הרב עובדיה בן 90: "לא מקלל, זועק ומוכיח"
גדול הדור החרדי-ספרדי חוגג יום הולדת ובן טיפוחיו, הרב הראשי עמאר, מספר ל-ynet על הבקיאות הנדירה שלו בהלכה - "לא מאבד טיפה", מעריץ אותו על המהפכה - "גרם למאות אלפים לקבל על עצמם פסיקה ספרדית", והאמירות השנויות במחלוקת? "מי שמכיר את יהודי עיראק מבין שלא מדובר בקללות"
"אני מוכן לדבר על מרן, אבל לא בגלל היום-הולדת", מבהיר הרב הראשי שלמה עמאר, רגע אחרי שהשתכנע לספר על מורו ורבו, הרב עובדיה יוסף. לגדול הדור החרדי-ספרדי ימלאו מחר (ב', י"ב בתשרי) 90 שנה, אבל רבנים כנראה לא חוגגים יומולדת - אפילו לא עגול. בעצם כן: "אפשר להודות לה' על עוד שנה של עמל בתורה ועבודת ה', על זה שממשיכים להיות דבוקים בקדוש ברוך הוא, שכל הימים והשנים מלאים במצוות".
הוא נחשב לבן טיפוחים ומקורב, אבל בשיחה עם ynet מגמד את עצמו הרב עמאר כאחרון התלמידים ומפגין הערצה גדולה כלפי רבו וביטול מוחלט ביחס אליו. הרב הראשי מתאר בהתלהבות תלמיד חכם שקדן וחריף שלא מפסיק לעמול בתורה, ולעתים נדמה כאילו זה עתה פגש בו לראשונה.
- "המורים החילונים הם חמורים"
- "אשה יכולה לכהן כראש ממשלה"
- "שרי ש"ס כולם צדיקים ונאמנים"
- "בארץ - הפסיקה הספרדית קובעת"
- תרנגול כפרות? גם הרב עובדיה מסתייג
- "התלמיד מעשן? תן לו סטירה"
- על ארה"ב: "לא עבדים שלהם"
- "המשיח יפסוק כמו הספרדים"
- "שאבו מאזן והפלסטינים ימותו"
- "מייחל לשלום עם שכנינו"
"הוא הצליח למלא את ימיו ולילותיו בשקידה שאין לה דוגמה בעולם", מעיד הרב עמאר, "זה דברים ברמה שלא רואים". לדבריו, אין מדובר רק ברמת בקיאות נדירה בש"ס ובפוסקים, כפי שנהוג לחשוב, אלא גם - ובעיקר - ב"חריפות הלכתית אמיתית ונקייה שאין בלתה". עוד הסביר כי הידע העצום של הרב יוסף בולט יותר לעין כל ולכן הוא נחשב בטעות בעיקר ל"סיני" (בקיא) ופחות ל"עוקר הרים" (חריף), אף ששתי ההגדרות מאפיינות אותו היטב.
על הזיכרון אומר הרב הראשי: "אין מי שיתחרה איתו, גם בלימוד – גמרות, ירושלמי, ראשונים, אחרונים וחכמי השו"ת כולם, וגם ב'ענייני עולם'. הוא לא מאבד שום טיפה". רק הסבר אחד נמצא לתופעה: "הקדוש ברוך הוא ראה את עוני הדור ושלח נשמה גבוהה ומיוחדת במינה מהדורות הקודמים כדי להחיות את הדור ולהאיר את עיני חכמים ועיני עם ישראל".
הקאמבק של פסיקת ה"בית יוסף"
על פי הרב עמאר, רבו עמד במשימתו העיקרית "להחזיר עטרה ליושנה" בתחום ההלכתי, כאשר גרם למאות אלפי בני אדם בארץ ישראל לקבל על עצמם את פסיקת ה"בית יוסף", כלומר לנהוג על פי ספר "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. "זו מהפכה. אף פעם לא הייתה מלחמה כזו לקיים את דבריו. מרן 'בית יוסף' כאילו חזר כדי להעמיד את דבריו שנחלשו עם השנים ולקיימם".הרב הראשי מציין פסקי הלכה ספציפיים של הרב עובדיה עצמו שגרמו לציבור גדול מאוד לשנות את אורחות חייו, כמו האיסור לחבוש פאה והחובה לאכול בשר "חלק" בלבד. על גישתו לפיה "כוח דהיתרא עדיף" אמר: "איפה שנראה לו שצריך להחמיר הוא יוצא בכל הכוח, אבל אם יש מקום להקל לאחרים
גדול הדור החרדי-ספרדי השפיע רבות גם על פוסקים אחרים בני זמננו. לדברי הרב הראשי, יש מהם שהתנו כל פסיקה שלהם בהסכמתו, ולעיתים נאלצו בשל כך לחזור בהם ולתקנן. אחרים – כעמאר עצמו – קיבלו ממנו גיבוי שבלעדיו לא היו מסתדרים. "יש דברים שאין לנו עוז אלמלא התמיכה שלו. מאיפה יש לי הכוח לפסוק? הוא מחזק, נותן אומץ, מגבה ומעודד את צעירי הצאן".
