ארה"ב מתכוננת לפסטיבל הספר הלאומי

וולט ויטמן/ מתוך "שירת עצמי"

הַהִרְבֵּיתָ לְהַרְהֵר בְּאֶלֶף אַקְרִים? הַהִרֵּביתָ לְהַרְהֵר בַּאֲדָמָה?

הַהִקְדַּשְׁתָּ זְמַן רַב לְאִמּוּן בְּלִמּוּד הַקְּרִיאָה?

הֲחַשְׁתָּ גַּאֲוָה רַבָּה דֵּי הַצֹּרֶךְ לָרֶדֶת לְחֵקֶר הַשִּׁירָה?

תִּרְכֹּשׁ אֶת טוּב הָאֲדָמָה וְהַשֶּׁמֶשׁ (נוֹתְרוּ מִילְיוֹנֵי שְׁמָשׁוֹת),

לֹא עוֹד תִּקַּח דְּבָרִים מִיַּד שְׁנִיָּה אוֹ שְׁלִישִׁית, גַּם לֹא תַּבִּיט מִבַּעַד

לְעֵינֵי הַמֵּתִים, אַף לֹא תִּזּוֹן מֵרוּחוֹת-הָרְפָאִים אֲשֶׁר בַּסְּפָרִים,

גַּם לֹא תַּבִּיט מִבַּעַד לְעֵינַי שֶׁלִּי, אַף לֹא תִּקַּח דְּבָרִים מֵעִמִּי,

הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לְכָל הַדְּבָרִים וּתְנַפֶּה אוֹתָם מֵעַצְמְךָ.

ויליאם קארלוס ויליאמס/ מתוך "עִירִית"

קָשֶׁה לְלַקֵּט

אֶת הַחֲדָשׁוֹת מִשִּׁירִים

וּבְכָל זֹאת בְּנֵי-אָדָם מֵתִים מִיתָה עֲלוּבָה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ

מֵחֲמַת

הֶעְדֵּר מַה שֶׁנִּמְצָא שָׁם

קארל שפירו/ האל"ף בי"ת

אוֹתִיּוֹת הַיְּהוּדִים קַפְדָּנִיּוֹת כְּלֶהָבוֹת

אוֹ פְּרָחִים קְטַנִּים נוֹרָאִים הַנִּסְמָכִים

בְּעַקְשָׁנוּת אֶל-עַל מִבַּעַד לַדּוֹרוֹת הַמֻּשְׁלָמִים,

מְזַמְּרִים מִבַּעַד לְאֶבֶן מוּצָקָה אֶת הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.

אוֹתִיּוֹת הַיְּהוּדִים שְׁחוֹרוֹת וּטְהוֹרוֹת

וּשְׂרוּעוֹת בְּשׁוּרַת-שַׁרְשֶׁרֶת עַל-גַּבֵּי הַדַּפִּים הַנּוֹצְרִיִּים.

הָאוֹתִיּוֹת הַנִּבְחָרוֹת סוֹמְרוֹת כְּחוּטֵי תַּיִל

הַמְגַדְּרִים אֶת בְּשַׂר הָאָדָם,

מְפַתְּלִים וּמְהַדְּקִים אֶת הַסֵּפֶר הַמַּתְרֶה.

מִלִּים אֵלוּ, סְנֶה בּוֹעֵר זֶה, הַמּוֹקֵד הַמְהַבְהֵב

הַמְּבַטֵּל אֶת קָרְבַּן בֶּן הָאָדָם מֻקַּז-הַדָּם

וּבָהּ בָּעֵת קוֹלֵעַ אֶת נֵזֶר קוֹצָיו.

עַל-פְּנֵי בָּתֵּי-כְּנֶסֶת שֶׁל זְמַן סַבְלָנִי,

בְּמָקוֹם שָׁם תְּהַלֵּכְנָה אֲחָיוֹת הַוֶּרֶד הַגּוֹתִי,

בְּמָקוֹם שָׁם תְּהַלֵּכְנָה עֵינֵיהֶן הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל נְשֵׁי פּוֹלִין

עַל-פְּנֵי הַפֶּשַׁע הַכִּמְעַט טִבְעִי,

עַל-פְּנֵי גַּחֲלֵי-הַגֵּיטָאוֹת שֶׁעוֹדָם דּוֹבְרִים,

שָׁם יָקוּמוּ פִּרְחֵי הַמַּצָּת שֶׁל הַיְּהוּדִים.

אוֹתִיּוֹת הַיְּהוּדִים הֵן הַסַּכִּינִים הַמְחוֹלְלוֹת

הָחוֹרְתוֹת אֶת לֵב הַמַּאְפֵּלְיָה בְּשִׁבְעָה אֳפָנִים.

אֵלֶּה הֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁכָּל בְּנֵי-הָאָדָם מְמַאֲנִים לָהֶן

וְיוֹסִיפוּ לְמָאֵן עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ

וְיוֹסִיפוּ לְמָאֵן עַד מוֹת הַזְּמַן

וְהַכֹּל יִצָּנֵף לְאָחוֹר בְּסֵפֶר הַיָּמִים.

