.

הכירו את מתמודדי "הישרדות: מבוגרים נגד צעירים". לא פוליטיקלי קורקט

אז נכון, ראסל לא לוהק לעונה ה-21 שצולמה בניקרגואה, ויהיה מי שיראה בזה שינוי גס ופולשני בפורמט, אבל "הישרדות" האמריקאית חוזרת, וההישאבות לריטואל מענגת כמו שרק "מאסט סי טי.וי", טלוויזיה בצפיית חובה בעברית, יכולה להיות.

הפרה הקדושה בדרך למנגל

חבורת הצעירים. אל תהיו בטוחים שמדובר בניצחון בטוח (צילומים: CBS)

נכון שהעולם נוטה להאמין או לפחות לספר לעצמו שגיל הוא כבר לא פקטור, אבל לפחות בבועה של "הישרדות", גיל הוא פקטור ועוד איך. הוא שיחק תפקיד מכריע בעונות הקודמות. ברוב המשימות יש מוטיב פיזי. מתמודדים חלשים, על פי רוב מבוגרים, הודחו לא פעם ראשונים, כי החלישו את השבט. גברים צעירים וחסונים נחשבו למשהו שכדאי לשמור עד האיחוד, ואז הפכו לאיום.

צעירים לרוב עומדים טוב יותר בתנאי רעב, קור, חוסר שינה וראסל. נשים צעירות יכולות לפלרטט. את הפרה הקדושה הזאת מניחה ההפקה על המנגל ומשאירה את המתמודדים לשחוט אותה - או להימעך תחתיה.

המבוגרות שבחבורה. אף מחנה לא מאכזב

מדובר בהשוואה מכלילה ודי מתבקשת, והעריכה בהחלט מעודדת אותה. מי ינצח? חכמת החיים ושיקול הדעת של המבוגרים (מעל 40)? או החוסן הפיזי והאמביציה של הצעירים, היפים וסמוקי הלחיים (מתחת ל-30)?

אף מחנה לא מאכזב. המבוגרים מדליקים אש באופן עצמאי תוך חצי שעה. הצעירים, שאפילו בליטות התחתונים שלהם מטושטשות כדי להגן על הצופים התמימים מפני המיניות המתפרצת שלהם, מחליקים כאפות אחד לשני. היבריס מחכה לפוחזים האלה בפינה עם נבוט, והעריכה מגחיכה אותם ולועגת להם בלי רחמים. המבוגרים, לעומת זאת, נהנים מהילת האנדרדוג, עוד לפני שהזיזו חייל אחד על הלוח.

קורצים כל הדרך אל הגמר

ניצחון של אחד המחנות לא באמת יספק תשובה לשאלה הקיומית בדבר עדיפות המבוגרים על הצעירים או להיפך, אבל בעצם ההגדרה יש משהו מתריס. זה מזכיר קצת את העונה הקודמת, שבשמה, "נבלים נגד גיבורים", הורגשה הקריצה מצד ההפקה, נוכח העדשה דרכה רואים את הסדרה הצופים והמתמודדים עצמם.

קלי קטועת הרגל. הקהל יעריך את נוכחותה

הקריצה הזאת הלכה והעמיקה במהלך העונה: הגיבורים שיחקו משחק מזעזע, ולכן הלכו ונכחדו, בעוד הנבלים לא רק הפגינו אסטרטגיה מוצלחת יותר, אלא לא פעם גם היו מוסריים יותר מהשבט השני. נשאר רק לראות כמה קריצות מחכות לנו בדרך לגמר הפעם.

את החלוקה למבוגרים וצעירים הוליד הליהוק, ולא להיפך. פרובסט מספר שליהוק ארבעה מתמודדים מבוגרים יחסית זרע את הרעיון. הסידור הזה יכתיב ירידה ברמת הפיזיות שדורשים האתגרים (מה שאומר גם פחות אתגרים אלימים ופציעות).

בעקבות שתי העונות האחרונות ומה שההפקה מכנה "ראסל פקטור" (על שם האיש שבפעם הראשונה בתולדות הסדרה מצא פסל חסינות בלי רמז. פעמיים), פסלוני החסינות יוחבאו קצת יותר טוב, והרמזים יהיו ויזואלים, ולא מילוליים כמו בעונות הקודמות.

הכירו את מדליון הכוח

עוד חידוש הוא מדליון הכוח, אלמנט שהתווסף בפרק הראשון ויישאר מן הסתם עד לאיחוד. שבט שיחזיק במדליון הכוח יהנה מיתרון משמעותי באתגרים. השבט יכול לבחור אם להשתמש במדליון או לשמור אותו. הקאץ' - אם השבט מנצל את המדליון, באתגר הבא הוא עובר לשבט השני, שיכול לבחור בין שימוש להחזקה.

שבט הצעירים. המבוגרים הדליקו אש תוך 30 דקות

לפעמים שבטים יעדיפו לא ליהנות מיתרון באתגר, רק כדי למנוע את היתרון הזה מהשבט השני בעתיד. לא ברור אם זה אלמנט שעשוי לשנות את המשחק, אבל איזה הבדל מ"גרזן הכוח הכפול", וזאת הפעם האחרונה שאני משווה בין "הישרדות" לגרסה ההיא.

בין החשודים הרגילים הפעם, אפשר למצוא את קלי, בחורה קטועת רגל מהירך ומטה, והקהל האמריקני יעריך גם את הנוכחות של אחד ממאמני הפוטבול הפופולריים, זוכה הסופרבול והסלבּ ג'ימי ג'ונסון, שמסתובב ומבטיח לכולם שהוא לא פה בשביל המיליון, והוא פשוט ישמח אם מישהו מהשבט שלו ינצח (ד"ש לשפקס); ג'ונסון, צופה קבוע, שנשבע שהוא לא יקלע למלכודת הטייפקאסט של המאמן-המנהיג, אבל שלוש דקות אל תוך התוכנית הוא כבר מנסה לקבוע איפה יוקם המחסה.

למרות שקשה לשרטט 20 דמויות בפרק אחד, אפשר לקבוע שגם החברים של ג'ונסון נראים כמו אנשים שיעשו לנו חשק לעשות ריאליטי צ'ק. בברכת "מי יתן ומישהו יביא את העונה הזאת לארץ", אמן סלה, ולחיי היציאות לדרך.