הרב עמאר מסכם כי בדורות האחרונים לא היה אח ורע לתופעה כזו, בה פסקיו וספריו של אדם יימצאו כמעט בכל בית כנסת בעולם, מכל החוגים, וגם באוניברסיטאות. אבל יש גם כאלה שלא נותנים למרן את הכבוד הראוי – כנראה מהכיוון החרדי-אשכנזי – והם "ניסו ומנסים לעמעמם ולמעט את זה בכל מיני טענות שווא ומדוחים".
אז מה לענק רוח שכזה בהנהגת תנועה פוליטית? "העולם הזה רחוק ממנו כמזרח ומערב. הוא רק ראה בזה מנוף לזיכוי הרבים", אומר הרב הראשי. לדבריו, "כשהיו עיכובים עלה בדעתו להקים את ש"ס כדי לבנות עוד תלמודי תורה - לא רק בבני ברק ובירושלים, אלא גם בערי השדה ובכל מקום, לעזור לישיבות ולמנוע הצפה של הארץ בנבלות וטריפות באמצעות החוק". לדבריו, "ברור כשמש שהכל היה כדי להגדיל תורה ולהאדירה".
מעורבותו בנושאים מדיניים, מזכיר עמאר, הייתה גם לפני שקמה המפלגה. "גם אלה שאלות הלכתיות, וכמו בכל הסוגיות האחרות, גם בהן הוא היה מלבן ומברר את העניין עד הסוף".
היעדרות בדקה ה-90
כן, יש פן נוסף בהנהגתו של הרב יוסף. משנה במסכת אבות קובעת כי "בן תשעים לָשׁוּחַ", ואחד ההסברים לכך הוא שבגיל זה עיקר כוחו של האדם הוא בשיחה. איש לא ייקח לרב עובדיה את היכולת הרטורית המופלאה, שהרי ידוע שכוחו (ויהיו שיאמרו חולשתו) בדיבורו, אלא שדווקא אתמול התבטל במפתיע שיעורו השבועי – זה שהוא מקפיד למסור גם בשלג או כשעדיין לא החלים לגמרי מניתוח שעבר.ההיעדרות הסמלית כל כך, רגע לפני ה-90, מהמפגש הקבוע שנועד לו אתמול עם התקשורת וההמון, הייתה כנראה מקרית, אבל יש בה אולי גם מסר ברור: הרב עובדיה זה ממש לא רק דרשת מוצ"ש.
על ההתבטאויות השנויות במחלוקת במהלך השיעור ההלכתי אומר הרב עמאר כי חלקן
הגדול מבוססות על דברי תורה מפורשים שהציבור הכללי אינו מכיר. "כשהרב אומר שאם מחללים שבת או עושים משהו אחר יקרה כך וכך, זה לא קללות. הוא רק מזהיר, כמו אבא שרואה את הבן שלו מתעסק עם חוטי חשמל וצועק שיקרה אסון". לדבריו, בספר דברים ניתן למצוא תוכחות חריפות בהרבה מהקב"ה לעם ישראל, והן נכתבו "ברוב אהבתו אותנו".
ומה לגבי אבו-מאזן ויוסי שריד? "מי שמכיר את המנטאליות של זקני יהודי עיראק, מבין שלא מדובר בקללות. קשה לאדם מתרבות אחרת להבין את זה, אבל הרב מכיר את שומעי לקחו. לפעמים אומרים לציבור שלא ילך אחרי מנהיג מסוים, אז עושים את זה בצורה חריפה בלי להתכוון לזה. אבל למה לוקחים מתוך דרשה שלמה כמה מילים וצובעים אותן כך? זה מה שמצאו מאלפי ורבבות שיחות של מרן שמלאות בדברי תורה?"
לפנייה לכתב/ת 