ויליאם מֶרֶדִית'/ לקורא החושב

אַמְפֵּדוֹקְלֵס* חָצָה אֶת הֶעָשָׁן וְהוּא כָּח וּמִשׁתָּעֵל

וּמַעֲנֶה לֹא מָצָא; וְנִחוּשׁוֹ שֶׁל נְסִיךְ דֵּנְמַרְק,

הַמְמַשֱׁמֵשׁ אֶת הַפִּגְיוֹן, הָיָה נָכוֹן מֵעִקָּרוֹ;

טַיָּס מְדֻכְדָּךְ צוֹלֵל, אַךְ צָרָתוֹ

מְרַפְרֶפֶת לִמְקוֹם מִבְטָחִים כְּזוֹ שֶׁל הַמְלֵט וְשֶׁל הַיְּוָנִי.

גְּזַר-הַדִּין הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁנִּפְסַק לְהֶרֶס:

לְעוֹלָם לֹא תִּנָּתֵן תְּשׁוּבָה לְקֻּשְׁיַת הַקָּמֵעַ.

וּמְכִינִים אֶת עַצְמָם בְּרֹב עֵסֶק כִּבְיָכוֹל לִקְרָאת קֵץ

(הַמִּתְבּוֹשֵׁשׁ הַיּוֹתֵר נוֹאָשׁ מִתְבּוֹנֵן אֲחוֹרָה בְּעֶרְגָּה שֶׁכָּזֹאת

כְּהִתְבּוֹנֵן הַנִּכְשָׁל נִכְחוֹ לִקְרָאת סִיּוּם שֶׁאַחֲרָיו אֵין וְלֹא כְלוּם?),

וְאִם כֵּן מִי מֵאִתָּנוּ לֹא יִרְבַּץ לְבַסּוֹף בְּפָרָשַׁת הַדְּרָכִים?

* אמפדוקלס, פילוסוף יווני מהמאה החמישית לפנה"ס, התאבד בקפיצה ללוע הר הגעש אֶתְנָה. המלט של שייקספיר שוקל להרוג את עצמו בפגיונו במונולוג המפורסם "להיות או לא להיות".

כמו שבוע הספר, רק בגדול יותר

בשבת זו, ה-25 בספטמבר, ייפתח ב"מוֹל" של וושינגטון הבירה "פסטיבל הספר הלאומי" בפעם העשירית. ב-9 בספטמבר 2001 אירחה ספריית הקונגרס, ביוזמתה של מי שהיתה אז "הגברת הראשונה" לוֹרָה בּוּשׁ, ספרנית על-פי מקצועה, את "פסטיבל הספר הלאומי" הראשון שנערך בארה"ב.

מסורת שהחלה לורה בוש (צילום: Gettyimages)

העיתון "וושינגטון פוסט" העניק לאירוע את מלוא תמיכתו והוא ממשיך בכך עד עצם היום הזה. במרוצת כל היום, מבוקר ועד ערב, ייוועדו המוני סופרים, בכל תחומי היצירה, עם קוראים בני כל הגילים, ישוחחו אתם ויחתמו על ספריהם.

לנו, בישראל, יש "שבוע הספר העברי". אך אל לנו לזלזל בחג הספר האמריקאי אפילו הוא נמשך רק יום אחד: אם ב-2001 ביקרו בו 30 אלף איש, הפעם צפויים 130 אלף. אם ב-2001 מכרו המו"לים האמריקאים 2.4 מיליון ספרים, מעריכים כי השנה יימכרו 3.1 מיליון. השוו זאת להערכה ש-100 מיליון ספרים אלקטרוניים יימכרו עד סוף השנה הזאת.

64 אחוז מקוני הספרים הנדפסים הן נשים. 58 אחוז מהדמוקרטים אומרים שביקורות-ספרים מניעות אותם לקנות ספרים לעומת 41 אחוז רפובליקנים. 30 מיליון עצים דרושים מדי שנה לייצור הספרים הנמכרים בארה"ב. 52 אחוז שופטים ספר על-פי עטיפתו. ואחרון אחרון חביב, ב-2001 הגיע מספר השעות שהוקדשו לקריאה במשך שנה על-ידי האמריקאי הממוצע ל-109. מעריכים כי השנה יהיה מספר זה 108.

הרוב המכריע של הסופרים שהוזמנו ל"פסטיבל הספר הלאומי" יהיו מספרים - ביניהם חתן פרס נובל, הסופר הטורקי אורהאן פאמוק - אבל כדי לשאת את אבוקת השירה ברמה, ואפילו יוצריה הם מיעוט, תרגמתי כאן כמה שירים אמריקאים שעניינם ספרים, קריאה ושירה.

וולט ויטמן (נפטר ב-1892) הוא גדול פייטני ארה"ב. ויליאם קארלוס ויליאמס (1883-1963) נמנה עם גדולי השירה האמריקאית במאה ה-20. את הנימה היהודית מכניס המשורר החשוב קארל שפירו (1913-2000) בשירו על הא"ב העברי. ויליאם מרדית' (1919-2007) שהיה טייס קרבי במלחמת העולם השנייה ומקומו שמור לו בשורה הראשונה של משוררי ארה"ב, חותם בשיר על הקורא החושב. והרי כולנו רוצים להיות קוראים כאלה, לא כן?