יום הדין לעבריינים במדים: "רק שיחזרו למשטרה"
היום יכריע בית המשפט העליון בערעור שהגישו ארבעת השוטרים מנהריה. "כל הדרך היינו אופטימיים", אמר אחד המורשעים, שנשלחו לשנת מאסר בפועל. מקורביהם: "הם מוכנים להכל - העיקר שיחזרו למשטרה"
"אנחנו אופטימיים. לאורך כל הדרך היינו אופטימיים ואני מקווה שבית המשפט העליון יקבל את העמדה שלנו". כך אמר אמש (יום א') אחד השוטרים מנהריה שהורשעו בהנחת מטעני חבלה מתחת לרכבו ובבית אחיינו של העבריין מיכאל מור. הבוקר אמור בית המשפט העליון להכריע בערעורם של השוטרים, שנידונו בבית המשפט המחוזי בחיפה לשנת מאסר בפועל.
את הערב שלפני ההחלטה הגורלית העדיפו הארבעה - קצין הבילוש יניב אשור והבלשים אלדד חדד, רמי מוסא ויוסי לוי - לבלות עם בני משפחותיהם. אחד ממקורביהם אמר כי הם מקווים שבית המשפט העליון יפסוק לטובתם, "למרות שראה רק חלק זעיר מהחומר שהוצג בפני בית המשפט המחוזי". לדבריו, "לא משנה מה בית המשפט יחליט, הם מוכנים אפילו לשבת במאסר של שנתיים, אבל מה שחשוב להם הוא שבסופו של דבר יוכלו לחזור ולשרת במשטרה".
הנאשמים במעמד גזר הדין (צילום ארכיון: חגי אהרון)
חברו של אחד השוטרים האחרים הזכיר את תרומתם הרבה לארגון בו שירתו ולציבור הרחב: "אסור לשכוח לרגע את התרומה שלהם לאורך שירותם. כל אחד מהם שילם ומשלם עדיין את המחיר האישי על האירוע שעליו הם נשפטו. אנחנו מקווים כי עונשם יומתק. לצד הפגיעה בשירותם, יש גם את הנזק שנגרם למשפחות שלצדם, שעוברות ימים ולילות קשים של סבל נפשי".
החבר התייחס גם להחלטת הפרקליטות להיענות להמלצת בית המשפט - למשוך את ערעורה על קולת העונש, וציין כי הוא מקווה ש"הדבר מרמז על נכונות בית המשפט להיות אוזן קשבת, ולראות לנגד עיניו את כל מה שקרה וגרם לאותו אירוע, ולהעמידו לצד פעילותם עד אותו זמן - ועל זה יכולים להעיד גם מפקדיהם וגם פקודיהם".
השוטרים בבית המשפט: דמנו הותר
פרשת "עבריינים במדים" התפוצצה ברעש אדיר בחודש נובמבר 2007. בעקבות הלשנה של רכז מודיעין שנחקר בפרשיות אחרות, גילתה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, כי מה שהיה נראה כעוד ניסיון לחיסול חשבונות בעולם התחתון בנהריה, היה למעשה נקמה של בלשים וקצין בעבריין מיכאל מור שאיים על חייהם.
אחד מהשוטרים שהיו מעורבים בפרשה הסכים לשמש עד מדינה ואילו אחר הודה במיוחס לו, וכך ביססו החוקרים את התיק. ארבעת השוטרים ואזרח שסיפק להם את אמצעי החבלה, הואשמו בכך שלאחר השלכת רימון לעבר ביתו של הבלש חדד, בחודש אוקטובר 2006, החליטו לנקום במור ואנשיו.
כשבועיים לאחר השלכת הרימון, הכינו השוטרים שני מטעני חבלה והניחו אותם מתחת לרכבו של מור, וסמוך לחלון דירה השייכת לו, בה התגורר בן אחותו, שנחשב "חייל" של מור. מטען זה התפוצץ, אך איש לא נפגע. בעקבות האירוע בדק מור את רכבו וגילה את המטען השני – שפורק.
השוטרים טענו כי פעלו מתוך הגנה עצמית, בשל איום מתמיד על חייהם. במהלך המשפט התברר כי בהשלכת הרימון לביתו של הבלש לא היה די, ובידי הנאשמים היה מידע כי העבריינים מתכוונים לדרוס את אחד הבלשים. עוד עלה במהלך המשפט כי הבלשים הרגישו שהם מופקרים על-ידי מפקדיהם לנוכח איומיהם של מור ואנשיו, וחשו שדמם הותר. לטענתם, אף הגיע לידיהם מידע כי מור הפעיל "חפרפרת" שהעביר לו מידע על מהלכי המשטרה.
בחודש יולי 2009, הורשעו השוטרים שהיו מעורבים בפרשה, ואילו האזרח שהואשם עמם זוכה. השופטים דחו את הטענה להגנה עצמית, אולם התייחסו לעדויות החמורות שעלו
במהלך המשפט: "נראה כי התמונה המצטיירת לאחר שמיעת הנאשמים ועדים אחרים הינה תמונה בעייתית של תפקוד המשטרה בנהריה, כאשר לא ניתן מענה הולם לפעילות עבריינית חריגה כלפי אנשי משטרה ואנשי ציבור... במבחן התוצאה מדובר בכישלון מערכתי", קבעו.
שלושה חודשים לאחר הכרעת הדין, קבע בית המשפט המחוזי כי יישלחו לשנת מאסר בפועל. גזר הדין ניתן ברוב של שני שופטים, מול עמדת אב בית הדין, השופט יוסף אלרון, שגרס כי להחמיר עם הארבעה ולגזור עליהם שלוש שנות מאסר.
הארבעה ערערו לבית המשפט העליון, ומנגד ערערה גם המדינה, בטענה שהעונש קל מדי. בדיון שנערך בחודש יולי השנה – ובעקבות המלצת הרכב השופטים – משכה המדינה את ערעורה.
לפנייה לכתב/ת 
