_ot.jpg "צילום: ירון ברנר")
אצטדיון לאומי חדש בר"ג? נגיעה בנקודה רגישה
בהתאחדות עשו הכול כדי שההודעה על פרויקט הריסתו ובנייתו מחדש של אצטדיון ר"ג תתקבל בברכה - תמונות של מגרשים מחו"ל, חזון של זוויות צפייה ואקוסטיקה משופרת ושימוש במנטרה "מגיע גם לנו". האם להאמין לפוליטיקאים או להתייחס למסיבת העיתונאים המנופחת בביטול ישראלי אופייני?
יוצרי המצגת עשו הכול בכדי ליצור את האווירה הנכונה, נגעו באחת הנקודות הכי רגישות של ציבור אוהבי הספורט בישראל. הם משתמשים בזה בלי בושה, "מגיע גם לנו" זועקת המצגת. גם העובדה שהודעתם החגיגית כבר התפרסמה בעיתון הבוקר לא פוגעת בציפייה. שוב קל להתמכר לתקווה שמוכרים לנו, 'הנה גם לנו יהיה אצטדיון לאומי ראוי במקום מפלצת הבטון שנקראת אצטדיון רמת גן'. בחזון מדברים על זוויות צפייה נוחות יותר ואקוסטיקה משופרת. נוגעים בנקודות הכי רגישות כבר אמרנו?
ההתלהבות מדבקת. "יאללה בואו נהרוס את הישן" היא זועקת מבפנים ובודקת איפה חותמים על דחפור. לא עוד שיפוצים ושדרוגים לאצטדיון מיושן גם ככה, סוף סוף בונים מחדש. אבל האנשים שמאחורי המצגת הם לא פראיירים, שועלי פוליטיקה למודי קרבות - ראש עיריית ר"ג, צבי בר; יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון; מנכ"לית משרד התרבות והספורט, אורלי פרומן.
בדיוק כפי שבנו את האווירה והכינו את הקרקע להודעה, כך הם מצננים אותה עם דלי של מים קרים ובירוקרטיים - שלוש שנות בנייה ותאריך יעד של חמש שנים וחצי לפרויקט כולו. "אל תעמדו לנו עם סטופר", מבקש לוזון ומכין את הקרקע לעיכובים הצפויים: "אולי ייקח שש שנים וחצי, אבל הכי חשוב שיהיה פה אצטדיון ראוי". בר מבהיר: "זאת דרך ארוכה שהיא הקצרה ביותר. גם הבדואים שותלים תמר ו-100 שנים אחרי זה הנכדים שלהם נהנים מהפירות".
אצטדיון מוזס מבידה בדרבן. זה מה שמחכה לנו בר"ג? (עמרי פולק)
בלבול מחליף את ההתלהבות. האם שוב עובדים עלינו ומסבנים אותנו? כיצד אנחנו אמורים להתייחס להצהרה הזאת? האמת, שהפעם יש הרגשה שאכן מדובר בדבר האמיתי. זה המסר שעבר מהשולחן העמוס של מסיבת העיתונאים. דיברו על חזון, על חיפושו של משרד אדריכלים זר בעל ניסיון בבניית חמישה אצטדיונים גדולים לפחות.
אפילו מתכוונים להתייעץ בציבור בעזרת שאלון. קשה שלא לזהות את הפופוליזם בהפצת השאלון, אבל גם קשה שלא ליפול למלכודת שמוצבת לפנינו - מה, אתם באמת מתעניינים בדעתנו? כנראה ששנים של סבל ביציעים המרוחקים של ר"ג הופכים אותך לפתי. אתה לא בטוח שמה שאתה רואה רץ באגף ימין זה פופוליזם זול או סתם יואב זיו בפריצה נדירה, אתה רק רוצה שישמעו אותך. מה שכמובן לא בדיוק קורה בחלל הפתוח של האצטדיון הלאומי.
פופוליזם זול או לא, נראה שהפעם יש לתת את האמון בחבורה המבצעת, גם אם כבר יום אחרי ההכרזה החלו התקוטטויות מילוליות בין ההתאחדות למועצת ההימורים בנוגע לתקצוב הפרויקט. היי, לוזון אפילו הבטיח להביא את גמר ליגת האלופות לאצטדיון החדש. אולי מדובר בהשפעה של אווירת החגים, אולי סתם ייאוש ישראלי רגיל, אבל מה נותר לנו לעשות במקרה הזה מלבד להאמין למה שאומרים לנו? מי יודע, אולי בעוד שש שנים נארח אושפיזין נוצצים למשחק הפתיחה של הסוכה הלאומית החדשה.
