ביחד בברלין
גם ערב סוכות מילאנו את נתב"ג, החלום הישראלי האולטימטיבי. אבל נסענו לחו"ל כי אנחנו באמת נהנים, או כי הדילים מדהימים? ומה עם מלכת היעדים השנה, ברלין - גם היא סתם עוד דיל?
בוקר בברלין, מלון לא מפואר
שמעון מהקריות, אני מהפרבר
נפגשים בבופה, כבר סיבוב שלישי
שילמנו בדיל, להתאפק זה טפשי
נקניק על הבוקר, איכסה מגעיל
אבל מה, לא נתקע? שילמנו בדיל!
אחים לגורל, שמעון, אתה ואני
שנינו בלוּק "הקרוב העני"
האייפון, הטי-שרט הג'ינס עדכניים
אז למה אנחנו נראים מסכנים?
שם, בארצנו, בהדר עליבותה
אנחנו יותר משתלבים, אני ואתה.
עוד נקניק, שמעון? די, אתה בטוח?
עכשיו אתה שולח יד לתפוח
בסדר, נו יאללה - שים בתרמיל
למה מה קרה? לא שילמנו בדיל?
סנדוויץ' לדרך? לא. נכון, באסה
בכל זאת, נשמור על מינימום קלאסה.
מחכה לנו יום ארוך ומתיש
אחד המוזיאונים בינינו יפגיש
שלום לא נגיד, מקסימום מבט
זה אתה מהמלון... וואלה זו את
נכון, זו אני, אח שלי שמעון
בארץ, בכלל נכנסנו למוזיאון?
והיום עוד ארוך, בברלין הקרה
והסניקרס האלה גומרות ת'צורה
הנקניק מהבוקר עושה לי צרבת
או אולי בכלל זה ה"אכטונג" ברכבת
לפנינו עוד פארק ושתי כנסיות
ואחר כך סוף סוף נלך לקניות
כאילו צריך את השמאטעס שלהם
חסר בארץ גאפ ואייץ' אנד אמ...?
ככה זה, שמעון, אתה ואני
בדיל של שבויי המעמד הבינוני
אבודים בנכר, קשי עשרים יורו ליום
מה איבדנו פה, חוץ משישה מיליון?
משרכים רגליים בברלין וחולמים
על זכות השיבה עוד כמה ימים
לארץ בטיסת לילה של עניים
נשבעים שזו פעם אחרונה בחיים
עד שכולם ישאלו איך היה
ומה, לא נגיד, "מדהים, חוויה"?
שמעון יקר, אח שלי לשעה
קורבן הצ'ארטר בארץ השואה
אני יודעת שלא ממש נהנית
אני לגמרי איתך, לגמרי בקטע
אך לא באנו הנה כדי ליהנות
אז הנה לך - כמה תובנות
שנתנה לי ברלין, ופאלאדה גם
(זה מהכותרת, שהיה איתי שם)
שהרוע יכול בכל ארץ למשל
ושהחומה הכי גבוהה – סופה ליפול
הנה - עצב ותקווה בכרטיס אחד
באמת שזה דיל משתלם במיוחד.
נילי אושרוב, עורכת וכותבת
- כל המקאמות באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
