בג"ץ למדינה: למה פוטרים חרדים מלימודי ליבה?
בצו על תנאי הורה בג"ץ לנמק מדוע לא יבוטל החוק המאפשר למודות חרדיים להימנע מלימודי מתמטיקה, אנגלית ומדעים. העתירה תידון בהרכב מורחב של 9 שופטים
למה חרדים פטורים מלימוד המקצועות הבסיסיים וההכרחיים להשתלבות בשוק העבודה? זו השאלה שמבקש לברר בג"ץ, ודורש מהמדינה להשיב עליה - במסגרת עתירה שהוגשה נגד הכנסת ומשרד החינוך.
צו על תנאי שהוצא היום (א') נדרשת המדינה לנמק מדוע לא ייקבע כי החוק הפוטר מלימודי ליבה בטל, או לחילופין לנמק מדוע לא ייקבע שהחוק אינו פוטר את המדינה מלאכוף את תוכנית לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדיים (המוסדות המוגדרים "תרבותיים-ייחודיים"). בנוסף קבע בית המשפט, שהדיון בעתירה ייערך בהרכב מורחב וחריג יחסית של 9 שופטים.
לפני מספר חודשים הגיש ד"ר רענן הר-זהב, בשם הפרופסורים אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן ואלעזר שטרן, עתירה בה דרשו לבטל את החוק מ-2008, שקבע, לראשונה בתולדות המדינה, כי מוסדות חינוך חרדיים מכיתות ט' ואילך לבנים (ישיבות קטנות) יהיו פטורים מתוכנית הלימודים הבסיסית במערכת החינוך הנקראת "תוכנית ליבה", ואשר מחייבת את כל תלמידי ישראל.
תוכנית הליבה היא תוכנית לימודים בסיסית הכוללת לימודי עברית (שפת אם), מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, היסטוריה, ספרות וגאוגרפיה. בהתאם לחוק, כ-23 אלף תלמידים חרדים פטורים מלימודי הליבה.
בעתירה הוסבר, בין היתר, כי החוק הפוטר מלימודי ליבה הוא תקדימי במובן הרע, וגם יוצר מציאות שאינה קיימת באף קהילה חרדית מחוץ לישראל. העותרים טענו שיש לבטלו משום שהוא פוגע בזכויות היסוד של הילדים להשתלב בחברה והוא בלתי חוקתי. בנוסף התבקש בית המשפט לבטל את האפשרות לתקצב מוסדות שאינם מקיימים את לימודי הליבה.
השופטים: לאפשר לכנסת להכריע
בפרקליטות טענו, לעומת זאת, כי מדובר בהסדר חברתי מיום קום המדינה וכי דגם הישיבה הליטאית הוקם לפני 200 שנה.
לדבריהם, דגם זה משמש "כטריז בפני המודרניות ואיומי ההשכלה", וכי תבניתו מושתתת על חסינות בפני לימודי חול כלשהם. בפרקליטות ציינו עוד, כי כבר נקבע כי מוסדות שאינם מקיימים את תכנית הליבה בהיקף בו עליהם לקיים אותה, יופחת תקציבם בהתאם וכי משרד החינוך אף נקט בהפסקת כל תיקצוב ממקור נוסף מעבר לחוק בעניינן של הישיבות הקטנות.
הפרקליטות גם באה בטענות לעותרים ותהתה מדוע הוגשה העתירה כמעט שנתיים לאחר שהתקבל החוק. "נקודת המוצא בהתמודדות מושכלת עם הסוגיה המוצפת בעתירה הינה נקודת מוצא מכבדת כבוד כלפי השונה וכלפי המטען ההיסטורי שעומסת סוגית החינוך החרדי על כתפיה, והתובנה כי הדרך
הקצרה היא בסופו של יום הדרך הארוכה", ציינו בפרקליטות בתשובתם לעתירה, "מדובר בהסדר חברתי שימיו מימי קום המדינה, ואף קודם לכן, הנתפס כקריטי בעיני המגזר החרדי וכי הוא יסוד מכונן באתוס ובזיכרון הקולקטיבי החרדי".
הפרקליטות ציינה עוד כי בחודש יולי הוגשה הצעת חוק שכותרת "הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך", המבקשת לבטל את החוק השנוי במחלוקת ולהתנות את המימון הציבורי בלימודי יסוד. תקופת ההנחה של החוק צפויה להסתיים עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, ובפרקליטות ציינו כי מן הראוי לאפשר את "מיצוי הנתיב הפרלמנטרי בנושא זה".
השופטים הסכימו עם טענה זו וציינו בהחלטתם כי "נוכח מורכבות הנושאים הנדונים בעתירה, אנו סבורים שיש מקום לאפשר לכנסת לקיים את ההליך שהחל סמוך לאחר הגשת העתירה".
לפנייה לכתב/ת 
