אין כניסה למתנחלים: הולנד היא רק ההתחלה?

ביטול משלחת ראשי הרשויות מישראל להולנד בשל הכללת מנהיגים מקומיים מהשטחים, אינו הצעד האירופי הראשון שמדגיש את היחס הנוקשה לישראל - ומגיע דווקא ממדינה שבעבר נודעה כידידה מסורתית. האם זו פעולה בודדת של ארגון מוניציפלי מקביל, או עוד רמז לצעדים נגד ירושלים שרק יחריפו מכיוון האיחוד האירופי?

סמנכ"ל ארגון מרכזי השלטון ההולנדי, ארתור ויגרס, אמר בשיחה עם ynet שההחלטה על "השהיית" הביקור ננקטה באופן עצמאי. "אכן התייעצנו עם משרד החוץ ההולנדי בנושא, אך ההחלטה נלקחה באופן עצמאי על ידינו ב-V&G (הארגון המקביל למרכז השלטון המקומי - ב.פ). בנושאים מסוג זה איננו סומכים על החלטות הממשל או משרד החוץ שלנו, זוהי החלטה הנמצאת בתחום אחריותנו. אנו קובעים עם מי אנו נפגשים ולמי אנו עורכים סיורים לימודיים".

ויגרס ביקש להדגיש ש"לא אמרנו שהמשלחת איננה רצויה, או שאנו לא מעוניינים כלל לארגן סיור לימודי למשלחת, אלא שכיוון שגילינו באופן עקיף כי הרכב המשלחת שנוי במחלוקת, איננו מעוניינים לארגן סיור לימודי כרגע - כל עוד ההרכב נשאר בעינו".

עם זאת, לפי המומחה לאיחוד האירופי, ד"ר שרון פרדו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ביטול משלחת אחת מעיד על תהליך רחב יותר. "צריך להסתכל על הקונטקסט של יחסי אירופה-ישראל. בשנה האחרונה התקבלה החלטה בבית המשפט האירופי לצדק בלוקסמבורג בנושא כלכלי לכאורה, אך בעל משמעויות פוליטיות ומשפטיות ארוכות טווח".

הוא מתכוונת לפסיקה כי ייצוא ישראלי מהשטחים שמעבר לקו הירוק אינו עונה על הקריטריונים והדרישות של הסכם הסחר בין ישראל לאירופה, ולכן לא יוכל להיכנס ללא מסים. כלומר, כל מה שמגודל מעבר לקו הירוק אינו נחשב למגודל בישראל ולכן ההסכם לא חל עליו.

מחאה נגד גדר ההפרדה, המשווה אותה לחומת ברלין (צילום: AFP)  

"להחלטה זו השפעה קריטית על כל ההתנהלות העתידית של ישראל אל מול האיחוד. בעצם אנו רואים הכשרה של החלטה פוליטית בדרג משפטי. מבחינת האיחוד, פסק הדין הזה כפה את גבולות 1967 על ישראל. לאור פסיקת בית המשפט יהיה יישום קפדני יותר של הדברים האלו בכל פורום אפשרי. יש להבין שזה היה הליך הכרעה תקדימית. זו החלטה קריטית שמוציאה לפועל את הרצון האירופי שלא להכיר בישראל של מחוץ ל 67".

עמדה משותפת - יש דבר כזה?

ד"ר עמנואל נבון, מומחה לאיחוד האירופי מאוניברסיטת תל אביב, מבקש להרגיע. "כרגע זו התבטאות של מדינה אחת. אך עמדת הולנד אינה יכולה לשקף את מדיניות האיחוד, כי למעשה אין עמדה משותפת של האיחוד בנושאי מדיניות חוץ וביטחון".

נבון מציין במיוחד את מזרח אירופה. "למדינות במזרח אירופה יש עמדות הרבה יותר פרו ישראליות. רק שבוע שעבר הצטרף נשיא צ'כיה לשעבר, וצלב הבל, ליוזמה של ראש ממשלת ספרד לשעבר, חוזה מריה אסנאר, שהקים ארגון המספק תמיכה בינלאומית לישראל. כך יש דעות שונות לגבי ישראל והסכסוך. יש מנהיגים הרבה יותר פרו ישראלים כמו סילביו ברלוסקוני, ניקולא סרקוזי, דיוויד קמרון ואנגלה מרקל".

כך שעמדת הולנד, לדבריו, "שבעבר הייתה המדינה האירופית הכי פרו-ישראלית בתוך האיחוד, אינה משקפת את עמדת המדינות האחרות בתוך האיחוד".

הפגנה בלונדון נגד ישראל בעקבות המשט (צילום: באדיבות שגרירות ישראל)

עם זאת, עדיין נראה כי מאז המשט לעזה, ישראל נתקלת ביחס חם הרבה פחות מצד מדינות באירופה. יש לזכור כי הסיור הראשוני של ראשי המועצות תוכנן בכלל לספרד, אך זו ביטלה אותו בעקבות אירועי המשט. "תמיד היו לנו יחסים מתוחים עם ספרד" מסביר ד"ר נבון, "יש לזכור כי רק בסוף שנות ה-80' ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים איתם. היום בספרד יש ממשלה סוציאליסטית. מפלגות סוציאליסטיות באופן היסטורי בדרך כלל יותר פרו-פלסטיניות".

"מאזן הכוחות לטובתנו"

שלט בחברון הקורא להחרים מוצרים מההתנחלויות (צילום: AFP) 

למרות שהאמריקנים התיישרו עם הקו האירופי הקודם, ד"ר נבון אינו סבור שנראה עקב כך מדיניות אירופית קשוחה יותר כלפי ישראל. "הם לא הולכים להחריף את הקו כי ישנם מנהיגים חזקים לטובתנו באיחוד, מאזן הכוחות לטובתנו", הוא חוזר ואומר.

ד"ר פרדו דווקא סבור שיש לישראל סיבה לדאגה.

 "יש כאן פער ערכי בין שתי חברות ואף אופי מנוגד להתנהלות של מדינת ישראל. מצבה של ישראל קשה מאוד באירופה. היא לא נתפסת כלגיטימית כל עוד היא כובשת. הולנד זו מדינה מכוננת של האיחוד, וזו החלטה שעומדת בקנה אחד ומשקפת מהימנה את השקפת הציבור באירופה כלפי הכיבוש הבלתי צודק בעיניהם.

"אני לא מסתכל על הפוליטיקאים אלא על עמי אירופה", הוא מוסיף. "הם תופסים את ישראל כמדינה אלימה וכובשת שאינה מעוניינת בתהליך השלום. מנהיגים חייבים בסופו של יום להיות קשובים לרצון העם שלהם".