עובדי הנגרייה המתבצרים: "ניצלו את תמימותנו"
אברהם בן ה-50 צפוי לתרום כליה לאחותו בעוד שבועיים. אלי, אב לארבעה, מלווה את אשתו במאבקה בסרטן. 32 העובדים המתבצרים במפעל בקריית גת יוצאים לחופשת חג בחוסר ודאות כלכלית. ומה עם הלקוחות של "מטבחי טופז"?
אולם הייצור הגדול של נגריית תדהר בקריית גת הומה אדם כרגיל, אולם המכונות נותרות דוממות ושקטות. 32 העובדים מתבצרים במקום זה השבוע השני, מחשש כי ספקים שלא קיבלו תשלום יוציאו בחשאי חומרי גלם ומוצרים מוגמרים. לטענת העובדים, המפעל שנקלע למשבר כלכלי פגע בזכויותיהם ולא העביר ב-13 החודשים האחרונים כספים לקרן הפנסיה שלהם, אף שהם נוכו משכרם.
חרף הסכסוך עם ההנהלה, העובדים עדיין מצביעים בגאווה על קו הייצור בו עבדו עד לפני שבועיים. תוצרי הנגרייה משמשים את המותג "מטבחי טופז", וחלק מהמטבחים כבר היו אמורים להיות מותקנים בבתי הלקוחות ברחבי הארץ. חלקם כבר עטוף ומוכן למשלוח, אולם העובדים נחושים להבטיח כי כלל התוצרים לא יצאו מהמפעל עד לסיום המשבר.
"אני לא מרים ידיים", אומר אחד העובדים, "המפעל הזה עוד יעבוד ויטיל לא ביצי זהב של תרנגולת אלא ביצי זהב של יען. עבדנו כמו סוסים פה, אכלנו את העבודה. אבל מישהו ניצל את תמימותנו ורצוננו להביא פרנסה הביתה".
העובדים מבקשים כי המפרק הזמני שמונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עו"ד גונן קסטנבאום, יבטיח את העברות הכספים לקופת הגמל "מבטחים". השבוע הגיע עו"ד קסטנבאום למפעל וביקש מהעובדים לחזור לעבודה. הם מצדם דורשים התחייבות להעברת הכסף ל"מבטחים" - אותה המפרק לא יכול לספק - והנושא הועבר לייעוץ משפטי של ההסתדרות. עד שהיא לא תכריע בעניין, יודעים העובדים כי עתידם אינו מובטח במידה שיקרה משהו למי מהם.
"לא מתאים לנו להגיע לכאן"
בעבור חלקם, הסכנה בה הועמדו כתוצאה מאי העברת הכספים הנה ממשית ביותר. אברהם אבוטבול, בן 50, נשוי פלוס ארבעה, צפוי בעוד כשבועיים לתרום כליה לאחותו בת ה-37 שלוקה בסוכרת נעורים. "חתמתי בטופס ההסכמה בפני הוועדה הרפואית שאני מודע לסיכון בניתוח וייתכן שאני בעצמי אפגע בריאותית או אפילו במקרה הגרוע אמות. אבל מה יקרה אז, מי מבטח את בני משפחתי? ואם אשאיר אלמנה עם ארבעה ילדים, על מי אסמוך שיפרנס אותם?
העובדים במפעל (צילום: רועי עידן)
"בחיים לא האמנתי שאגיע למצב כזה", הוא מדגיש, "וכשאני אומר את זה למנהל הוא מסתכל לי בעיניים ומפנה אותי לנציגי ההסתדרות כדי שהם עכשיו ידאגו לי. הוא כועס על כך שהתאגדנו לוועד עובדים דרכם. אבל אני חבר הסתדרות כבר 20 שנה. זו לא דרך להתנהג לעובדים".
אבוטבול מוכן נפשית לניתוח ההשתלה, אבל הדאגות הכלכליות מכרסמות בו. "כרגע לא מעניין אותי מה יהיה בעתיד. אותי מעניין שהעבר, כלומר החובות למבטחים מהעבר יופקדו אצלם כדי שאכנס לניתוח בלב שלם. אבל בכל מקרה אני לא חוזר בי מתרומת הכליה לאחותי, שלא ראתה יום אחד של שקט. היא אם לשני ילדים, צעירה וצריכה לגדל אותם.
"אני בוטח בבורא עולם אבל אני לא יכול להרשות לעצמי להפקיר את ביטחון משפחתי", מוסיף אבוטבול. "אני אלך לניתוח גם אם זה יעלה לי בחיי", הוא מבטיח כשדמעות נקוות בעיניו.
אבוטבול עובד כבר שלוש שנים כמנהל המחסן של המפעל ויודע בדיוק איזה הזמנות זרמו למפעל ועדיין "תקועות בצנרת". לבו כואב על כך שדווקא במקום בו לא חסרה עבודה והמשכורות שולמו תמיד בזמן, הוא וחבריו נקלעו לעתיד לא ברור.
