מרוסיה לרמלה - דרך הודו: אלה מרגישה בבית

אלה (טטיאנה) אלישע ובנה. "בית סובייטי טיפוסי" (צילום: אבי מועלם)

עד מהרה, החלה אלה לעבוד כמדריכת תיירים. זמן קצר אחר כך הכירה את בעלה הראשון, אמריקני שניהל את עיקר עסקיו בהודו. הקשר ביניהם הפך רציני יותר ויותר, ולאחר שנישאו - הרגישה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה. "הוא אדם אמיד עם איכות חיים גבוהה מאוד. יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד, אז למדתי המון, התנדבתי והשתדלתי לתרום לחברה". כעבור תקופה, נולד רום, בנם המשותף, והשלושה עקרו יחד לארצות-הברית.

המגורים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות נמשכו עד שבני המשפחה החליטו לשוב להודו - שם נפרדו דרכיהם של אלה ובעלה. "התגרשנו והוא בחר שלא לשמור איתנו על קשר. נשארתי לבד ברחוב, עם ילד קטן ובלי כסף - והייתי צריכה לשרוד. התחלתי לעבוד כמדריכת תיירים שוב והצלחתי בזה. הפכתי למבוקשת מאוד", היא סיפרה בחיוך. "אני אדם אופטימי מטבעי ולדעתי, זה היה מה שעזר לי לשרוד אז".  

הצליל שהביא לשינוי 

אלישע. "הסתובבתי בירושלים והרגשתי בבית" (צילום: אבי מועלם)

אחרי שסיימה את לימודיה באולפן, חברה אלה למחלקת הקליטה העירונית ברמלה, עיר מגוריה החדשה, שם החלה ללמד אנגלית עולים מחבר המדינות בני גילאים שונים. בשנה הבאה היא אף תשתתף בפרויקט "זהות יהודית" של משרד הקליטה.

"חששתי יותר שרום לא יסתדר בארץ ושיהיה לו קשה ללמוד את השפה", הודתה - אבל עד מהרה הבינה כי אין כל סיבה לדאגה, בטח לא כשמדובר בילד שבין כה וכה שולט בהינדית, אנגלית ורוסית. "כבר אחרי שבועיים הוא התחיל לדבר עברית עם כל האחיינים של בעלי", סיפרה אמו בהתלהבות. "דווקא בישראל, הרוסית שלו השתפרה. רק לאחרונה שאלתי אותו אם הוא רוצה לחזור להודו, והוא אמר לי שגם אם כן - אז בטח שלא ליותר משבועיים".

בני המשפחה. ארבע שפות בבית אחד (צילום: אבי מועלם)

"החיים בהודו היו הכנה טובה לישראל"

אבל למרות אותה התרגשות, הותיר המגע עם רשויות המדינה רושם חיובי הרבה פחות על אביה של אלה. היא עצמה הגיעה לארץ עם אשרת תייר, וכשפנתה למשרד הפנים בבקשה להכיר בה כעולה חדשה הייתה צריכה להוכיח את שורשיה היהודיים. "היו חסרים מסמכים ופקידה התקשרה לאבא שלי ושמה אותו על הרמקול. הוא מאוד התרגז, ואמר לה שאם היא רוצה - שתגיע לעשות לנו בדיקות דם אם היא רוצה הוכחה שהוא האבא היהודי שלי".