תקדים: שכרת דירה? תוכל לבנות סוכה בחצר
השופטת עידית ברקוביץ' קובעת בפסק דין תקדימי: "יש לראות את גג בניין וחצר כשטחים נלווים לדירה" ויוצאת נגד בעלי בית שסירבו לתת לשוכרים לבנות סוכה במקום: "זו מידת סדום"
כשמיכאל ואור ברכה חתמו בשנת 2007 על חוזה השכירות לדירה בה הם מתגוררים, הם לא העלו בדעתם כי הוא אינו כולל את האפשרות להקים - למשך שבוע אחד בשנה - סוכה צנועה בחצר הבניין. אחרי שלוש שבהן הערימו עליהם בעלי הבית קשיים לקיים את מצוות החג, פסק אמש (ב') בית משפט השלום בתל אביב כי חובה על המשכירים לאפשר את בניית הסוכה, אף שמדובר בחצר פרטית שלא נכללה בחוזה השכירות.
דיירי הבית, בני משפחת מרסה, הם שומרי מצוות, ולפני שנתיים הקימו על גג הבניין, במרכז תל אביב, את סוכתם. המשכירים לא מחו בעדם באותה העת, ואולם שנה לאחר מכן, כשביקשו לבנותה שוב, הודיעה בעלת הבית, נילי וינברג, כי הם אינם מורשים לעשות זאת. היא נעלה מפניהם את הכניסה לגג והציעה להם מיקום חלופי – החצר.
גם הפעם הוקמה לבסוף הסוכה והחג עצמו עבר בשלום, אך מייד אחריו אמרה ויינברג לבני הזוג מרסה כי סוכתם הפריעה לדיירים אחרים בבניין וגרמה נזק לענפי העצים שסביבה, ולכן לא יורשה להם מעתה להעמידה, אף לא בחצר. כל תחינות השוכרים לקראת סוכות תשע"א לא הועילו, והם פנו בעניין – באמצעות עו"ד דוד שוב - לבית הדין לשכירות בתל אביב, שם הוחלט להעביר את התיק לבית משפט השלום.
בפסק הדין שפרסמה אתמול השופטת עידית ברקוביץ' היא קובעת כי יש לאפשר לדיירים לבנות סוכה בחצר הבניין. "יש לראות את גג הבניין ואת החצר כשטחים הנלווים לדירת המבקשים ועל כן זכאים הם לעשות בשטחים אלה שימוש רגיל ונאות", נימקה את החלטתה, "אין כל ספק בעיני כי בניית סוכה למשך ימים ספורים הינה בגדר 'שימוש רגיל ונאות' בשטחי הגג והחצר".
על פי השופטת ברקוביץ', חזותם החיצונית של השוכרים מלמדת על אורחות חייהם כאנשים שומרי מצוות, ולכן היה על בעלי הבית לשלול במפורש בעת חתימת החוזה את האפשרות לבנות סוכה במקום. בנוסף ציינה כי ויינברג הכירה בעבר בזכות דיירים אחרים להעמיד סוכה גדולה בחצר, ורק בשנתיים האחרונות היא אינה מאפשרת זאת.
השופטת הטיחה ביקורת קשה בבעלי הבית ורמזה כי הם נוהגים כאנשי סדום ועמורה. "תפיסת המשפט העברי היא כי כאשר אדם מונע מן הזולת הנאה בלי שהנאה זו גורעת במאומה מנכסיו שלו, התנהגותו היא בבחינת מידת סדום, והמשפט יכפה עליו לחדול ממנה", כתבה בפסק הדין, "כופים על אדם שלא ינהג כאנשי סדום, אשר מנעו הנאה מהזולת גם כאשר לא הוחסר מהם דבר".
"במרכזן של הסוגיות התלמודיות העוסקות בכלל 'כופין על מידת סדום' עומד המצב העובדתי – שהפך בעצמו לעיקרון משפטי – של 'זה נהנה וזה לא חסר'", הסבירה, "לטעמי, נחיצותה של סוכה למבקשים, בהיותם שומרי מצוות, היא רבה עד מאוד, בעוד שהפגיעה בזכות המשבים, אם בכלל, הינה מזערית עד אפסית ואיננה עולה בגדר 'פגיעה בזכות הקניין'".
"לא שוכנעתי כי התנהלותם של המבקשים בשנה שעברה מצדיקה לשלול מהם לצמיתות את האפשרות לבנות סוכה", מסכמת השופטת. עם זאת, מכיוון שהגג הושכר על ידי בעלי הבית לדייר אחר, נקבע כי היא תוקם בחצר בלבד. בית המשפט הוציא צו מניעה לכל פעולה של המשיבים נגד העמדתה, אך בכפוף לתנאים הבאים:
א. גודל הסוכה לא יעלה על כ-2 מ' X 1.5 מ'.
ב. על המבקשים לפרק את הסוכה ולהחזיר את המצב לקדמותו עד ליום 1/10/2010.
ג. על המבקשים להקפיד לשמור על שקט בשעות 14:00 עד 16:00 ומהשעה 23:00 עד לשעה 7:00 בבוקר.
לפנייה לכתב/ת 
סוכה בחצר
צילום: גבי מנשה
מומלצים