כעת, עם השבתת המפעל, ברור לכל הצדדים כי שכרם בחודש הקרוב אינו מובטח, ובהנחיית ההסתדרות הם התייצבו בשירות התעסוקה כדי להבטיח קבלת שכר דרך הביטוח הלאומי. העובדים הגיעו לבניין השירות כשהם חפויי ראש וציינו: "לא מתאים לנו להגיע לכאן, אנחנו אנשי עבודה ולא רוצים לחתום ולחיות מכספי המדינה, על אף שזו זכותנו. חבל שהגענו למצב הזה".
"למה המדינה לא עשתה דבר?"
גם סיפורו של אלי שוקרון, בן 40, נשוי ואב לארבעה, העובד כאיש ייצור במפעל כבר 10 שנים, אינו פשוט. "רעייתי חולת סרטן ואחרי טיפולי כימותרפיה, אני מפרנס יחיד. אם יקרה לי משהו חיי משפחתי בסכנה אמיתית. כל העובדים פה במצוקה קשה, וההנהלה מנצלת זאת. אבל אני חייב לטפל במעקבים הרפואיים של אשתי בבית החולים, וכולי דאגה לעתיד".יו"ר ועד הפעולה, יניב יהודה, סיפר כי "מיד כש'מבטחים' הודיעה על כך שהכספים לא הועברו אליה פניתי למשרדי התמ"ת בדרום ויידעתי אותם על כך. שם אמרו כי מדובר בעבירה פלילית שהטיפול בה הוא ארוך וקשה, ולא נתנו מענה אמיתי. אם המדינה צריכה לשמור על החוק שיבוצע, למה לא עצרו את אי העברות הכספים בזמן? למה אי אפשר לסמוך על המדינה? המדינה קיבלה מאיתנו התראה ולא עשתה דבר. זה עצוב הרבה יותר".
אחד מעובדי המפעל הוא רווק ערירי בן 62, שעלה מארגנטינה לפני שש שנים וחצי. העברית עדיין אינה שגורה בפיו והוא נעזר בחבריו, המבינים שלאיש בגילו יהיה קושי אמיתי למצוא עבודה במידה שהמפעל ייסגר. "אני לא יודע מה יקרה עם המפעל. אני שמרתי לי קצת חיסכון בצד", הוא סיפר ל-ynet. "בארגנטינה הייתי שחקן תיאטרון וגם בניתי בובות מספוג לתיאטרון ילדים. אולי מישהו ירצה להעסיק אותי כבונה בובות? יש לי הרבה ניסיון וידע בתחום", הוא אומר בנאיביות כשחבריו לעבודה מנסים לעודד את רוחו.
ההנהלה: נייצר בצפון הארץ
היום ייצאו העובדים לחופשת סוכות. הם כנראה יעשו זאת בלב כבד, שכן הם ממשיכים לקבל שיחות מגורם אנונימי שמזהיר אותם כי יש כוונה להגיע למפעל באישון לילה כדי להבריח סחורות. "יש עכשיו מפרק שהוא ידאג פה לשמירה. ברור לנו שאנשים נפגעו מהמהלך, לבנו איתם, אבל אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו", מסבירים העובדים.
בינתיים פרסמה "מטבחי טופז" הודעה לפיה היא מתחייבת לספק לכלל לקוחותיה את המוצרים שהזמינו לשביעות רצונם המלאה. בהנהלה מספרים כי החברה החלה להזמין מטבחים ממפעליה בצפון הארץ, והבטיחו כי המטבחים שייוצרו יהיו מאיכות גבוהה יותר. גם החלטה זו מעוררת זעם בקרב עובדי נגריית תדהר, שהובטח להם כי עבודות הייצור יתבצעו אך ורק בקריית גת.
"הם בחיים לא יגיעו לאיכות הייצור שיש כאן. החומרים ואיכות העבודה פה היא בעל תו תקן המחייב ביותר בעולם, שלא לדבר על מוצרי הלוואי של מטבחים חדישים", אומרים העובדים,
"שלא יוליכו אותם שולל. מלא לקוחות מתקשרים לפה כשהם זועמים ומבקשים עזרה כדי לקבל את המוצרים המוגמרים ששילמו עליהם ממיטב כספם. אף נגרייה לא תגיע לאיכויות שיש פה. אנחנו רק מבקשים שישמרו על זכויותינו, מצדנו לחזור אתמול לעבודה. אנחנו אנשי עבודה שאוהבים מאוד את המקום", הם אומרים בלהט.
דניאל חורי, שרכש את מחלקת השיווק של "מטבחי טופז", הבהיר כי "כשרכשנו את 'טופז' לקחנו על עצמנו מחויבות מוסרית, שהיום אנו הופכים אותה לקונקרטית. 'טופז' הונחתה על-ידי לקחת את מלוא האחריות לאספקת מלוא ההזמנות שבוצעו בסניפיה, ללא קשר לשאלה מי ייהנה מכספי התמורה".
לפנייה לכתב/ת 
