חוגגים בחיק המשפחה? מה זאת משפחה?

הקיבוצים אהבו להתייחס אל עצמם כאל משפחה. היה להם מקום מגורים משותף ונכסים וערכים משותפים, וגם, לפחות בעשרות השנים הראשונות, ילדים משותפים. לא שעשו בשביל זה אורגיות. הערכים של החינוך המשותף קבעו שכל ילדי הקיבוץ הם במובן מסוים ילדים של כולם. הילדים הראשונים, בקיבוצים הראשונים, קיבלו שמות על פי החלטה של אסיפת הקיבוץ. הקיבוץ כולו נחשב בית משפחה. "בית גבעת ברנר" היה כתוב על הברכות ולהבדיל על מודעות האבל של קיבוץ גבעת ברנר, וכך גם בקיבוצים אחרים.

אז, איך מגדירים משפחה?

סקר חדש: חד-מיניים עם ילדים נתפשים כמשפחה לכל דבר

בזמן האחרון, יש נטייה מחקרית להגדיר מושגים, לפחות חלק מהם, בעזרת סקרי דעת קהל. האושר, למשל, מוגדר על פי התשובות לשאלת סקר "מה שימח אותך אתמול?". נראה שכך ניתן להגדיר גם משפחה.

בריאן פאואל, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית, עורך סקרים בנושאים משפחתיים החל מ-2003, כבר שלושה סקרים מאז. על פי ממצאי הסקר האחרון (סקר טלפוני שנערך בקרב 830 אמריקנים), יש עלייה משמעותית (כמחצית ממשתתפי הסקר) בשיעור האנשים שמוכנים להגדיר כמשפחה גם ילדים וזוג הורים מאותו מין. לא נמצאה, לעומת זאת, נכונות להגדיר כמשפחה זוגות לא נשואים שחיים ביחד, מאותו מין או הטרוסקסואלים, אם אין להם ילדים.

ילדים, מתברר, נתפשים כרכיב מהותי בהגדרה החדשה של משפחה, לצד ההגדרה המסורתית, על פיה משפחה היא גבר ואשה שנישאו כחוק, בלי קשר לילדים. הרכיב המהותי בהגדרה המסורתית הוא "נישואים כחוק".

הסקר מלמד גם על תהליך. בעוד שההגדרה החדשה תופסת תאוצה והתמיכה בה משתווה היום לתמיכה בהגדרה המסורתית, ההגדרה המסורתית סובלת מירידה עקבית (ירידה של 11 אחוזים מאז 2003).

הממצאים האלה אינם מלמדים בהכרח על גידול בתמיכה הערכית במשפחות חד-מיניות, אלא על נכונות להשלים עם העובדות בשטח. כך, בדומה, מצא פרופ' פאואל בסקר האחרון גידול של 10 אחוזים, מאז 2003, במספר האמריקנים המעידים שיש להם חבר, או קרוב משפחה, חד-מיניים. גם במקרה הזה, מדובר בעיקר באווירה החברתית שמאפשרת היום לדבר ביותר פתיחות על עובדות קיימות ולאו דווקא בפתיחות ערכית. 

נראה, לדבריו של פרופ' פאואל, שמדובר בתהליך הדרגתי, בדומה בזמנו לזוגות מעורבי גזע. תחילתו של התהליך הוא באווירה חברתית שמאפשרת לא לטאטא את העובדות מתחת לשטיח, וסופו בקבלה בזרועות פתוחות של משפחות הנראות היום חריגות.

אבל למה חשוב בכלל להגדיר משפחה?

ההגדרה המסורתית של משפחה סובלת מירידה עקבית (ציור: רפי פרץ)

המוסריות נמדדת היום לפי ההסכמה ההדדית של השותפים

הגדרת המשפחה היא בסיס לשיפוט מוסרי. ההגדרה המסורתית קובעת, בגלוי או במובלע, שמשפחה חד מינית היא קן של חטאים, חוטאת ומחטיאה. כך, בדומה, כל קשר מיני שמחוץ לנישואים, כמו זוג לא נשוי, גם אם הוא אוטוטו מתחתן, כמו חילופי זוגות בהסכמה וכמו מה שמכונה נישואים פתוחים.

הסדקים הראשונים בהגדרה המסורתית התחילו מהרגע שהציבור הרחב, להבדיל מחוגים מסוימים מתוכו, הפקיע מההגדרה חלק מהיומרות המוסריות שלה, ועכשיו הוא שופט את יחסי המין לא על פי ההגדרה של המשפחה, אלא על פי ההסכמה הדדית של השותפים ליחסים.

ההגדרה של המשפחה קובעת לא רק מהו חטא בענייני אישות, אלא גם מהן הנורמות החברתיות והפסיכולוגית הנכונות להוליד ולגדל ילדים. ילדים שגדלים במסגרות שאינן עונות על ההגדרה המקובלת בציבור הרחב, נתפשים כילדים בסיכון. ההנחה היא שככל שהילד גדל במסגרת לא נורמטיבית, ייתכן, בהחלט לא בטוח, שהוא ניצב מול אתגרים שקשה לו להתמודד מולם, ולכן מוטל על המדינה ועל המדע לבדוק את הנושא.

הציבור כנראה חזק יותר מאלוהים

הסקר של פרופ' פאואל חושף, אם כן, בסיס חדש לשיפוט מוסרי וחברתי. השיפוט הנוכחי לא נקבע על ידי אלוהים, לא על ידי חכמי דת ולא על ידי פילוסופים, שהיו בזמנו ממונים על המוסר והנורמות החברתיות, אלא על ידי הדעות הרווחות בפועל בציבור. ככל שהציבור משלים עם החד-מיניות, כך הוא קובע הגדרה רחבה יותר, לצד ההגדרה המסורתית, ובתוך כך משתית גם בסיס מוסרי ונורמטיבי חדש.

אם פעם המדינה התערבה בהקמתן של מסגרות חד-מיניות להולדת וגידול ילדים, הרי שעכשיו, על פי ההגדרה ההולכת ומתגבשת, המדינה אמורה להרחיק ידיה. זה לא אומר שאין נסיונות ממלכתיים להתערב בכל זאת, על בסיס ההגדרה המסורתית. ההגדרה הזאת נחלשת משמעותית, אבל עדיין רחוקה מלהיות מובסת. היא מקובלת עדיין על כמחצית מהציבור האמריקני. יחד עם זאת, רצף של סקרים, לאורך השנים, יכול ללמד על מגמה מובהקת של שינוי בהגדרה ובשיפוט המוסרי והחברתי.

הציבור, כך נראה, חזק בעניין הזה יותר מאלוהים.

חג שמח לבודדים ולמשפחות מכל הסוגים.