הכניסה למכוערות ועניים אסורה
אתר היכרויות חדש מכריז שהכניסה אצלו מיועדת לעשירים וליפות בלבד. חגית גינזבורג חושבת שחוקי הכניסה של האתר הם לא רק חצופים ומפלים אלא גם מתנשאים ומנותקים ממה שרווקים ורווקות באמת מחפשים: אהבה ולא ארנק תפוח או פרצוף יפה. תשאלו את דנה פרידר וציון ברוך
אפשר להמר די בביטחון שאתר ההיכרויות החדש, Rich Date, בסך הכל זומם לייצר לעצמו קצת יחסי ציבור בחינם. והוא מצליח. הרי מה מעורר יותר את חמתו של הציבור הישראלי הרחב (והמכוער. והעני) מאשר אפליה פושעת לאור יום? וזה בדיוק מה שהם עושים באתר הזה - מודיעים, שחור על גבי מסך, שהכניסה לכונפות ולמרוששים אסורה בהחלט ושהאתר מיועד אך ורק עבור גברים ונשים בעלי "מראה מצודד" שמעוניינים להכיר גברים ונשים האוחזים בממון מכובד. ההרשמה לאתר מותנית במענה על דרישות הסף האקסצנטריות האלה ורק לאחר שצוות האתר יאשר את עמידת המעוניינים בתנאים. אז מה יהיה הצעד הבא, אתר היכרויות לנשים שאוהבות לבלוע ולגברים מצוידים בלבד? בחורים עם חיבה לפטמה שלישית ונשים שמתנגדות לשעווה ברזילאית?
אהבה או ארנק?
אין לי ספק שמקימי האתר משוכנעים בוודאי שהם עלו כאן על נוסחה מנצחת: לפי ספר החוקים שלהם, כולם רוצים לצאת עם אנשים יפים ו/או עשירים. אבל לא רק שהתפיסה הזו מוטעית – תאמינו או לא, חלקנו פשוט מחפשים אהבה וזוגיות בריאה ופחות חשוב לנו מה גודל הארנק או הפרונט שאיתו היא מגיעה - האמת היא שחוקי הכניסה החצופים של Rich Date הם לא אפליה, הם פשוט התנשאות. וזה אפילו גרוע ומרתיח יותר, משום שאנחנו, בני ישראל הממוצעים, או כפי שמנהלי האתר מגדירים אותנו - המכוערים והעניים – חווים בלאו הכי התנגשות חזיתית בהתנשאות מהסוג הזה על בסיס יומיומי: במידות הבגדים המיניאטוריות בחנויות שמיועדות רק לגל גדות ולרזות ממנה, במחירי שכר הדירה וכלי הרכב שהולמים רק את אלה שיש להם אבא עשיר וכרטיס אשראי פלטיניום, בכל מקום שבו הבירוקרטיה פוגשת את ויטמין פ' הידוע לשמצה.
היפים והעשירים, על כל העשרה בהם שחיים בינינו, מנהלים את המדינה ביד רמה. כסף שווה כוח, יופי שווה כוח. כוח ועוד כוח שווים, ובכן – עוד קצת כוח. וזה לא נגמר כאן: היפים והעשירים חושבים – לא, הם יודעים - שהם טובים יותר מאיתנו. הם יוצאים מתוך נקודת הנחה שיש להם זכות, תודות לתורת הגזע העליון שהולידה והביאה אותם לתוך העולם הזה, להתרבות רק עם בני מינם, היפים ו/או העשירים לא פחות מהם.
דנה פרידר וציון ברוך לייק
אולי אני מגזימה. ייתכן מאוד שיש להם זכות, ליפים והעשירים קשיי היום האלה, לרחרח אלה את מפשעתם אלה של אלה ולא לירוק לכיוונה של שאר האוכלוסייה הנחותה. בחוקים הלא כתובים של המין האנושי, ידוע שגברים עשירים חובבים נשים יפות ולהיפך. תראו מה קורה כשמישהו מפר את הסטיגמה הנוקבת הזו, כמו למשל דנה פרידר היפה שבחרה, מכל הגברים שנפלו לרגליה, לצאת דווקא עם קובי פרג', שחקן מוכשר ובלתי יפה בעליל.
דוגמה מתבקשת נוספת היא ציון ברוך ושלל הדוגמניות שמעבירות את זמנן איתו. אכן, ישנן השערות כאלה ואחרות ששוטפות את המדינה באשר לטיב היחסים האלה ועל מטען הנפץ שברוך סוחב כנראה בין רגליו, אחרת לא יכול להיות לכך הסבר הגיוני, כמו למשל העובדה שאנשים מתאהבים באנשים – באישיות שלהם, למשל - ולא במראה או בסטטוס אקונומי.
ציון ברוך עם הבחורה הכי יפה בארץ (צילום: יוני טובלי)
האם יש לאתר עתיד?
לדעתי, יש גם אור קטן בקצה המנהרה: מנהלי האתר שכחו כנראה שמי שממלא את אתרי ההיכרויות ברשת הישראלית הם דווקא אנחנו, האנשים הרגילים, שמחפשים אהבה. לא היפים מדי והעשירים מדי. לבעלי האמצעים ולדוגמניות המהממות יש את הדרכים שלהם למצוא אלה את אלה, בוודאי באיזה קאנטרי קלאב אקסקלוסיבי בקיסריה שגם אליו הכניסה אסורה בהיעדר קבלות מתאימות או בחנויות בכיכר המדינה שאני תוהה מי לעזאזל יכול להרשות לעצמו לקנות שם.
אז כמו הרבה פרויקטים חתרניים מהסוג הזה, שמנסים ליצור כאן סוג של הבדלי מעמדות לאור יום, סביר להניח שגם זה ייפול במהרה. כי ככה זה – אם אתם רוצים למכור לעם שלכם מוצר חדשני ומקורי, לפחות אל תגידו לו בפרצוף שהוא לא מספיק טוב בשבילכם.