ישראל ירדה למקום 81 בדירוג החופש הכלכלי
בשנה שעברה דורגה ישראל במקום ה-78. גודל הממשלה, שיעור מס שולי גבוה, הוצאה ממשלתית גבוהה ביחס לתוצר וחוסר יעילות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין גרמו לירידת ישראל בדירוג
מדד החופש הכלכלי מתייחס לחמישה תחומים:
- גודל הממשלה ביחס לכלל הפעילות הכלכלית במשק
- יעילות מערכת המשפט וההגנה על זכויות קניין
- יציבות המטבע
- חופש המסחר הבינלאומי
- ומידת הרגולציה על פעילות עסקית
לכל מדינה ניתן ציון בכל אחת מ-42 תת-קטגוריות של התחומים הללו, והציונים משוקללים למדד אחד של חופש כלכלי.
התחום בו ישראל בולטת ביותר לרעה, עבורו היא קיבלה ציון של 5 מתוך 10 (מקום 107), הוא גודל הממשלה. שיעור מס שולי גבוה (ציון 5) והוצאה ממשלתית גבוהה ביחס לתוצר (ציון 3) הורידו את מדד החופש הכלכלי של ישראל.
אולם גם ביחס למדינות סוציאל דמוקרטיות בעלות ממשלות גדולות, ישראל מפגרת בתחומים רבים. ישראל קיבלה ציון של 5.9 (מקום 62) עבור יעילות מערכת המשפט והגנה על זכויות קניין, בעוד שבתחום זה מדינות סקנדינביה תופסות 5 מ 6- המקומות המובילים.
ציונים נמוכים במיוחד ניתנו לישראל על אכיפה משפטית של חוזים (3.5), ועל הגבלות על מכירת נכסים ריאליים (5.6)בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-55 עם ציון של 6.7, הרבה אחרי מדינות כאיסלנד, דנמרק, שוודיה והולנד. ציון. נמוך במיוחד קיבלה ישראל על עלויות בירוקרטיות (3.6) ועלויות פיטורין (1.6). מתברר גם שהמצב הביטחוני פוגע בחופש הכלכלי של ישראל לא רק בגלל תקציב הביטחון הגדול. בגין מדיניות גיוס החובה קיבלה ישראל ציון אפס על צבא מבוסס מתנדבים. בנוסף, ישראל קיבלה ציון של 4.2 על מעורבות הצבא בתהליכים משפטיים ופוליטיים.
אז מה כן טוב?
את הציונים הטובים ביותר שלה קיבלה ישראל על יציבות המטבע (9.1 , מקום 39) וחופש המסחרהבינלאומי (7.59, מקום 28 ). אך המיסוי הגבוה על יבוא מוצרים מסוימים כמו מכוניות וחלפים (3.1) וגודלו הצנוע של מגזר המסחר הבינלאומי (3.5), מנעו ממנה ציון גבוה יותר.
נציין שהמדד מתייחס לנתונים משנת 2008. הוא מדרג את הונג קונג במקום הראשון, ואחריה סינגפור, ניו זילנד ושוויץ. המדינה הסובלת מהמחסור הגדול ביותר בחופש כלכלי היא זימבבווה, ואחריה מיאנמר, אנגולה וונצואלה.
מדד החופש הכלכלי נערך מדי שנה על ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם,ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. "ישראל התקדמה רבות מאז פורסם לראשונה מדד החופש הכלכלי ב-1980", אומרת מנכ"ל מכון ירושלים לחקר שווקים, קורין סאוור, "אולם בעשור האחרון, על אף כמה רפורמות חיוביות שביצעה, מדינות רבות מתקדמות בקצב מהיר יותר מישראל מבחינת החופש הכלכלי. כדי להתמודד עם האתגרים הרבים הצפויים לה בעשורים הקרובים, על ישראל לטפח את עוצמתה הכלכלית. אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לבצע רפורמות נוספות אשר יקדמו את החופש הכלכלי בישראל."
לפנייה לכתב/ת 
