אילו מהפכות ירוקות מבטיחים לנו בכנסת השנה?

איזה מהפכה החוק יחולל? למעלה מ-20 אחוז מסך כל הפסולת המיוצרת בישראל היא פסולת אריזות. במסגרת החוק, תוטל לראשונה אחריות על היצרנים והיבואנים לאסוף ולמחזר את אריזות המוצרים שלהם. החוק שואף להביא למיחזור 60 אחוז מכלל צנצנות הזכוכית, אריזות הנייר ומיכלי המתכת. הציבור יתבקש להפריד את האריזות מהאשפה הכללית, והיצרנים יחוייבו לעמוד ביעדים כמותיים של האריזות. אי עמידה ביעדים תגרור קנסות שיוטלו על היצרנים.

איפה החוק תקוע? השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקדם את החוק במרץ. ההצעה עברה כבר בקריאה ראשונה ובמושב הקרוב צפויה ועדת הכלכלה לדון בו לקראת קריאה שניה ושלישית. אם הכל יילך כמתוכנן, היישום יתחיל כבר בחודש מרס 2011.

כמה הוא יעלה למשק? עלות החוק מוערכת בכ-200 מליון שקלים בשנה.

איפה אנחנו ביחס לעולם? בישראל ממוחזרים כיום רק כ–13 אחוז מהפסולת בעוד 87 אחוז מועברים להטמנה, תוך גרימת נזקים סביבתיים רבים. בכמה ממדינות אירופה, תמונת המחזור היא הפוכה: 60 עד 80 אחוז מהפסולת מועברת למיחזור וחלק קטן בלבד להטמנה.

הצעת החוק מטילה חובה על כל מבנה חדש להיבנות מראש עם מערכת למיחזור "מים אפורים". הוא גם מאפשר לבתים קיימים לעשות שימוש חוזר ב"מים אפורים" - שימוש שמשרד הבריאות אינו תומך בו. החוק גם מציע מסגרת אכיפה ופיקוח על מערכות אלו על מנת לשמור על בריאות הציבור. היקף המהפכה תלוי בשאלה האם יאפשר החוק שימוש ב"מים אפורים" רק במגזר הציבורי והמוסדי או שמא גם במגזר הפרטי והביתי.

איפה עומד החוק? הצעת החוק, אותה מובילים חברי הכנסת ניצן הורביץ, דב חנין ודוד אזולאי, אושרה בקריאה טרומית והועברה לשולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה. דיונים בנושא צפויים במושב הקרוב של הכנסת.

מה תוקע את החוק? במשרד הבריאות חוששים ששימוש במים שאינם נקיים יגרום לזיהום ופגיעה בבריאות הציבור. לפיכך הם מציבים דרישות וסייגים לפיכך השימוש ב"מים אפורים" יוגבל למגזר הציבורי - עליו ניתן לפקח - ובעסקים טיעוני רישוי בלבד. שימוש בבתים פרטיים לא יזכה לתמיכת משרד הבריאות בשל העדר פיקוח נאות על איכות המים.

כמה הוא יעלה למשק? עדיין לא קיים מודל כלכלי, אבל סביר להניח כי רוב ההוצאות יהיו על חשבון הצרכן שעושה שימוש חוזר מים אפורים, בהנחה כי החיסכון במים לאורך מספר שנים יחזיר את ההוצאות בהתקנות מערכות המיחזור.

איך אנחנו ביחס לעולם? יש מדינות בעולם – אוסטרליה, בריטניה, יפן, גרמניה, חלק ממדינות ארה"ב ועוד - שמאפשרים שימוש חוזר ב"מים אפורים" במגזר הביתי, ואף מעודדים זאת. יש מדינות אחרות כגון קנדה שעדיין נמצאות בשלב הבחינה ובודקות באמצעות פיילוטים אם אפשר לעשות שימוש חוזר במים שכאלה ובאילו תנאים, מבלי לסכן את בריאות הציבור. אנחנו בשלב דומה – יש מספר פיילוטים לבחינת העניין, והדברים מתקדמים מאד לאט.

איפה הוא תקוע? בעקבות התנגדות משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, נערכו תיקונים מפליגים בחוק. הצעת החוק הנוכחית, אשר עברה קריאה ראשונה, קובעת שאסור יהיה לשווק כלל שקיות פלסטיק זולת שקיות שיכללו במפרט אותו יקבע השר להגנת הסביבה. כלומר: המרכיב העיקרי של החוק - חובת התשלום על השימוש בשקיות - הוצאה ממנו ובכך נעקר ממנו ליבו.

יתרה מזאת: המפרט המגדיר אילו שקיות מותר לשווק טרם נוסח. במשך חודשים עוכב החוק עד לגיבוש תקן ישראלי רשמי לשקיות פלסטיק שאמור להיות הבסיס למפרט של השר. התקן לשקיות גובש ופורסם, אך איש אינו מזדרז לקדם את הצעת החוק.

כמה הוא יעלה למשק? בנוסחו הנוכחי העלות למשק איננה משמעותית, אך גם התועלת הסביבתית מוטלת בספק. בנוסח הראשוני הייתה צפויה עלות למשקי בית שלא היו משנים את דרכיהם וחוסכים בשקיות, אולם הניסיון באירלנד לימד שמשפחות רבות הפסיקו כמעט לחלוטין את השימוש בשקיות פלסטיק, וכך נמנעו מתשלום כלשהו. יתר על כן, כספי ההיטל שהוטל באירלנד נאספו בקרן ייעודית שמטרתה עידוד הניקיון ברשות הרבים ומחזור פסולת.

המהפכה תתבטא גם בהטלת האחריות: ראשית, על המזהם, שבחלק גדול מהמקרים הוא גורם מטעם המדינה - צה"ל למשל. האחריות תוטל גם על בעלי הקרקע או המחזיקים בקרקע - גם אם הם לא הגורם המזהם.

למה הוא תקוע? המשרד להגנת הסביבה מעכב את קידום הצעת החוק הפרטית, שנוסחה בסיוע "אדם טבע ודין" בנימוק של הכנת הצעת חוק ממשלתית. בעבר, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת קבע גם שאין להמשיך עם קידום הצעת החוק עד שלא תוגש הצעת החוק הממשלתית.

כמה הוא יעלה למשק? העלויות אדירות כיוון ששיקום קרקע מזוהמת הוא תהליך יקר מאד. הצעת החוק כוללת הקמה של קרן שתמומן בחלקה על ידי המדינה ובחלקה מהיטלים שיוטלו על מזהמי קרקע פוטנציאליים (חברות דלק, תעשיינים העושים שימוש בחומרים מסוכנים וכד'). על סמך הניסיון העולמי, הצעת החוק כוללת גם מנגנון של תמריצים כלכליים לביצוע פעולות וולונטריות לשיקום קרקעות.

איפה אנחנו ביחס לעולם? בפיגור. במדינות מפותחות במערב ישנן כבר במשך שנים רבות תכניות לאומיות להתמודדות עם תופעות זיהום הקרקעות. העובדה שאצלנו הנושא נותר ללא מענה היא שערורייתית, במיוחד עקב המצוקה הגדולה שיש לנו במשאבי קרקע ובמים.