גם במשחקי מחשב אפשר לצפות כמו בספורט

לפני כחצי שנה התחילה להסתובב בעולם גרסת הבטא של סטארקרפט 2. אחרי שהמשחק הראשון הפך לתופעה היסטרית בדרום קוריאה, שם צופים בליגת המשחקים מליוני קוריאנים נלהבים, באחד מערוצי הטלוויזיה המוקדשים למשחק, נראה שגם האמריקאים למדו שאולי יש מי שרוצה לצפות במשחקים ולא רק לשחק אותם. כך, חמושים בגישה לבטא ובהיכרות מעמיקה עם המשחק, עלו על גלי היוטיוב שני ערוצים חדשים: HuskyStarcraft ו- HDStarcraft.

חצי שנה מאוחר יותר, שני השדרנים מככבים במצעדים של יוטיוב: הערוצים הנצפים ביותר לפחות פעם בשבוע, בין חמשת המקומות הראשונים במספר המנויים בכל הזמנים באתר, ושלל מצעדים אחרים. בהמשך שיתפו שני המיני-סלבים החדשים פעולה, והקימו את האתר StarcraftArena.net, שמספק, מלבד כל הסרטונים של שני השדרנים, פרטים על טורנירים ותחרויות שונות, וקהילה לשחקני סטארקרפט אמריקאיים.

התוצאה היא שמדובר כאן בגרסה החנונית של צפייה בכדורגל, רק בלי דני נוימן. או בעצם כמו לצפות בפוטבול, כי המשחק הזה הרבה יותר מורכב מכל משחק כדור. מי שצופה במשחקי סטארקרפט מגלה עולם מורכב של הרבה יחידות שצריך להבין מה הן עושות, טקטיקות מיוחדות (חלקן עם שמות מגניבים וחלקן פחות), שחקנים שאוהבים אסטרטגיות מסויימות ושחקנים שאוהבים לקלל את היריבים שלהם ולברוח כשהם מפסידים.

כשמשלבים את המורכבות הזו עם אנשים שיודעים על מה הם מדברים (ואפילו מצליחים לחזות פעולות של השחקנים לפני שהן מתרחשות), שיודעים לעשות קצת הומור, ומעלים סרטונים ב-1080p, מקבלים משחקים שצופים בהם בין 200 ל-400 אלף צופים מרחבי העולם. עדיין לא הטלוויזיה הקוריאנית, אבל מאוד מרשים.

ההשפעה של שני השדרנים על קהילת הסטארקרפט הבינלאומית היא מרשימה למדי. אחד השדרנים, Husky, מצא את עצמו עם קהילת מעריצים ענקית, ששולחת לו פאנפיקים על דמויות שהוא המציא תוך כדי שקריין משחק אחרי לילה בלי שינה. שגיאה שלו באיות שמה של אסטרטגיה הפכה למטבע לשון בין המעריצים. וכמובן, שני השדרנים מוצאים את עצמם מוזמנים לאירועי סטארקרפט במקומות שונים כדי לקריין בזמן אמת משחקי ליגה. ואת כל זה, יש לציין, הם עושים למרות שהם בעצמם שחקנים סבירים בלבד.

מה שמדהים בכל הסיפור הוא שזו הפעם הראשונה שיש הצלחה כזו לצפייה במשחקים במדינה שלא נמצאת במזרח אסיה. גם האמריקאים התלהבו מאד מהסצנה הקוריאנית, אבל אף פעם לא ממש האמינו שיכולה להימצא מקבילה (גם אם הרבה פחות מטורפת) ממש בחצר האחורית שלהם. לא ברור בדיוק מאיפה מגיעים מאות אלפי צופים קבועים במשחקים מוקלטים, אבל זה פותח הרבה אפשרויות – יכול להיות שלצפות במשחקים זה משהו שמתאים גם למי שלא משחק בהם? יכול להיות שזה הפתח למיינסטרימיזציה של התחום? יכול להיות שנסללת כאן הדרך לערוץ טלוויזיה חדש בארצות הברית?

לא ברור לאן בדיוק זה יכול להתפתח, אבל בינתיים – שני השדרנים האלה, שעושים את עבודתם בהתנדבות, מצליחים להציב רף מקצועי וגבוה לתחום שעד כה היה כמעט ולא קיים. יכול להיות שעד כה, הסיבה היחידה שדברים כאלה לא עבדו היא בגלל שלא היה להם את חוסר השינה, ההומור ההזוי, וכמובן, הבנת המשחק המעמיקה של השדרנים החדשים, ואולי שניהם הם פורצי הדרך שישנו את המצב. ומי יודע – אולי כמו כל דבר שמצליח בארצות הברית, בסופו של דבר זה יגיע לפה, וגם בישראל נוכל לראות גיימרים מקצועיים שאנשים נהנים לצפות בהם.

מה אתם חושבים? האם הייתם יושבים מול הטלוויזיה עם חברים כדי לראות משחק מחשב? טקבקו ותהנו.