למה מייסד פייסבוק השקיע במתחרה הגדולה שלו?

השבוע זה קרה: ארבעה סטודנטים שיחררו גירסת אלפא לקוד המקור של Diaspora, רשת חברתית שאמורה להיות המתחרה הגדול של פייסבוק. בניגוד לפייסבוק, הרשת החדשה מתבססת על קוד פתוח וכל גורם חיצוני יכול לשלוט בה, לבצע בה שינויים ולשלוט בה כרצונו.

פייסבוק או ליתר דיוק, התלונות נגד הרשת החברתית המובילה בעניין פגיעה בפרטיות חבריה, סיפקו את ההשראה לדיאספורה ("פזורה" או "תפוצה" בעברית). אם תרצו, למשל, לקחת לידיכם את השליטה בפרופיל שלכם בפייסבוק, לגבות אותו, להעביר את ניהול הרשת לשרת מקומי, לא תוכלו. השליטה בפייסבוק היא ריכוזית ומנוהלת ביד רמה בידי החברה.

בדומה לרשתות חברתיות אחרות (אפשר להתרשם מצילומי המסך), דיאספורה מאפשרת לעדכן סטטוסים, לשתף תמונות, קישורים ועוד. הרשת החברתית החדשה תומכת בסנכרון מידע מרשתות אחרות כמו פייסבוק, טוויטר, Last.fm, מייספייס ועוד. בעתיד הלא רחוק אף תוכלו להתחבר אליה באמצעות השם והסיסמה שלכם בפייסבוק.

• עוד ב"חורים ברשת": כך פייסבוק חוטפת את מספר הטלפון שלכם
  

אך בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, חברי Diaspora מתקשרים זה עם זה ישירות, ללא צד שלישי. במקום לכפות על המשתמשים לשמור את המידע האישי שלהם בשרתי האתר, Diaspora מאפשרת למשתמשים לבחור היכן הם רוצים לשמור את המידע בפרופיל האישי שלהם, שנשאר ברשותם.

כל אחד הוא רשת קטנה

על פי הבלוג של Diaspora, החברים יכולים לבחור לשמור את הפרופיל בשרת, באחסון מבוסס ענן או שירות בלוגים כמו וורדפרס ואפילו במחשב האישי שלהם. במקום רשת חברתית אחת, אנחנו מקבלים אלפי רשתות חברתיות קטנות שפועלות באופן מבוזר בדומה לפרוטוקול ביטורנט – Seeds, מחשבי קצה המפיצים זה לזה מידע באופן מוצפן. בדרך זו, אין אתר שמחזיק בבעלות על המידע. ה-Seeds האלה גם תומכים באגרגציה של מידע חברתי – מפייסבוק, טוויטר או כל רשת חברתית אחרת ולכיוון ההפוך.

באופן אירוני למדי, בעקבות שחרור קוד המקור טענו מפתחים רבים שמודל הקוד הפתוח של Diaspora פוגע באבטחת השירות. מאמר שפורסם בפי סי מגזין מסביר את הקושי ביצירת מערכת שתגן על משתמשים מפני האקרים מצד אחד בעוד היא שומרת על טבעה הפתוח מנגד.

דיאספורה "זרועה במוקשים", על פי מאמר בדה רג'יסטר, שמבוסס על ראיונות עם מפתחים ומומחי אבטחה המצביעים על שורה מתארכת של בעיות אבטחה בקוד של הרשת החברתית הפתוחה. "בשורה התחתונה, אפשר היום לנצל לרעה כל חשבון ב-Diaspora", אמר פטריק מקנזי, בעל חברת תוכנה, בראיון לאתר. The Register.

אין הכוונה לטעון שגורלה של Diaspora נחרץ לכישלון. עם הזמן, סביר להניח, מפתחים ישחררו עדכוני אבטחה, ממשקי התכנון ישתפרו ומודל הקוד הפתוח יוודא שאלפי מתכנתים יסתמו כל פירצה בקוד באופן הרמטי. אין לזלזל בכח של הקהילה ואם המשתמשים באמת יאהבו את השירות, דיאספורה עוד עשויה לגדול באופן משמעותי.

• עוד ב"חורים ברשת": iPhone 4 בישראל – האם כדאי לשדרג?
  

בפייסבוק זה לא היה קורה

האם דיאספורה תהיה לפייסבוק כפי שלינוקס היא ל-Windows? כדי לענות על השאלה הזו כדאי לתהות תחילה מה חשוב יותר למשתמשים: שליטה או נוחות, פרטיות או להיות היכן שרוב החברים שלהם נמצאים. אם לינוקס היא מקרה מייצג, רוב המשתמשים ימשיכו להיות בפייסבוק בעוד מיעוט קטן יתמיד עם המתחרה החופשית. המודל של פיירפוקס מול אינטרנט אקספלורר קצת יותר מחמיא לדיאספורה.

אם זו תתחדש ותצטייר עם הזמן כאופציה משוכללת ונוחה יותר מפייסבוק, ייתכן סחף לכיוון של דיאספורה. בשלב זה, שתי האופציות פתוחות וקשה להתנבא באשר לעתידה של הרשת החופשית.

רמז מסוים אפשר למצוא בעובדה שאחד המשקיעים בדיאספורה, שגייסה עד כה 200 אלף דולרים, הוא מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק בכבודו ובעצמו, שאמר שהוא מזהה את עצמו בכל אחד ואחד מארבעת המייסדים של המתחרה, דניאל גריפי, מקסוול סלצברג, רפאל סופר ואיליה זיטומירסקיי. אולי צוקרברג יודע דבר או שניים שאנחנו לא יודעים. למשל, שגם האנטי-פייסבוק טוב לפייסבוק.

"חורים ברשת " הוא בלוג בנושאי חדשנות וטרנדים