למה הומו לא צריך להיות אבא, בתשע מילים

בחודש שעבר ניצלתי את זכותי כאזרח במדינה והפניתי לחברי הכנסת (מלבד החרדים) מכתבים, ובהם שאלה פשוטה: האם אתם מכירים בזכותם של זוגות חד-מיניים להיות הורים, ואם כן - כיצד הם מתכוונים לפעול בנדון בכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותם.

השאלה לא היתה סתם הקנטה: בקרוב תעלה במשכן הצעת חוק של חבר הכנסת (הדתי) עתניאל שנלר (קדימה), שאמורה להקל על אימוץ במשפחות חד-מיניות, ומצאתי לנכון לנסות ולברר לאן נושבת הרוח.

הממצאים היו מעניינים. גיליתי שאף שהורות הומוסקסואלית מעסיקה נתח נכבד מאוכלוסיית המדינה - חברי הקהילה, בני משפחותיהם ותומכים הטרוסקסואלים - לא תמיד קל להבין מה העמדה של נבחרינו בנוגע אליה. להלן עיקרי תוצאות המשאל.

34 ח"כיות וח"כים ענו לי, מתוך 78 להם שלחתי את שאלתי (כ-42 אחוז משיבים). המפלגה עם אחוז המשיבים הגבוה ביותר - 100% - היתה... הבית היהודי. כל שלושת חבריה ענו בשלילה. בבית היהודי אין, כנראה, חדר עבור משפחתי לעתיד.

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הציג את מדיניות הדיור של המפלגה שלו במופת של תמציתיות, כשהשיב: "בעיניי זו לא מטרה ראויה, ולכן לא אתמוך בה". עד מהרה גיליתי שמענה בתשע מילים הוא סטנדרט בקרב חברי כנסת.

גם ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) הביעה שלילה מוחלטת באותו סגנון ספרטני המצטיין בחסכנות, יעילות ונחישות.

חבר אחר באיחוד הלאומי, אריה אלדד, מצא הסבר מקורי במיוחד להחלטתו. לדבריו, הוא אינו יכול להתגייס למטרה הזו משום שתמיכה בנושא החד-מיני תפגע במאמציו למנוע הקמת מדינה פלסטינאית - ו"לשם כך נבחר".

שיעור המשיבים הנמוך ביותר היה דווקא במפלגה שהבטיחה להילחם בכל כוחה במונופול הרבנות - ישראל ביתנו. רק אחת מתוך 15 חברי הסיעה הואילה לענות. מדובר בח"כ ליה שמטוב, שזכתה לאחרונה בתואר המפוקפק "שיאנית ההוצאות על קשר עם הבוחר". האמת, היא דווקא לא כל-כך תמכה בניסיון שלי ליצור איתה קשר. את רוב תשובתה הקדישה לנזיפה בי על שהעזתי לבקש ממנה תגובה באופן אישי. בשאר המכתב הסבירה מדוע היא לא יכולה לענות לי במה היא תומכת. “חברי הכנסת קשורים בהסכמים שנערכו בין המפלגות השונות", הסבירה.

התנחמתי בכך שהח"כית שמטוב הקפידה לפחות למען את תשובתה למי שאכן שלח לה את הפנייה. שלושה מהח"כים שפניתי אליהם - ואולי היו אלה דווקא עוזריהם הפלמנטריים - התבלבלו כל-כך, כנראה, מהשאלה הפשוטה שהפנה אליהם האזרח ברק, עד שמצאו לנכון להחליף את שמו בתשובתם.

גם חברי מפלגת העבודה גילו משמעת קואליציונית חזקה במיוחד: כל המשיבים הצהירו חגיגית כי ישמחו מאוד לתמוך בחקיקה כזו - כל עוד תהיה מותרת במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שאותם הם ממש לא מסוגלים להפר. הגדיל לעשות ח"כ ראלב מג'אדלה, שאפילו לא מחזיק בדעה משלו בנושא. "הוא יצביע על פי עמדת הקואליציה", הסביר לי עוזרו הפרלמנטרי.

זה הזמן להשפיע

ומה לגבי המפלגות הגדולות? נטולי שיקולים קואליציוניים, התגלו חברי קדימה כאבירי זכויות האדם. אמנם רק 40 אחוזים מהם ענו, אך כמעט כל המשיבים הבטיחו תמיכה.

לעומת עמדתם הצלולה, את האג'נדה של הליכוד קשה יותר להבין. רק חמישה מחברי סיעת השלטון הגיבו. רובם ענו בצורה לקונית והותירו אותי אובד עצות: האם יתמכו או לא? ניסוחים מעורפלים כמו ”לדעתי, צריך למנוע אפליה מכל אדם באופן כללי" בלבלו אותי והשאירו אותי עם השאלה: איך תצביעו, באופן פרטי? לאל הפתרונים. בעצם, על האל יש כבר מפלגות אחרות שלקחו בעלות.

והמפלגות הערביות? נראה שיש מאבקים שלא נוגעים להן. דווקא לנוכח הסיפורים על אלימות הומופובית קשה במגזר הערבי, היה אפשר לצפות לתשובות מהכיוון הזה, אבל אף אחד מהח"כים הערבים לא טרח לענות.

פילוח לפי מקצוע מגלה כי מתוך שלושה פרופסורים המכהנים בכנסת, שניים מתנגדים למשפחות חד-מיניות ואחד תומך; שני רמטכ"לים הביעו תמיכה; העיתונאים הציגו מגוון דעות ברוח הרשות הדמוקרטית הרביעית - אחד התנגד, שניים תמכו ולתשובתה של הרביעית אני עדיין מחכה.

בסך הכל, מניתוח הנתונים שאספתי בניסוי הדמוקרטי הקטן שלי עולה שרוב חברי הכנסת מתנדנדים ללא עמדה חד-משמעית. עם זאת, רבים מהם (כאמור, קשה לומר בדיוק כמה) נוטים להצביע בעד - כל עוד זה לא יעלה להם בכסאם.

רוב חברי הקהילה ההומו-לסבית בישראל נותנים למדינה כל שנדרש: שירות צבאי, תשלום מסים וציות לחוק. אבל המדינה, בתמורה, מקשה על זכותנו להורות. כשתגיע הצעת החוק של ח"כ שנלר לכדי הצבעה, תוכלו אתם להשפיע על ידי לחץ ציבורי.

על-מנת לעזור להם להביע בקול רם וברור את עמדתם, יוכלו תומכי הקהילה הגאה וחבריה להיכנס אל תוך מנגנוני המפלגות ולהשפיע על הח"כים מבפנים, או לשלוח מכתבים לנבחרים המייצגים אותם כדי להסביר להם עד כמה חשובה תמיכתם בנושא. ואז, כשיגיעו הבחירות, גם לזכור היטב מי משמיע את קולו למענם ומי נאלם בדיוק כשאנו זקוקים לו.

ברק הרשקוביץ', סטודנט לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון